ראש הממשלה נפתלי בנט אמר היום (חמישי) בשיחה עם מנהלי בתי החולים לילדים בזום כי עליהם להיערך ל"הצפה" של מחלקות הילדים לאור ממדי התחלואה האדירים שהביא עמו זן האומיקרון. בנט אמר שאינו אוהב את המונח "תחלואה", שכן ככל הנראה ישנם פי 3 נדבקים מהמספר המדווח בפועל. "להערכתי, ישנם סביב 150 אלף נדבקים חדשים ביום", אמר בנט. "בעוד שלושה-ארבעה ימים כבר נהיה בקצב של כ-300 אלף. זו טבעה של צמיחה אקספוננציאלית. לכן אני מודאג". הרופאים אמרו כי כרגע המצב במחלקות רגוע, וניסו לספק הסברים לכך שבישראל לא מאושפזים באופן יחסי הרבה ילדים.
3 צפייה בגלריה
חצאים נפתלי בנט מחלקת קורונה
חצאים נפתלי בנט מחלקת קורונה
"נשמע רגוע אחרי השיחה". בנט ומחלקת קורונה
(צילום: טל שחר, EPA)

בשיחה עם רופאי הילדים השתתפו גם שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש, לצד מנהלי בתי החולים לילדים משיבא, שניידר, הדסה, סורוקה, הלל יפה, שערי צדק ובית החולים דנה שבאיכילוב. בנט אמר שהוא מודאג לאור הנתונים, אך הוסיף: "החכמתי כשנאמר פה ובצדק שיש לישראל עוד שני קווי הגנה - קופות החולים ומיון מטפל שלא מזדרז לשלוח אנשים לאשפוז. אני חושב שזה מצוין". עם זאת, הוא הדגיש: "אני מבקש שתיערכו להצפה אפשרית - מכיוון שאנחנו בכל זאת לא יכולים להתעלם ממה שקורה בחו"ל".
בנט ביקש: "אם משהו משתנה, אם אתם רואים שינוי דרמטי, קודם כל האחריות היא עליכם. שכל אחד ייקח אחריות ואני סומך עליכם לגמרי. דבר שני, תרימו דגל ונראה מה נוכל לעשות". בסיום דבריו הודה בנט לרופאים, ואמר כי "גם אחרי שנתיים קשות מאוד האווירה פה היא לא של קיטורים, אלא שכולנו יחד במערכה לאומית לטובת כלל אזרחי ישראל. כשאני רואה אתכם אני מוחדר בביטחון".
3 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה לילדים בירושלים
בדיקות קורונה לילדים בירושלים
"בפריפריה כן דווח על מחסור בכוח אדם ומיטות". מבדיקת קורונה בירושלים
(צילום: AFP)
גורם שנכח בישיבה אמר כי "הם רצו לשמוע מאיתנו על מצב האשפוזים כרגע ומהי ההיערכות להמשך. בנט רצה לשמוע מה אנחנו אומרים לגבי הדיווחים מהעולם בנושא אשפוזי הילדים, ואמרנו שמספר הילדים המאושפזים הוא די נמוך. האבחנה בין ילדים שמתאשפזים בגלל קורונה או עם קורונה היא חשובה, כי מסתבר שבארץ - לעומת העולם - לא מאשפזים כמעט ילדים עם קורונה. מדובר על ילדים שיש להם סיבת אשפוז שהיא לא הקורונה עצמה. יכול להיות שזה ההסבר לפער האפשרי".
"אנחנו משכילים לאשפז את מי שצריך ולא מאשפזים את מי שלא צריך", הוסיף הגורם. "בסך הכול אפשר לומר שנכון לעכשיו אנחנו במצב די רגוע, עם הפנים קדימה. חשוב להדגיש שאנחנו לא בשיאו של הגל אבל אנחנו רואים שהמספר הנוכחי הוא לא גבוה ומשקף מדיניות אשפוז ומושכלת יותר, שמתבססת על כך שמחוץ לבתי החולים ניתן לטפל בילדים שהם מאומתי קורונה".
"ייתכן שמכיוון שהגל עוד לפנינו, המצב ישתנה - ולכן עדיין צריכה להיות היערכות למספרים גדולים יותר", הוסיף הגורם. לדבריו, "ראש הממשלה נשמע רגוע יותר אחרי השיחה איתנו, אך ניסינו לשדר לו תחושה שהמצב בשליטה ומסתכלים קדימה. בנוסף, כן נמצא הבדל בין בתי החולים הגדולים לפריפריה, שם כן דווח על מחסור בכוח אדם ומיטות טיפול נמרץ".
נושא נוסף שעלה בשיחה היה מצוקת בריאות הנפש בקרב בני ובנות נוער, על רקע הזינוק בתחלואה והחזרה ללימודים מרחוק במקומות רבים בשל בידודים. הרופאים הסבירו שמצוקת בריאות הנפש בקרב הילדים מחריפה, וכי ישנה עלייה בתופעות כמו חרדה, דכאון והפרעות אכילה.
3 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה לילדים בירושלים
בדיקות קורונה לילדים בירושלים
יותר מ-180 אלף בבידוד או חולים פעילים. בדיקה בירושלים
(צילום: AFP)
לפי נתוני משרד הבריאות, 165,550 ישראלים שוהים בבידוד, 103,874 מהם הם תלמידים. בנוסף, 84,911 מהחולים הפעילים הם תלמידים במערכת החינוך, כש-15,711 מהם אומתו אתמול. בישראל קרוב ל-260 אלף חולי קורונה פעילים. מדובר במספר הגבוה ביותר של חולים מאז פרוץ המגפה.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי 48,095 בני אדם אובחנו אתמול כחיוביים לקורונה, אך בפועל, כאמור, המספר גבוה הרבה יותר. בסך הכול פוענחו כ-400 אלף בדיקות PCR ואנטיגן מוסדי ושיעור החיוביים עמד על קרוב ל-12%. מנתוני משרד הבריאות עולה כי 283 חולים מאושפזים בבתי החולים ברחבי הארץ במצב קשה, לעומת 248 אתמול. 65 חולים קשים מחוברים למכונות הנשמה. מדובר במספר החולים הקשים הגבוה ביותר מאז 23 באוקטובר. מחצות נוספו עוד 61 חולים קשים ומנגד מצבם של חולים קשים אחרים השתפר.

פרופ' זרקא: "הגבלת התקהלות לא תעזור"

בינתיים, ועל רקע העלייה המתמשכת בתחלואה, פרויקטור הקורונה פרופ' סלמאן זרקא עורך תדרוך לתקשורת. לדברי זרקא, "החל ממחר תהיה עדיפות בתורים לאוכלוסייה בסיכון בקופות החולים ובתחנות שמנוהלות על-ידי פיקוד העורף. נייצר מסלולים נפרדים לאוכלוסיות בסיכון. הדגימות של האוכלוסייה הזו יסומנו בנפרד, כדי להבטיח לנבדקים האלה תשובה תוך זמן קצר. שאר האוכלוסייה מתבקשת להיעזר בבדיקות אנטיגן ולא ב-PCR".
"אני לא יכול להבטיח שלא יהיה סגר", הוסיף זרקא. "יש דברים שקורים זה לצד זה. כשאני מדבר על סגר, בצער רב, אני מדבר על הסגר הראשון ולא על השלישי. אני מדבר על סגר שלא יוצאים יותר מ-100 מטר מחוץ לבית. אני מאמין שנוכל יחד לא להגיע למקום הזה". כשנשאל על מגבלת התקהלות אמר זרקא כי "כרגע אנחנו בשלב שבו הגבלת התקהלות לאו דווקא תשנה את היקף המגפה. היינו בעבר במצב שבו חשבנו שלהגבלת התקהלות יש משמעות".
בתשובה לשאלת ynet, אמר פרופ' זרקא כי "חלק מהחולים שמתאשפזים בבתי החולים מסיבות כמו שבר מתגלים תוך כדי בדיקה כחיוביים לקורונה, ונספרים גם הם במספר המאושפזים. זה מה שנקרא חולים עם קורונה ולא בגלל הקורונה. אין לנו יכולת להפריד בין שתי הקבוצות. הנתונים העולמיים מראים שסדר גודל של כ-40% הגיעו לבית חולים מסיבה אחרת ותוך כדי האשפוז אובחנו כחולי קורונה - אנחנו מניחים שזה המצב גם בישראל אבל לא יודעים להגיד את זה. בגל האומיקרון ייתכן שאצל חלק ניכר מהחולים יימצא הנגיף".