לבנון וקפריסין חתמו היום (רביעי) עם הסכם לתיחום הגבול הימי בין שתי המדינות, שיאפשר למדינות לשתף פעולה בתחום האנרגיה וחיפוש הגז הטבעי. הסדרת הגבול הימי נחשבת להישג של נשיא לבנון ג'וזף עאון. במסיבת עיתונאים עם מקבילו הקפריסאי, ניקוס כריסטודולידיס, אמר עאון: "אנחנו כאן כדי לתחום את האזור הכלכלי הבלעדי בין לבנון לקפריסין. לאחר התיחום הימי, נוכל לפתח הסכמים דו-צדדיים כדי להסדיר את עבודתן של חברות חיפוש וקידוח".
עאון הוסיף: "אנו ממתינים שקפריסין תיקח על עצמה את נשיאות האיחוד האירופי, בתקווה לחתום על הסכמי שותפות כלכלית עם האיחוד. שיתוף הפעולה שלנו עם קפריסין לא מכוון נגד אף אחד ואין מטרתו להפריע לשכן או חבר". בתחילת 2026 תכהן קפריסין כנשיאה הזמנית של מועצת האיחוד.
נשיא קפריסין אמר מצדו: "החתימה על הסכם האזור הכלכלי הבלעדי בין שתי המדינות היא בעלת חשיבות עליונה והיסטורית. ההסכם מעביר מסר פוליטי לפיו שתי המדינות פועלות יחד כדי לשפר את היציבות, והוא פותר בעיה ארוכת שנים. הצלחת המשא ומתן היא תוצאה של עבודה חרוצה ואמון הדדי בין שני הצדדים. ההסכם משפר את הסיכויים לשיתוף פעולה במגזרים חיוניים, ומספק ודאות כלכלית ומשפטית למשקיעים פוטנציאליים".
"ההסכם פותח סיכויים לשיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה והופך את האזור למסדרון אנרגיה חלופי לכיוון אירופה. אנחנו מודעים לכך שלבנון יציבה היא הבסיס למזרח תיכון יציב".
ב-23 באוקטובר אישרה ממשלת לבנון את ההסכם שנחתם עם קפריסין, למרות הביקורת עליו. המתנגדים ראו בו צמצום של הזכויות הלבנוניות באזור הכלכלי הבלעדי של לבנון. בכתבה שפורסמה בתחילת החודש ברשת אל-ג'זירה הקטארית נכתב כי יש מי שטוען כי "ההסכם החדש עלול לבסס עובדה מוגמרת, שעלולה לשמש מאוחר יותר לטובת ישראל בכל סכסוך ימי עתידי".
עלי נור א-דין, כלכלן שהתראיין לרשת, אמר כי ההסכם "משאיר ללבנון את המינימום ההכרחי של הזכויות שלה" וכי "היה צריך להתחשב בעמדות של טורקיה וסוריה, במקום להמשיך עם תיחום חד-צדדי עם קפריסין". לדבריו, "תיאום אזורי היה מספק תנאים טובים יותר ללבנון".
בדיווחים הערביים הודגש היום כי מדובר בפריצת דרך משמעותית ביחסי האנרגיה בין שתי המדינות, כמעט 18 שנים אחרי הניסיון הראשון לסימון הגבול הימי ביניהן, שלא נכנס לתוקף. כזכור, ישראל חתמה עם לבנון על ההסכם הימי בשנת 2022.
לפי פרופ' אייל זיסר, מומחה להיסטוריה המודרנית של לבנון וסוריה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, ההשלכות של ההסכם הנוכחי קשורות פחות לישראל, ויותר לטורקיה ולסוריה. "הגבול הימי בין לבנון לישראל פחות או יותר סוכם בהסכם בשנת 2022. המחלוקת היא לא בהקשר הישראלי אלא יותר בהקשר של טורקיה וסוריה. מה הגבול בין סוריה ללבנון? בנוסף, איפה טורקיה עומדת? כי יש לה הרי מחלוקת עם יוון וקפריסין ויש את צפון קפריסין". לדבריו החשש הוא שההסכם מתעלם מהוויכוח בין סוריה ולבנון, ומתעלם מהדרישות הטורקיות לקפריסין. הוא הוסיף: "קפריסין היא מדינה זהירה. היא לא הייתה מרגיזה את ישראל ולא הייתה מסתבכת עם סוריה כרגע".
יש להזכיר כי עליית השלטון החדש בסוריה, שכנתה של לבנון, העירה לחיים את המחלוקת עם אנקרה ולבנון על אזורי שליטה בים התיכון. בשנות מלחמת האזרחים הסורית סוגיית הגבולות הימיים הבעייתיים של המדינה נשארה ללא טיפול, ועם נפילתו של בשאר אסד הסוגייה צפה שוב, על שלל בעיותיה. כשהוכרז ההסכם על תיחום הגבול הימי בין לבנון לישראל בשנת 2022 הכריז מישל עאון, מי שהיה אז נשיא לבנון, כי הצעד הבא צריך להיות צפונה משם – בגבול הימי עם סוריה.
