יש הרואים ביאיר גולן ואיתמר בן גביר שני צדדים של אותו מטבע – פוליטיקאים בולטים מהשמאל ומהימין שנודעו באמירותיהם הקיצוניות והמפלגות. כך למשל, באוגוסט 2022 כינה גולן את המתיישבים בחומש "תתי־אדם" – ביטוי שעורר סערה. בן גביר, מנגד, השמיע לאורך השנים שורה של אמירות שנויות במחלוקת, כמו "ערבים מבינים רק כוח" (יוני 2023), ועמד במרכז עימותים ופרובוקציות.
1 צפייה בגלריה
חצאים  יאיר גולן ו איתמר בן גביר
חצאים  יאיר גולן ו איתמר בן גביר
יאיר גולן ואיתמר בן גביר
(צילום: יאיר שגיא, אלכס קולומויסקי)
אולם, בשנה האחרונה נראה כי דרכיהם החלו להתפצל. גולן, שנבחר במרץ 2024 ליו"ר מפלגת העבודה והוביל את מיזוגה עם מרצ למפלגת "הדמוקרטים", משנה את גישתו. מסגנון תקיף ומתסיס הוא עבר לרטוריקה ממלכתית ומאחדת. באוקטובר 2024 כתב בטור אישי: "אני חולם על ישראל עם גבולות ברורים, רוב יהודי מוצק, חברה סולידרית ודמוקרטיה מתוקנת". גם בסוגיות ביטחוניות הוא נשמע מתון יותר, כאשר הביע התנגדות לכניסה למלחמה בלבנון, תוך קריאה לשמירה על יציבות מערכת הביטחון.
הציבור מגיב לשינוי. סקר מ-6 באפריל 2025 מציב את הדמוקרטים עם 16 מנדטים – המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. סקר קודם מפברואר הצביע על 14 מנדטים – עלייה ברורה ביחס לעבר.
ומה קורה אצל בן גביר? כאן נראה שהתמונה מורכבת יותר. בתחילת ינואר 2025 עורר סערה כשהצביע נגד "חוק המיסוי הכפול" – הצעת חוק ממשלתית שנועדה למסות עובדים ציבוריים עם הכנסות כפולות. בן גביר חבר לאופוזיציה בהצבעה, בניגוד לעמדת הקואליציה. בעקבות המהלך, סקר של ערוץ 14 מ-2 בינואר הצביע על ירידה של עוצמה יהודית ל-5 מנדטים בלבד.

בן גביר לא שינה גישה

אולם בן גביר לא שינה את גישתו. פרישתו מהממשלה ימים ספורים לאחר מכן התקבלה היטב בציבור הבוחרים הימני. סקר של מעריב מה-24 בינואר הציג עלייה ל-9 מנדטים, ובסקר של חדשות 12 מ-17 במרץ הגיע לשיא של 10 מנדטים – כמעט פי שניים מכוחו הנוכחי בכנסת.
כך, בזמן שגולן עובר שינוי תדמיתי ונרטיבי ומבקש לצאת מתדמית "השמאל הקיצוני", בן גביר ממשיך באותה אסטרטגיה מיליטנטית – ולפחות לפי הסקרים, שניהם מצליחים לחזק את כוחם.
פרופ' אסף מידניפרופ' אסף מידניצילום: קובי קואנקס
בשיח המקוטב בישראל, ביום פקודה – בקלפי – דווקא הקולות הקיצוניים הם שיזכו. מאחורי הפרגוד, הבוחר ישוב אל המוכר והבטוח, גם אם הוא מסוכן ומפלג. החברה הישראלית, גם אחרי הטלטלה של 7 באוקטובר, ממשיכה לשעתק את אותם דפוסים ישנים של פילוג, הקצנה וחיפוש אחר אויב פנימי. אם לא נפנים שעתיד המדינה תלוי באחדות, בממלכתיות ובהקשבה – ולא בשנאה, הדחה ותיוג – נדון את עצמנו לעוד תקופה של קונפליקט, כאב וחוסר דרך.
פרופ' מידני הוא חוקר מדיניות ומשפט ציבורי, האקדמית תל-אביב-יפו