"התקפה על מדינה אחת מכל שלוש המדינות נחשבת להתקפה על כולן". כך תואר אתמול (שישי) הסכם ההגנה המשותף בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן שנחתם בעיר מכה, וזכה לשם "הסכם ההגנה המשותף של מכה". בשלוש המדינות הגדירו את ההסכם ככזה שמבטא מחויבות לחיזוק נוסף של הביטחון הקולקטיבי, ומיועד לחזק את ההרתעה מפני כל פעולה עוינת.
חתימת ההסכם בין סעודיה, פקיסטן וטורקיה
(צילום: רויטרס)
הסעודים ניסו להבהיר שההסכם לא מייצג כל כוונה לבנות ציר צבאי, לא קשור לשאיפות גרעיניות או למרוץ חימוש - וגם לא בא על חשבון היחסים עם מדינות המפרץ, עם יתר המדינות הערביות או עם מדינות בעולם בכלל. לעת עתה, לא בדיוק ברור מה הוא כולל, ובעולם מנסים לנתח את המשמעויות. סעודיה ופקיסטן כבר חתומות על הסכם הגנה הדדי שמגדיר כל מתקפה על אחת מהן כמתקפה על שתיהן. טורקיה ניסתה להרחיק את הטענות לפיהן ההסכם סותר בצורה כלשהי את התחייבויותיה בנאט"ו. "להיפך, זה מנגנון שיתוף פעולה משלים התומך בביטחון האזורי", מסרו באנקרה.
"יש הרבה עמימות סביב השלישייה הזו שהיא לא שלישיה טבעית", הסביר בשיחה עם ynet ד"ר יואל גוז'נסקי, איש המל"ל לשעבר, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ ב-INSS. "ההסכם הראשוני היה בין סעודיה לפקיסטן ונחתם בספטמבר שעבר, כמעט לפני שנה. גם בהסכם הזה, ששם המחויבות הכי חזקה (מבין המשולש - לב"א), ראינו שיש בעיות. למשל, פקיסטן שלחה כוחות לסעודיה רק אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף עם איראן. במהלך המלחמה סעודיה ספגה הרבה תקיפות איראניות ולא ראינו שהברית הזאת עוזרת לה כל כך. היו איומים שהשתמעו מכיוון פקיסטן לאיראן, אבל פקיסטן הייתה צריכה לאזן בין התפקיד שלה כמתווכת לבין המחויבות שלה לסעודיה".
לדבריו, אפילו הברית הזו, של סעודיה ופקיסטן, שהיא כביכול הצלע החזקה במשולש, היא לא מוחלטת - ומאוד נסיבתית ומותנית בכסף סעודי שיזרום. "איך שהפקיסטנים שלחו את הכוחות, התפרסם שהסעודים העבירו להם 3 מיליארד דולר", הוא אמר. פקיסטן מספקת במשך עשרות שנים אימונים וסיוע טכני לצבא הסעודי, ובחודשים האחרונים הציבה שם כ-8,000 חיילים, לצד מטוסי קרב, כטב"מים ומערכת הגנה אווירית.
"ההצטרפות של טורקיה היא גם לא טבעית", אמר ד"ר גוז'נסקי. "טורקיה וסעודיה כן חיזקו את היחסים ביניהן בשנים האחרונות, וראינו הסכמים לשיתופי פעולה ביטחוניים, אבל יש חשש וחשד מכיוון סעודיה לטורקיה בכל הנוגע לכוונות האזוריות של ארדואן. זה לא נקי מחשדות", הוא אמר. "פקיסטן וטורקיה זו הצלע הכי חלשה במשולש. הברית המשולשת הזו היא לא טבעית, אלא של נסיבות - והיא קשורה יותר להיחלשות איראן ולעלייה היחסית, כפי שהן רואות את זה, של ישראל. יש פה ברית שנועדה לאזן מול הכוח של ישראל".
לדבריו, "זו לא ברית מלחמתית נגד ישראל, אבל האוריינטציה שלה היא אוריינטציה אנטי-ישראלית. גם ארדואן וגם הפקיסטנים מאוד אנטי-ישראלים. החשש הוא שכניסה של סעודיה לברית כזאת יכולה לגרום לה להתרחק מישראל ולאמץ בלחץ המדינות האלה, מדיניות לעומתית יותר כלפי ישראל".
"זה בוודאי לא תורם לנורמליזציה, אבל לא סוגר את הדלת"
(צילום: Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
מדיניות נגד הנורמליזציה?
"לא בצורה מוחלטת, אבל זה בוודאי לא תורם לנורמליזציה. זה גם לא סוגר את הדלת. שלוש המדינות הן פרו-אמריקניות בצורה מובהקת. במיוחד הסעודים. אחת הסיבות שהם הולכים לכל מיני בריתות כאלה, זה דווקא אותו החשש שארה"ב לא עומדת לצידה, חוסר ביטחון בביטחון".
פקיסטן וטורקיה הן חלק מקואליציית ההגנה הימית הרב לאומית שסעודיה הודיעה על הקמתה בימים האחרונים, לצד מדינות נוספות ובהן קטאר, בחריין, כוויית, מצרים וירדן. שלשום הודיעה סעודיה על מינויו של מפקד לברית, בשם עבדאללה בן סאלם א-שהרי. התפקיד של הקואליציה הוא כמובן להיאבק בניסיון החות'י לחסום את מצר באב אל-מנדב. בימים האחרונים גם נרשמה הסלמה משמעותית בלחימה בין סעודיה לחות'ים על אדמת תימן. החות'ים תוקפים בלי הפסקה ריכוזים של כוחות סעודיים וכאלה הנתמכים על ידי סעודיה במחוזות תימן השונים.
"הפקיסטנים לא רוצים להסתבך בכל מיני מלחמות לא שלהם. בשנת 2015, כשבן סלמאן הזמין אותם למלחמה נגד החות'ים, שרק התחילה, הפקיסטנים לא באו וזה הוביל למשבר ביחסים", אמר גוז'נסקי.
האיום האיראני
בחודשים האחרונים סעודיה לא רק חזרה ללחימה נגד החות'ים, אלא ספגה לא מעט מתקפות על מתקנים בשטחה מצד איראן. טהרן הצדיקה את המעשים בכך שהיא פגעה ביעדים שבהם נוכחים הכוחות האמריקניים, אבל בפועל הכטב"מים והטילים שוגרו לאדמה הסעודית.
"פקיסטן תהיה במצב מאוד-מאוד רגיש וגם טורקיה", אמר גוז'נסקי. "על הנייר, אם סעודיה מותקפת, חובת ההוכחה מוטלת על טורקיה ופקיסטן. כתוב שזו ברית הגנתית, אז הברית הימית שהסעודים הקימו לפני שבוע מתאימה לפרופיל הזה והמדינות הצטרפו לזה. מה קורה עם דברים אחרים? לא בטוח שלטורקים יש יכולות הגנה אווירית שהם יכולים לתת לסעודים, וגם לפקיסטנים. הם יכולים לאבטח את הגבול ודברים כאלה, אבל גם לזה הפקיסטנים לא ששים להיכנס".
עשן בריאד בעקבות מתקפה איראנית. מרץ
(צילום: REUTERS/Stringer)
לדבריו, ההסכם שהוכרז אתמול כולל לא מעט סימני שאלה. זו ברית עמומה שנותנת למדינות חופש תמרון, ואולי הדגש הוא על סיוע מדיני, פוליטי ודיפלומטי ופחות על סיוע צבאי בזמן מלחמה. "כתוב שם שכל אחת תראה התקפה על כולן כהתקפה עליה, אבל לא כתוב מה היא מוכרחה לעשות באותו הרגע", כלשונו. "אני לא צופה שאם איראן תוקפת את סעודיה שוב בכטב"מים וטילים תהיה תקיפה פקיסטנית או טורקית נגד איראן. יכול להיות שיהיו צעדים דיפלומטיים, יכול להיות שיקראו להפסקת אש, יכול להיות שיהיו צעדים הגנתיים, אבל אני לא רואה את המדינות האלה תוקפות את איראן".
עצם השתתפותה של פקיסטן בהסכם מעוררת גם שאלה רגישה במיוחד: האם הארסנל הגרעיני שלה יהיה חלק ממנגנון ההרתעה החדש. לפי שעה אין לכך כל אינדיקציה בהסכם שנחתם. מומחה מאוניברסיטת אוסטרליה שצוטט ברויטרס העריך כי ההסכם המשולש ככל הנראה לא יכלול מרכיב גרעיני, וכי ההרתעה הגרעינית של פקיסטן נותרה ממוקדת ביריבתה ההיסטורית הודו.
השאלה עלתה כבר לאחר הסכם ההגנה הדו-צדדי שעליו חתמו סעודיה ופקיסטן בספטמבר אשתקד. שר ההגנה הפקיסטני אמר אז כי נשק גרעיני אינו חלק מההסכם, אך בכיר סעודי תיאר אותו מנגד כהסכם הגנה מקיף שכולל "את כל האמצעים הצבאיים". גם בהסכם החדש לא פורסמו פרטים שמבהירים אילו כוחות או יכולות מחויבת כל מדינה להעמיד לעזרת האחרות במקרה של מלחמה.
בינתיים, מהצד האיראני כבר פורסמה תגובה של איבראהים רזאי, הבכיר שהיה דובר הוועדה לביטחון לאומי של איראן והוזז בימים האחרונים מתפקידו. "על הסעודים להבין שהסכם על הנייר לא יעניק להם ביטחון בדיוק כפי ששנים של הסתמכות בלעדית על ארה"ב נכשלו בכך. תקנו את מדיניותכם כדי שלא תיאלצו להתחנן לביטחון מצד אחרים", הוא קבע בציוץ ברשת X.
חבר הלשכה המדינית של החות'ים, מוחמד אל-פרח, הגיב גם הוא: "אנחנו נחושים לשבור את המצור (שלדברי החות'ים סעודיה מטילה עליהם - לב"א), ללא קשר לבריתות שנוצרות נגדנו. אנחנו קוראים לטורקיה, פקיסטן וכל שאר המדינות האיסלאמיות לא להפוך לכיסוי מדיני לכל תוקפנות, מצור או הפרה של ריבונותה של מדינה מוסלמית. מה שנדרש מהמדינות האיסלאמיות זה לא ליצור בריתות כדי להגן על התוקפים מפני השלכות מדיניותם, אלא להפעיל לחץ עליהם כדי לעצור את התוקפנות".
פורסם לראשונה: 22:37, 07.08.26
