בלעדי: מכתב דרמטי שהופנה היום (רביעי) לשר הביטחון ישראל כ״ץ, לשר הפנים משה ארבל, וליו”ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, חושף יוזמה להסדרת מעמדם של נערים זרים השוהים בישראל - במטרה לאפשר להם להתגייס לצה״ל בתקופה של מחסור חמור בכוח אדם.
את המכתב הגישו עורכי הדין תומר ורשה, המשמש כיו״ר ועדת הגירה בלשכת עורכי הדין, ואסף וייצן, מומחים בתחום ההגירה, שטוענים כי מדובר ב״צורך לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה״.
המכתב מתאר את האתגרים שאיתם מתמודדת מערכת הביטחון מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. לצד גיוס רחב היקף של מילואימניקים, והארכת גיל הפטור משירות מילואים, מערכת הביטחון מעריכה כי צה״ל נדרש לעמוד במצב לחימה ממושך, המחייב הרחבת כוח האדם בשירות הסדיר.
בישראל יש כיום כ-5,000 בני נוער זרים בגילים 15–24 שיכולים להתגייס לשירות אם מעמדם יוסדר. רבים מהם נולדו בישראל, גדלו במערכת החינוך המקומית וחשים זיקה עמוקה למדינה, אך בשל היעדר מעמד קבוע - הם אינם זכאים להתגייס לצבא ולהשתתף במאמץ הביטחוני.
״רוצה לתרום למדינה, זו חובתי״
אשלי קסאו, בת 17 וחצי, נולדה בישראל לאם פיליפינית וגדלה במסגרות חינוך ישראליות. אשלי, שהתחנכה לערכים ציוניים, שואפת להתגייס לצה”ל יחד עם חבריה לשכבת י״ב. למרות בקשה שהוגשה למשרד הפנים להסדרת מעמדה כתושבת קבע, טרם נתקבלה החלטה בעניינה, ומעמדה הזמני מונע ממנה להתגייס.
בבקשתה כתבה אשלי: ״בימים מאתגרים אלה שעוברת מדינת ישראל, אני לא יכולה לראות את עצמי לא עוזרת ולא תורמת את חלקי. זו חובתי. כמי שגדלה פה וקיבלה כל כך הרבה מהמדינה, אני חלק מהחברה הישראלית ואני מבקשת לקחת חלק בהגנה על המולדת. אני מוכנה לתרום את חלקי בכל מה שיידרש, גם אם מדובר בבסיס סגור או פתוח, בתפקיד קרבי או לא. בכל מה שהמדינה או צה”ל זקוקים לו - אני מוכנה לתרום בגאווה רבה״.
״מוכן לשרת בכל תפקיד שיידרש״
סיפורו של נתן אדמסו, בן 24 מירושלים, ואמו אליזבט, מדגיש את המורכבות והאבסורד של מערכת ההגירה. נתן נולד בישראל לאב שהוכר כפליט ואחז במעמד תושבות ארעית (רישיון א/5, א״א), אך כאשר אביו נטש את המשפחה ועבר לארה”ב - המעמד של נתן ושל אמו השתנה. אליזבט, אם יחידנית בת 54 המתמודדת עם מחלת הסוכרת, גידלה את נתן בגפה במשך יותר משני עשורים.
לאחר מאבקים משפטיים, מעמדו של נתן שונה שוב ל-א/5, אך הוא עדיין אינו מאפשר לו להתגייס לצבא. נתן, שגם כן גדל והתחנך במערכת החינוך הישראלית, רואה בשירות הצבאי הזדמנות להחזיר למדינה שגידלה אותו. “זו הארץ היחידה שאני מכיר״, הוא אמר, “אני מוכן לשרת בכל תפקיד שיידרש, אבל המעמד שלי מונע ממני את הזכות לתרום״.
עורכי הדין אסף וייצן ותומר ורשהצילום: אוהד דיין סיפוריהם של אשלי, נתן ואלפי בני נוער נוספים ממחישים את הצורך בשינוי המדיניות. עורכי הדין קוראים לממשלה לפעול לאלתר להסדרת מעמדם של צעירים אלה ולאפשר את גיוסם לצה”ל. ״הזמן אינו פועל לטובתנו״, מזהיר עו״ד תומר ורשה, ״לישראל יש הזדמנות לתקן עוול היסטורי ולהרוויח כוח אדם איכותי שיתרום למדינה״.
