יותר מ-1,000 בני אדם התכנסו הערב (רביעי) בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב לקראת ציון יום ה-1,000 להיעלמותה של הילדה היימנוט קסאו מאז שנראתה לאחרונה במרכז הקליטה בצפת. "למה לילדה שלי לא מגיע גלגל הצלה?", קרא אביה. המפכ"ל: "הנחיתי להעביר את החקירה ללהב 433. כאבא וכסבא, אני מבין ללב המשפחה - אנחנו נהפוך כל אבן".
1,000 ימים בלי היימנוט
(צילום: יובל חן)
המוחים יצאו בצעדה מתחנת רכבת סבידור לכיוון כיכר החטופים בקריאה להעביר את תיק החקירה לשב"כ. בין השאר נשמעו קריאות "איפה המשטרה?" ו"זיני תתעורר, היימנוט עוד לא חזרה".
את הדברים של טספיה קסאו, אביה של היימנוט, קראה בעברית יפעת זיילר בת הדודה של שירי ביבס שנרצחה בשבי לצד ילדיה אריאל וכפיר. "קשה לנו מאוד. 10 חודשים אנחנו מחכים שראש הממשלה יחזור אלינו עם תשובה על בקשה אחת", קראה יפעת בשמו של טספיה. "להעביר את תיק החקירה של היימנוט לאחריות השב"כ".
"אני כועס מאוד כי הוא יכול היה לחזור אלינו. למה לילדה שלי לא מגיעה העזרה הזו? למה לילדה שלי לא מגיע גלגל ההצלה?במשך כמעט חודשיים אני שוהה במאהל קרוב לכנסת, רץ עם תמונה של היימנוט לשיירה שעוברת מול המאהל אבל ראש הממשלה אף פעם לא עצר. אלינו הוא לא הגיע לבקר ואיתנו לא בחר להיפגש שוב. הוא כן הגיע למאהל שנקרא ה'אחדות' יום אחרי שהוקם".
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, מסר: "הנחיתי להעביר את החקירה ללהב 433, כדי להעמיד לרשותה את כלל היכולות והאמצעים של היחידה ולמצות כל כיוון חקירה". לדבריו, הוא עוקב באופן אישי אחר התקדמות החקירה ומקבל עדכונים שוטפים. "כאבא וכסבא, אני מבין לליבה של המשפחה ואת הכאב וחוסר הוודאות שהיא חווה. לא ננוח ולא נרפה, נהפוך כל אבן ונמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לאתר את היימנוט ולהעניק למשפחתה תשובות".
גם שירה גואילי, אחותו של רן גואילי ז"ל החלל החטוף האחרון שהושב לישראל, נשאה דברים בעצרת: "לא הייתי כאן כבר כמעט שנה, מאז שעצרנו את השעון ויכולתי לחזור לנשום למרות שרני חזר לא כמו שרצינו. 843 ימים, 12 שעות, 5 דקות ו-59 שניות השעון בכיכר תיקתק וכל תיקתוק חצב לי בלב ובנפש. הפחד שנגיע לארבע ספרות, שיצטרכו לעצב מחדש את המסכים כדי שנוכל לספור כמה זמן מאז שרני נחטף, קרע אותי מבפנים. משפחת קסאו חיה את אותו הערב, חיה כל שנייה ודקה באיטיות נוראית, בזחילה של הזמן, בתחושה ששואבת ולא מרפה".
היא הוסיפה: "זה לא משחק, וזה לא 'סיפור' - אלו החיים האמיתיים של המשפחה היפה הזו. אני לומדת לחיות עם הריק שהשאיר אחי הגדול אחריו, ואני חושבת על האחיות של היימנוט, על אחיה הקטן ועל זה שהם כן יצטרכו לראות ארבע ספרות לצד שם אחותם. היימנוט חייבת לחזור הביתה, השעון חייב לעצור עבורם. רק שבמקרה שלהם אני כולי תקווה ואמונה שהוא ייעצר בחיבוק של ילדה קטנה עם אבא ואמא. אנא תהיו עבורם כפי שהייתם עבורנו".
האירוע נערך בהנחיית טיטי איינאו, בהשתתפות האמנים רביד פלוטניק, בזי בי ושורדת השבי והזמרת דניאלה גלבוע, שתשיר לראשונה בכיכר שבה התקיימו הפגנות למען שחרורה. "אני יודעת כמה כוח יש בלדעת שלא שכחו אותך ושממשיכים להיאבק בשבילך", אמרה גלבוע לקראת העצרת. "היימנוט חייבת לחזור הביתה, וכולנו צריכים להמשיך להיאבק ביחד עד שזה יקרה".
"אנחנו מבקשים מהציבור לא לעזוב אותנו", אמרה בנצ'י לפני העצרת, "היימנוט לא נבלעה באדמה. אנחנו מאמינים שמישהו לקח אותה. שכל אחד יחשוב מה הוא היה עושה אם זו הייתה הבת שלו".
העצרת נערכה ביום ה-997 להיעלמותה עקב בקשת המשפחה לא לקיים את העצרת בשבת, אז נציין את יום ה-1,000. הבוקר, לפני העצרת, בני משפחתה של היימנוט ותלמידים מתיכון הניסויי בירושלים הפריחו 1,000 בלונים אדומים מול הכנסת.










