דוח מודיעין אמריקני שהזהיר מפני מלחמת אזרחים בישראל, הערכה שלפיה ירושלים לחצה על ממשל טראמפ לחסל את אחד הבכירים ביותר באיראן - ומסמך סודי שעסק בניסיונותיה של ישראל להבטיח את המשך התמיכה הביטחונית של ארצות הברית גם אחרי עידן טראמפ. אלה כמה מהפרסומים שעומדים במרכזה של פרשת הדלפות ביטחוניות חדשה בוושינגטון, שבמסגרתה נעצר אמש (שישי) עובד קבלן של ה-CIA בחשד שהעביר מידע מסווג לבת זוגו העיתונאית.
גלריה
800 שיחות נרשמו ביניהם. ברינקסמן וצ'אבס
(צילום: מתוך הרשתות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים)
החשוד, איאן ברינקסמן, בן 42 מוושינגטון, החזיק בסיווג ביטחוני ברמת "סודי ביותר" (Top Secret) ובגישה למידע מודיעיני רגיש במיוחד. לפי החשד, במשך חודשים הוא ניצל את הגישה שלו למערכות המודיעין האמריקניות כדי לעיין בדוחות שלא היו קשורים לתפקידו ולהעביר מידע מתוכם לבת זוגו, שהפעילה בלוג חדשות עצמאי בפלטפורמת Substack. החומר הופיע בהמשך בחמש כתבות שפרסמה, שלוש מהן עסקו ישירות בישראל. החשוד נעצר לאחר שחוקרי ה-FBI הצליבו את השעות שבהן ניגש למסמכים המסווגים עם שיחות הטלפון שניהל עם בת זוגו ומועדי פרסום הכתבות.
הרשויות האמריקניות לא חשפו את זהותה של העיתונאית, המכונה בתצהיר "אדם מספר 1", וגם לא את נושאי הדוחות שהודלפו. אולם ממסמכים שהגיעו לידי ynet עולה כי מדובר בעיתונאית האמריקנית אאידה צ'אבס, שהקימה את אתר התחקירים העצמאי Capital & Empire.
לפני כן, צ'אבס עבדה באתר החדשות הפוליטי המוביל The Hill, פרסמה כתבות ב"וושינגטון פוסט", ושימשה גם כתבת הקונגרס של The Intercept וכתבת וושינגטון של המגזין The Nation, שני כלי תקשורת המזוהים עם השמאל האמריקני שמרבים לפרסם ביקורת על ישראל. באתר שלה פורסמו חמש כתבות בדיוק בתאריכים המופיעים בתצהיר ה-FBI, וגם ציטוט מבקשת תרומות שפרסמה בספטמבר מופיע במסמך כמעט מילה במילה.
למרות הפרסומים, צ'אבס עצמה אינה מואשמת בעבירה בפרשה.
"ישראל לוחצת לחסל את יו"ר הפרלמנט האיראני". מוחמד באקר קאליבאף
(FP PHOTO / HO /ISLAMIC CONSULTATIVE ASSEMBLY (ICANA))
אחד הפרסומים המשמעותיים ביותר הופיע ב-28 במאי. תחת הכותרת "ישראל לוחצת בחשאי על ארה"ב להרוג את מנהל המשא ומתן הבכיר של איראן ולפתוח בתקיפות חדשות", דיווחה צ'אבס כי גורמים ישראליים ביקשו מממשל טראמפ לחסל את מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר הפרלמנט האיראני ואחד מאנשי המפתח במגעים בין טהרן לוושינגטון. לפי הפרסום, ישראל ניסתה לשכנע את האמריקנים לנטוש את המשא ומתן ולחדש את המתקפות על תשתיות הנפט האיראניות, מתוך הערכה שפגיעה כלכלית נוספת תוביל למחאות נרחבות ואולי אף להפלת המשטר.
הכתבה התבססה, לטענת צ'אבס, על דוח מודיעיני מסווג שהופץ בקהילת המודיעין האמריקנית ועל שיחות עם גורמים שהכירו את תוכנו. בתצהיר ה-FBI מתואר כיצד ברינקסמן ניגש לדוח מסווג ב-26 במאי, ולאחר מכן התקשר לבת זוגו שלוש פעמים באותו יום. יומיים לאחר מכן פורסמה כתבה שהתבססה, לדברי החוקרים, על מידע מאותו דוח.
"שבר מבפנים": הדוח על הבחירות בישראל
פרסום נוסף מ-29 ביולי עסק בהערכת מודיעין אמריקנית שלפיה בכירים ישראלים חוששים מהיחלשות התמיכה בישראל בציבור האמריקני, ולכן פועלים לשנות את אופייה של הברית בין שתי המדינות. במקום להסתמך רק על סיוע צבאי, שעלול להפוך לשנוי במחלוקת פוליטית, נטען כי ישראל מבקשת לשלב את עצמה עמוק יותר במערכות הביטחון, המודיעין והתעשייה הצבאית האמריקניות, כך שיהיה קשה לממשלים עתידיים לצמצם את שיתוף הפעולה.
"ישראל עלולה להידרדר למלחמת אזרחים". כתבה שפרסמה צ'אבס
(צילום: מסך מתוך Capital & Empire)
לפי אותה כתבה, ההערכה, שנכתבה בעיקר ב-CIA, התייחסה גם לדיונים על אפשרות להקמת בסיס צבאי אמריקני קבוע בישראל ולהרחבת שיתוף הפעולה בפיתוח טכנולוגיות צבאיות. היא אף טענה שגורמים ישראליים פעלו לטיפוח קשרים עם בכירים בתעשיית הטכנולוגיה האמריקנית, כדי לבסס תמיכה פוליטית וכלכלית ארוכת טווח בישראל, גם אחרי לכתו של הנשיא טראמפ. בתצהיר נכתב כי ברינקסמן ניגש למסמך ברמת "סודי ביותר" ב-28 ביולי, שוחח באותו יום כמה פעמים עם בת זוגו, ולמחרת פורסמה כתבה שהכילה מידע מסווג מתוך אותו מסמך, לפי קביעת הרשויות.
הפרסום השלישי, מ-5 באוקטובר, עסק באפשרות של הידרדרות פנימית בישראל. לפי התחקיר, דוח של יחידה ב-CIA המכונה Red Cell, שתפקידה לבחון תרחישים חלופיים ולאתגר הנחות מקובלות, הזהיר כי שילוב של משבר פוליטי, מחלוקת סביב גיוס החרדים, מתיחות חברתית, לחץ כלכלי והשלכות המלחמות על החברה הישראלית עלול להוביל "לעימות פנימי קשה ואף להתפוררות מוסדות המדינה".
הדוח, שכונה לפי הפרסום "Fracture From Within" (שבר מבפנים - ד"א), נכתב באוגוסט והתייחס לסיכונים לקראת הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר. בין השאר מתוארים בו חששות בוושינגטון מפני חיילי צה"ל משוחררים שחזרו מהקרבות כשהם חמושים וסובלים מטראומה, לצד העימות סביב גיוס החרדים והמשבר הפוליטי בעקבותיו. למרות שהמודיעין האמריקני לא פסק תחזית רשמית שלפיה מלחמת אזרחים צפויה לפרוץ, מדובר בהערכת סיכונים ובבחינת תרחישים אפשריים, כפי שתוארו בכתבה.
(צילום: מסך מתוך Capital & Empire)
בין התרחישים שהוזכרו בפרסום היו עזיבת חברות טכנולוגיה זרות, החרפת המשבר הכלכלי, ערעור הקשרים עם מדינות באזור וניצול חולשה פנימית בישראל בידי חמאס או חיזבאללה. הכתבה פורסמה במשותף עם אתר Drop Site News - אתר ביקורתי נוסף כלפי ישראל - והתבססה על שני מקורות אמריקניים שלדבריהם הכירו את הדוח.
גם במקרה הזה התצהיר מצביע על קשר זמנים משמעותי: ברינקסמן ניגש למסמך מסווג כמה פעמים באוגוסט ושוב ב-1 באוקטובר. באותו יום שוחח עם בת זוגו בטלפון במשך 47 דקות, לפי רישומי השיחות שנאספו בחקירה, ובהמשך התקיימה ביניהם שיחה נוספת של 37 דקות. ארבעה ימים לאחר מכן פורסמה הכתבה.
שתי הכתבות הנוספות עסקו גם הן במזרח התיכון. בראשונה, מ-11 במרץ, דיווחה צ'אבס כי בחריין הזמינה כוחות מירדן כדי לסייע בדיכוי הפגנות נגד מעורבותה במלחמה עם איראן. בשנייה, מ-13 במאי, נטען כי הערכת CIA מסווגת חשפה חילוקי דעות בין בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ: בעוד איחוד האמירויות ובחריין העדיפו את המשך התקיפות נגד איראן, סעודיה, קטאר וכוויית תמכו בחזרה למשא ומתן. לפי התצהיר, אחד המסמכים שאליהם ניגש ברינקסמן במרץ סווג "סודי ביותר", ומידע מתוכו הופיע בכתבה שפורסמה באותו יום.
"אני עוזר לה להקים את המיזם שלה"
הדרך שבה הגיעו החוקרים לחשוד מפורטת בתצהיר בן 13 עמודים. ברינקסמן הועסק החל מ-2020 בסוכנות ממשלתית אמריקנית, ובהמשך עבר לעבוד עבור חברה קבלנית שסיפקה לה שירותים. ב-2022 קיבל תפקיד בתחום שילוב מערכות מחשוב, שבמסגרתו עסק בין היתר בהעברת נתונים בין מערכות מסווגות למערכות שאינן מסווגות. מנהל ה-CIA, ג'ון רטקליף, אישר כי החשוד סיפק שירותים לסוכנות.
בשל תפקידו, עבד ברינקסמן במתקן מאובטח המכונה SCIF, שבו אסור להכניס טלפונים ניידים ומכשירים אלקטרוניים אישיים. העובדים נדרשים להעביר כרטיסי זיהוי בכניסה וביציאה מהמתקן, והרישומים הללו הפכו לחלק מרכזי בחקירה. לפי ה-FBI, ברינקסמן נהג לעיין במסמכים מסווגים, לצאת מהמתקן ולשוחח בטלפון עם בת זוגו, לעיתים דקות ספורות לאחר שעזב את האזור המאובטח.
החוקרים מעריכים כי המרווחים בין הכניסות והיציאות אפשרו לו להגיע לטלפון האישי שלו, ככל הנראה ברכבו - ולהעביר את המידע. באחד המקרים, ב-11 במרץ, התקשרה אליו בת זוגו בשעה 8:41 בבוקר. פחות מחצי שעה לאחר מכן, בשעה 9:09, ניגש ברינקסמן לדוח מסווג, ושוב בשעה 10:01. בהמשך היום יצא מהמתקן המאובטח, ובערב קיבל ממנה שיחת טלפון נוספת שנמשכה כ-14 דקות. באותו יום פורסמה כתבה שלפי חוקרי ה-FBI כללה מידע ברמת "סודי ביותר" מתוך המסמך שאליו ניגש. במקרה אחר, במאי, התקשר אליה החשוד דקות ספורות לאחר שיצא מהמתקן, ולאחר מכן ניהל איתה שיחות נוספות שנמשכו עשרות דקות.
"אפס סובלנות להדלפות". ראש ה-CIA
(צילום: REUTERS/Evan Vucci)
החוקרים גילו כי במהלך 2026 נרשמו בין השניים יותר מ-800 שיחות טלפון או ניסיונות התקשרות. הם גם בדקו את המחשבים במתקן שבו עבד ברינקסמן וגילו כי הוא היה אחד משישה אנשים לכל היותר שנכנסו משם לאתר ה-Substack של העיתונאית בתקופה שנבדקה. לפי התצהיר, איש מלבדו לא שילב צפייה בכל חמש הכתבות עם גישה לכל חמשת הדוחות המסווגים שהתוכן שלהם הופיע בהן, לטענת הרשויות.
פרט נוסף שהוזכר בתצהיר הוא מחברת שנמצאה על שולחנו של ברינקסמן ב-10 באוקטובר. החוקרים הבחינו כי פינותיהם של כמה עמודים נתלשו. סוכן ה-FBI ציין כי מניסיונו, אנשים המעבירים מידע עשויים לרשום לעצמם הערות כדי למסור בהמשך ציטוטים מדויקים או כמעט מדויקים. עם זאת, בתצהיר לא נטען שנמצאו במחברת עצמה סודות שהודלפו, ולא הוצגה ראיה ישירה לכך שהדפים החסרים שימשו להעברת מידע.
אבל הפרט האישי ביותר בחקירה מופיע דווקא בהתכתבות פרטית מנובמבר 2025. במייל ששלח ברינקסמן לחבר סיפר על מערכת היחסים החדשה בחייו: "האישה שאני יוצא איתה היא עיתונאית, ולאחרונה הפכה לעצמאית. אני עוזר לה להקים את המיזם שלה, שמתמקד במדיניות חוץ". הוא הוסיף כי העבודה על המיזם מעניקה לו, להפתעתו, לא מעט סיפוק. לפי סוכן ה-FBI, תכתובות נוספות שנמצאו בחשבונות הדואר האלקטרוני שלו מאשרות שהשניים היו בקשר רומנטי.
מהתצהיר עולה גם שהקשר ביניהם לא הסתכם בשיחות על פרסומים, אלא ברינקסמן השתתף לפחות בעריכה של כתבה אחת שפרסמה העיתונאית, ושלא זוהה בה מידע מסווג. ב-13 במרץ קיבל הרשאת עריכה למסמך Google Docs שעסק במדינה במזרח התיכון, דקות לאחר מכן הציע תיקון ניסוח ובת זוגו סימנה את ההערה כטופלה.
בהמשך היום פורסמה הכתבה. גם הפרט הזה מתאים לפרסום של צ'אבס מאותו יום, שעסק במהלך פוליטי של חבר הקונגרס הדמוקרטי ג'וש גוטהיימר, מתומכי ישראל הבולטים בוושינגטון, ובהצבעות על המלחמה באיראן. עוד עולה מהתצהיר כי ברינקסמן ביקש אישורי פרסום מוקדמים, כנדרש מבעלי סיווג ביטחוני, עבור מאמרים שכתב במשותף עם העיתונאית.
"זו בגידה"
ברינקסמן למד בבית הספר ליחסים בינלאומיים היוקרתי של אוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון והיה אחד מכותביו של מחקר שפורסם על ידי חוקרי המוסד במאי 2019, תחת הכותרת "דור המילניום ואיומים מבפנים: האם אנחנו מהווים איום או הזדמנות?". באופן אירוני, המחקר עסק בדיוק בסיכון הנשקף לארגונים מעובדים בעלי גישה למידע רגיש, ובדרכים למנוע הדלפות ופגיעות באבטחת מידע.
ראש ה-FBI פאטל: "זו לא רשלנות"
(צילום: REUTERS/Leah Millis/File Photo)
מחברי המחקר בחנו את המאפיינים של עובדים צעירים ואת הפגיעויות שעלולות להפוך אותם לאיום מבפנים, בין היתר בשל שימוש ברשתות חברתיות, בטלפונים ניידים ובטכנולוגיות חדשות. בין המלצותיהם היו הקמת תוכניות מקיפות לזיהוי איומים פנימיים, הדרכת עובדים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה ומעקב אחר התנהגות שעלולה להצביע על סיכוני אבטחה. שבע שנים לאחר פרסום המחקר, ברינקסמן עצמו עומד כעת במרכז חקירה מהסוג שהמסמך ביקש לסייע במניעתה.
צ'אבס מציגה את האתר שלה כמיזם עצמאי המתמקד בחשיפת האינטרסים שמאחורי המדיניות הצבאית והכלכלית של ארצות הברית. בספטמבר האחרון פרסמה בקשת תרומות שבה התגאתה בכך שבמהלך השנה האחרונה חשפה מידע מתוך הערכות מודיעין מסווגות של ה-CIA, שלדבריה הציבור ראוי להכיר. היא גם קראה לקוראים להעביר לה הדלפות.
במשרד המשפטים האמריקני מייחסים לברינקסמן עבירה של העברה בלתי חוקית של מידע ביטחוני לפי חוק הריגול האמריקני, שהעונש המרבי עליה הוא עשר שנות מאסר. "הוא חרג הרבה מעבר לתפקידו כדי להשיג כמה מהסודות השמורים ביותר של ארצנו, והעביר אותם לבת הזוג שידע כי בכוונתה לפרסם אותם", אמר ג'ון אייזנברג, ראש החטיבה לביטחון לאומי במשרד המשפטים. "זו לא רשלנות. זו בגידה בשבועתו ובעם האמריקני שנתן בו אמון". ראש ה-FBI, קאש פאטל, הבטיח כי "כל מי שינצל לרעה את הגישה שלו לסודות המדינה ייתקל במלוא חומרת הדין".
ראש ה-CIA אמר כי המעצר בוצע בעקבות פנייה של הסוכנות ל-FBI. לדבריו, חשיפת מידע מסווג ללא אישור עלולה לסכן מקורות מודיעיניים, מבצעים מתמשכים ואנשי ביון. "יש אפס סובלנות להדלפות", הבהיר.
