שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה (כחול לבן) התייחסה הבוקר (שלישי) לשלב השני של מבצע העלייה "צור ישראל" מאתיופיה. "זה אירוע מכונן עבור הרבה אנשים, ואני שמחה שאחרי מאבק עיקש אנחנו ממשיכים במבצע העלייה מאתיופיה", אמרה תמנו שטה בריאיון לאולפן ynet מהעיר גונדר.
בתום שנה של הקפאה בעקבות מלחמת האזרחים ועתירה לבג"ץ בטענה שאין לעולים זיקה ליהדות, ייצא מחר לדרך השלב השני של מבצע "צור ישראל". החלטת הממשלה מנובמבר 2021, שהובילו השרה תמנו שטה ושרת הפנים איילת שקד, קבעה שיגיעו ארצה 3,000 ממתינים עם משפחה מקרבה ראשונה בישראל. לשם כך אושר תקציב בסך 570 מיליון שקל.
הטיסה הראשונה במבצע תנחת מחר במטוס מיוחד של הסוכנות היהודית. יהיו בה כ-180 עולים, שיתאחדו עם קרוביהם בישראל ויתקבלו בטקס חגיגי במעמד השרה תמנו שטה והיו"ר בפועל של הסוכנות היהודית יעקב חגואל. למחרת ינחת מטוס נוסף, עם כ-160 עולים, ובתוך כמה שבועות תושלם עלייתם של אלפי הממתינים שמחכים שנים ארוכות להגיע ארצה.
1 צפייה בגלריה
החיים בקהילות היהודיות באתיופיה
החיים בקהילות היהודיות באתיופיה
הממתינים לעלייה לישראל
(צילום: סיוון חילאי)
"השנה האחרונה הייתה שנת שיא זה שני עשורים שאנחנו רואי גידול רציני בעלייה, למעלה מ-40 אלף עולים שהגיעו מכול רחבי העולם", אמרה הבוקר השרה תמנו שטה. "חרטתי על דגלי שלא אפקיר אף אחד מאחור, גם לא את עולי אתיופיה שהרבה פעמים לא זוכים ללובי ודחיפה, ובשבילי זו זכות גדולה להיות כאן ולפגוש את העולים החדשים שמצפים לבוא לישראל הביתה".
השרה אמרה עוד: "התקציב שהושג הוא כרגע ל-3,000 עולים, אבל יש הסכמות ביני לבין שר האוצר שתקציב זה לא מה שיעצור את העלייה, ועכשיו אנחנו מאיצים את זה יחד עם הסוכנות היהודית כדי לסייע לנותרים בחודשים הקרובים ולשים סוף לסאגה כאובה. אנשים מדברים על העלייה הזו בלי להבין שום דבר, מעזים לשבת בטלוויזיה ולספר שאין אף יהודי שנשאר באתיופיה ביומרה מאוד גדולה".
- כמה יהודים זכאי חוק השבות נותרו באתיופיה? "אני מעריכה שמאות זכאי חוק השבות. הבאנו בשנה האחרונה עשרות זכאי חוק השבות, שאגב לא בצדק נתנו להם להמתין 20 ו-30 שנה".
- אם יש מאות זכאי חוק השבות, למה לא כולם פה? "זו שאלה שגם אני שואלת. למה צריך בכלל להיאבק על הדבר הזה? בישראל יש חוקים, ועל פי חוק אמנם שרת העלייה והקליטה היא האחראית על מדיניות הקליטה, אבל מי שמאשר מי נכנס לארץ זה משרד הפנים. זה כל הזמן ללכת איתם הלוך ושוב ולהגיע איתם להבנות. אני חושבת שבסך הכול עשינו התקדמות מסוימת מהרגע שאני בתפקיד, לא היו צריכים להמתין".
- אבל לא מדובר במאות, אפשר להעלות אותם ביומיים. "הם צריכים לעלות לישראל. הבעיה שיש התמהמהות במשרד הפנים. יש גרירת רגליים של עשרות שנים ואת זה אני מובילה עם השרה שקד כדי שהנושא ייפתר לאלתר".
- קשה להתעלם מן העובדה שיש פערים בין עולים מאוקראינה לעולים מאתיופיה. את רואה ניצני גזענות במשרד הפנים? "בוודאי. כל העולים יקרים לליבי, לא משנה מהיכן באו. העליתי לכאן גם את בני המנשה שבמשך חמש שנים לא העלו אותם. לצד זה צריך לומר את האמת - לא ייתכן ששארית יהודי אתיופיה יסבלו רבות, יתחננו ויצטרכו לעבור שבעה מדורי גיהינום בשביל לעלות לישראל, אבל אני נחושה".
- אז יש בעיה עם האתיופים כי "הם אתיופים". זה עניין של גזע, גזענות, שחורים ולבנים. "אני לא יודעת אם אתה זוכר את המשפט שלי שהתפרסם בכל כלי התקשורת על הצביעות. כן יש צביעות. יהודי אתיופיה, גם בעלייה שלי, נלחמו רבות. לא פרשו לנו שטיח אדום ואמרו לנו 'הביתה'. יהודי אתיופיה לאורך הדורות בכל גלי העלייה נאלצו להילחם ולהיאבק, וזה צריך להיפסק. צריכים לשאול את עצמנו למה אנו מעבירים את הקהילה הזו כל כך הרבה כאב ותלאות. אני היום חלק מהממשלה, אני לא אותיר את המאבק הזה יתום, אני אדאג שהם יעלו הביתה".