איש אינו יודע לחזות כיצד יתפתח המשבר האיראני-אמריקאי, אולם דומה כי מבחינת האיראנים, הן בשל מרחץ הדמים הפנימי והצורך בתמורות כלכליות, והן בשל אי הרצון להתכתש צבאית עם ארה"ב, בשלה העת להתגמשות משמעותית דווקא בסוגיית הגרעין - באופן שיאפשר לטראמפ להציג הישג משמעותי ללא צורך במתקפה, ולחמינאי לשמר את משטרו ואת יתר מרכיבי העוצמה האיראנית.
תוכנית הגרעין האיראנית היא סמל לאומי איראני לעוצמה וקדמה מדעית עוד מימי השאה, שייסד אותה בסוף שנות ה-50. המכות שאותן ספגה איראן במהלך מלחמתה בעיראק בשנות ה-80, השימוש בנשק הכימי שנעשה כלפיה מצד סדאם חוסיין ללא שהעולם גילה כל אמפתיה כלפיה, כמו גם טילי הסקאד שהיכו בבירתה וגרמו למנוסת מיליונים ממנה, הובילו אותה למסקנה כי עליה להצטייד ביכולות אסטרטגיות משמעותיות: גרעין, נשק כימי וביולוגי, וכמובן טילים ארוכי טווח. לכל אלו חברו גם שאיפות ההתפשטות שלה במרחבי המזרח-התיכון כפועל יוצא של עקרון ייצוא המהפיכה של חומייני, גם הרחק מגבולות המפרץ הפרסי לתוככי כל מדינות המזרח-התיכון.
1 צפייה בגלריה


כוננות מתקפה: טראמפ וחמינאי
(צילום: הצי האמריקני, רויטרס, Anna Moneymaker/AFP, KHAMENEI.IR/AFP)
לחתימה על הסכם הגרעין ב-2015 תחת הנשיא האמריקאי אובמה, שנקט במדיניות פשרנית מאוד בכל הקשור להפעלת כוחה של ארה"ב, קדמו שנות סנקציות חריפות שהוטלו על ידי מדינות המערב באופן שפגע קשות בכלכלה האיראנית בכלל ובייצוא הנפט בפרט, אך גם הובילו לבחירתו לנשיאות של חסן רוחאני המתון יחסית. חרף הכוונות הטובות במערב, הסתבר כי הסתייגויותיה של ישראל מההסכם היו במקומן - וכי האיראנים פיתחו מיומנויות שיא בקיום תוכנית גרעין סודית תחת אפם של פקחי סבא"א, שגררה את פרישת טראמפ מההסכם ב-2018 וסגירת המעגל מבחינתו בעת הפצצת פורדו ונתנז ביוני 2025.
מהומות הדמים שפרצו באיראן בחודש שעבר היו כמעט מתבקשות מצד האיראנים הנאנקים תחת עולה של כלכלה מרוסקת והיעדר תשתיות בסיסיות כמים וחשמל, בעוד שהמשטר ממשיך לבזבז מילארדים על מימון ארגוני הפרוקסיז שלו ברחבי המזרח-התיכון. הנהגת איראן נהגה בחוכמה רבה בכך שיצרה חיץ בין המחאה המוצדקת בשל המצב הכלכלי , והצורך לספק להמונים פתרונות כפי שהנחה חמינאי, לבין מאבק רצחני בגורמים טרוריסטים כביכול שביקשו ליצור כאוס ולהפיל את המשטר. כל אלו יצרו מתיחות שיא מול ארה"ב וריכוז כוחות חסר תקדים מצידה במפרץ הפרסי, על סף עימות צבאי כולל.
מדיניותו העדכנית של טראמפ בימים אלו היא שמירה על עמימות אסטרטגית: מחד גיסא הוא מפזר איומים ללא סוף ומרכז כוח עצום באזור, ומאידך גיסא חותר להסכם משופר בניצוחו של המתווך הטורקי ארדואן, אבל תוך הכנסת "עזים" חדשות למו"מ
מדיניותו העדכנית של טראמפ בימים אלו היא שמירה על עמימות אסטרטגית: מחד גיסא הוא מפזר איומים ללא סוף ומרכז כוח עצום באזור, ומאידך גיסא חותר להסכם משופר בניצוחו של המתווך הטורקי ארדואן, אבל תוך הכנסת "עזים" חדשות למו"מ בדמות ויתור איראני הכרחי על תוכנית הטילים הבליסטיים ועל תמיכתה בארגוני הפרוקסי. ודוק: ישנם הבדלים צבאים ומשפטיים משמעותיים בין פיתוח גרעין צבאי והקשב העולמי הרב הניתן לו , לבין פיתוח טק"ק ומימון חשאי של ארגוני טרור, הנוגעים במקרה דנן בעיקר לישראל. לא בכדי אמר שר החוץ עראקצ'י כי יש להתמקד בגרעין האיראני ולא לסבך את המו"מ בנושאים לא רלוונטיים אחרים.
איראן בשלה כרגע לויתורים מפליגים בתחום הגרעין בשל השיקולים הבאים: ויתור נקודתי עליו יזכה אותה אוטומטית בנקודות רבות בדעת הקהל העולמית והערבית ויובילו להסרה הדרגתית של הסנאפבק, הידע הנצבר הרב וכלל התשתיות שפיתחה תמיד יהיו זמינים לה בעתיד, האוראניום גם אם יישלח כרגע להשגחת הרוסים יושב אליה בהמשך ככל והזמן יתיר זאת, ובכל מקרה היא פיתחה מיומנות הסתרה גבוהות במיוחד שיסייעו לה לנהל "חיים גרעיניים כפולים". בעיניי איראן אגב, יכולותיה הבליסטיות ברות המימוש בהיבט המאבק בישות הציונית, עולות כרגע בחשיבותן על יכולות הגרעין העתידיות שלה, שבהן היא לא תעז לעשות שימוש נגד ישראל בעת עימות קונבנציונלי ,אלא אם תחליט להתאבד. ארה"ב מצידה תתקשה לשווק פנימית ובינלאומית יציאה למלחמה רק בשל עניין הטילים או מימונם של חיזבאללה המוכה ושל החות'ים הטורדניים.
ד"ר חיים גולובנציץהאיראנים פיקחים ובעלי סבלנות אסטרטגית. הם יודעים היטב כי הסבירות שבארה"ב לאחר עידן טראמפ יכהן נשיא הדומה לו בכוחניותו נמוכה. לפיכך, כל שנדרש מהם כעת הוא להרוויח זמן ולשמור על שקט. נותר רק לקוות כי ככל והמו"מ יצלח, לא תהיה כל פשרה אמריקאית גם בנושא הטילים הבליסטיים. בפרוקסיז נטפל כבר לבד.
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון






