אתמול, בשעת לילה מאוחרת, רחוק מהעין הציבורית - קיבלה אחת המהפכות החברתיות החשובות שידעה ישראל חיזוק משמעותי נוסף.
חוק איסור צריכת זנות, שהפך את ישראל למדינה השמינית בעולם שמפנה את הזרקור לצרכני הזנות ומכירה בשורדות הזנות כקרבנות הזכאיות לסיוע, אושר שוב ברוב גדול בכנסת - והוארך לחמש שנים נוספות.
החוק, שהיה כה תקדימי, עד שנחקק תחילה כהוראת שעה ב־2018, ממשיך לפרוץ דרך במאבק הנחוש של מדינת ישראל נגד תעשיית הניצול המינית של נשים וקטינים.
חבלי הלידה של החוק היו ארוכים: הוא הונח לראשונה על שולחן הכנסת בשנת 2007, אך רק לאחר 11 שנות מאבק - שאותו הובילו המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, ארגוני שיקום, חברות וחברי כנסת, ובעיקר שורדות זנות אמיצות - נכנס לספר החוקים בישראל.
וכמו בגלגולו הקודם, אז הובילה תמיכה חוצת מחנות להצבעה של 74 ח"כים בעדו, גם הפעם הגיע החוק עם תמיכה רחבה - לא רק פוליטית, בצורה שהיא פשוט חסרת תקדים לעת הזו, אלא גם מקצועית.
משרדי הממשלה קבעו: החוק השיג את יעדיו ואין עוד הצדקה להשאירו זמני - יש לחוקקו בחקיקת קבע.
המחקר שליווה את החוק, שנערך על ידי מכון ברוקדייל, הראה בצורה חד-משמעית כיצד מטרות החוק מתגשמות. עצם חקיקתו, ובוודאי כאשר נאכף ברצינות, הביא לירידה דרמטית בצריכת זנות ולעלייה משמעותית בפניות לשיקום.
25% מצרכני הזנות העידו כי הפסיקו או צמצמו את צריכתם. התמיכה הציבורית זינקה מ-26% ב-2008 לכ-70% ב-2024 - עדות למהפך בתפיסה החברתית הישראלית.
ורק רוטמן מסרב לאשר את החוק כחוק קבע
יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט - שמחה רוטמן, שנהנה יתר על המידה ממעמדו כטרול לאומי, לא אכזב גם הפעם והחליט, על אף תמיכה גורפת של חברי הקואליציה, שר המשפטים לוין וחברים לא מעטים מסיעתו, כי הוא מסרב לאשר את החוק כחוק קבע.
כמי שעומד בציר הקריטי כיושב ראש ועדת חוקה, בעל הכוח הבלתי מוגבל לקדם חקיקה או לקבור אותה, פסק רוטמן שאם ירצו חברות וחברי הכנסת לקדם את החוק, הם יאלצו להתפשר שוב על הוראת שעה לחמש שנים בלבד.
לאור האטימות של רוטמן, שבחר להתעלם מהקונצנזוס הציבורי, המקצועי והפרלמנטרי סביב הצלחת החוק - במקום לחגוג את המשכה של מהפכה - נאלצו שורדות זנות, חברות הכנסת ומובילות המאבק לצאת מהדיון שבו אושר החוק לקריאות שנייה ושלישית בתחושת תסכול עמוקה.
אך בבוקר הזה, אחרי שאושר שוב פה אחד החוק לאיסור צריכת זנות, על אף תחושת ההחמצה מההזדמנות להפוך סופית את החוק לקבוע בספר החוקים - אני בטוחה שזהו הרגע להרים ראש בגאווה ולזכור שמדובר בעוד צעד היסטורי וחשוב, שממשיך את המהפכה שהובלנו להפסקת הניצול מזנות.
כמי שחזתה מקרוב ברשימות ההמתנה הארוכות לשיקום מהזנות, שהחלו כבר עם חקיקת החוק בקריאה טרומית ב-2017 והגיעו לכדי עלייה של 210% בפניות לשיקום באותה שנה; כמי שראתה איך הלילות בתל ברוך התחלפו - מפקקים של רכבי צרכנים לשניים-שלושה רכבים בודדים בלילה; כמי שחשה בצורה ברורה איך השתנה השיח הציבורי - ושאלות כמו "מה יעשו הנכים" נעלמו - בעקבות ההבנה של כולם, גברים ונשים, שישראל לא תהיה עוד זירה לניצול מיני - אני אומרת חד משמעית: אף רוטמן לא יעצור את המהפכה שלנו.
המדינה השמינית בעולם שמחוקקת חוק שכזה
בספטמבר שעבר הוזמנתי לנאום בכנס בטייוואן על המאבק הגלובלי בזנות. הימים היו ימי התראות על מתקפה שנייה מאיראן, וחששות מהמלחמה ליוו את המסע לאסיה. ברגע אחד, כשהחלו התשואות האדירות מהקהל לישראל הקטנה - על האומץ להיות, בסך הכול, המדינה השמינית בעולם שמחוקקת את החוק הזה ומובילה שינוי כה משמעותי בשטח במהירות - נזכרתי על מה אנחנו נאבקות.

הדור החדש של הגברים בישראל גדל במדינה שאומרת בקול ברור שצריכת זנות אינה מוסרית - ולכן היא אסורה. החקיקה שהובלנו, יחד עם סגירת מועדוני החשפנות, הביאה לשינוי מהותי בצריכת זנות, בתפיסה החברתית ובהבנה שזה פשוט לא יעלה על הדעת שנמשיך לנרמל תופעה כה הרסנית.
לגברים הישראלים מצטרפים לאט לאט גברים מעוד ועוד מדינות, שאינן מוכנות עוד לקבל את "הניצול העתיק בעולם".
הדרך לתיקון מגדרי אמיתי, שיכלול את מיגור תופעת הזנות, עוד ארוכה מאוד. אבל המהפכה כבר כאן - והיא גדולה מכל אדם אחד. אפילו אם הוא יושב ראש ועדת חוקה.
עו"ד ניצן כהנא, מומחית לקידום מדיניות חברתית, לשעבר מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות