ממשלת ישראל אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעת שר החוץ גדעון סער להכרה ברצח העם הארמני. "זה לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר סער בישיבת הממשלה. האישור ההיסטורי הזה צפוי להוביל להחרפת המתיחות הקיימת גם כך עם טורקיה.
הממשלה הכירה פה אחד ברצח העם הארמני
בהצעת ההחלטה נאמר כי "על יסוד החובה המוסרית וההיסטורית, תכיר ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. בהצעה נקבע עוד כי יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות האמת ההיסטורית של אירועים אלה".
לפני עשור הכריזה ועדת החינוך של הכנסת כי היא מכירה ברצח העם הארמני, במאי 2018 - ועל רקע החרפת היחסים בין ישראל לטורקיה - אישרה מליאת הכנסת דיון והצבעה על הכרה דומה, אבל הממשלה לא הכירה עד היום ברצח העם הארמני. זאת, למרות שלפני שנתיים שר הביטחון ישראל כ"ץ צייץ כי "טורקיה ביצעה שואה בארמנים", וראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אשתקד כי הוא מכיר ברצח העם הארמני.
עד היום ישראל נמנעה מכך מכמה טעמים: ירושלים רצתה ליצור בידול בין נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן לעם הטורקי. ארדואן משתמש בישראל ככלי ניגוח משיקולים פוליטיים פנימיים ועושה את זה בדרך כלל ביתר שאת לפני מערכות בחירות. נשיא טורקיה מרבה להסית נגד ישראל ולאחר טבח 7 באוקטובר ממשלתו קטעה את הקשרים הכלכליים עם ישראל ועצרה את הטיסות הטורקיות לישראל.
אבל בשום שלב הטורקים לא ניתקו את היחסים הדיפלומטים עם ישראל ולא קרעו לגמרי את החבל, כי הם יודעים שאז הם יאבדו את היכולת להשפיע על הנעשה בהר הבית ובירושלים וכן להמשיך ולהעביר סיוע הומניטרי לעזה. במשך השנים מומחים ליחסי ישראל טורקיה הזהירו שהכרה ברצח העם הארמני עלולה להחלטה טורקית לנתק את היחסים עם ישראל.
סיבה נוספת שהובילה את ישראל להימנע מהכרה בשואת העם הארמני היא אזרבייג'ן. זו מתנגדת להכרה בשואת העם הארמני והעבירה בעבר מסרים לישראל שאם זו תכיר בשואה הארמנית – הדבר יגרום נזק לקשרים האסטרטגיים בין המדינות. וישראל צריכה את אזרבייג'ן במיוחד בימים אלה על רקע האיום האיראני (אזרבייג'ן גובלת באיראן) ועל רקע עסקאות הנשק הענקיות שנחתמו בין המדינות. בישראל גם לא ששו כל השנים להכיר בשואת העם הארמני כדי שלא ליצור זילות לשואה.
"לעולם לא מאוחר לעשות את הדבר הנכון"
במהלך ישיבת הממשלה אמר השר סער: "אני חושב שהגיעה השעה שישראל, כמדינה יהודית, תבצע פורמליזציה של העמדה הזאת ותנעל את זה. בשעה זאת, השאלה - למה זה לא קרה עד היום? - פחות חשובה בעיני. זה לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון. חשוב שאנחנו נעשה זאת היום כדי שלא נמשיך להישאל במקומות שונים מדוע אנחנו נמנעים מכך. זוהי חובה מוסרית והיסטורית. ובעיני אין טעם חזק להימנע מכך. זו לא 'פעולת תגמול' על העויינות הגלוייה ועל הרטוריקה הנוראה ועל הפעולות העוינות של טורקיה בהנהגת ארדואן כלפי ישראל. אבל העובדה שטורקיה מקדמת נראטיבים שקריים נגד ישראל - לא נותנת לה חסינות מהאמת ההיסטורית. אני רוצה לעדכן את הממשלה שקיבלתי ביום שישי מכתב הערכה מהכנסייה והקהילה הארמנית בירושלים".
"חובה מוסרית והיסטורית". סער
(צילום: גיל יוחנן)
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "רצח העם הארמני החל באפריל 1915, עם מעצרם, גירושם וחיסולם של מאות אנשי רוח, מנהיגים ומשכילים ארמנים בקונסטנטינופול. לאחר חיסול הנהגת הקהילה, פנה הממשל העות'מאני לחיסול שיטתי של האוכלוסייה. גברים גויסו לעבודות כפייה ונרצחו. נשים, ילדים וזקנים גורשו מבתיהם ונשלחו לצעדות מוות ארוכות לעבר המדבר הסורי שבמהלכן נחשפו לרצח המוני, אונס, הרעבה וצמא מכוונים, אשר הובילו למותם של כ-1.5 מיליון בני אדם ולהרס מורשת תרבותית והיסטורית בת אלפי שנים במרחב אנטוליה".
בנוסף צוין כי "למרות התיעוד ההיסטורי הנרחב והחד-משמעי, רצח העם הארמני נותר עד היום מושא למסע הכחשה ומזעור ממוסד, ובכלל זה שכתוב מניפולטיבי של ספרי ההיסטוריה, בעיקר מצד טורקיה". בהצעה נכתב כי עד כה 32 מדינות הכירו ברצח העם הארמני בדרכים שונות, "ולנוכח החובה המוסרית וההיסטורית, מוצע כי ממשלת ישראל תכיר ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני. בנוסף, לנוכח הניסיונות לטשטש, למזער או להכחיש את זוועות רצח העם הארמני, מוצע לגנות כל ניסיון לעיוות האמת ההיסטורית של אירועים אלה".
בארמניה עצמה קיבלו בצורה צוננת את המהלך הישראלי. דוברת משרד החוץ של ארמניה אני בדליאן סירבה בסוף השבוע להתייחס לנושא ואמרה, "אם יהיה בכך צורך, נפרסם הצהרה".
