מלך בחריין, חמד בן עיסא אל חליפה, התגלה במלחמה מול איראן כדמות פעילה מאוד וצבעונית בהתנהלותו מול מנהיגי האזור והעולם - ולא רק מבחינה דיפלומטית. הוא עלה על מדים כשביקר את הכוחות של בחריין, ביקר פצועים מהתקיפות האיראניות והשתתף באופן פעיל בהסברת המצב לציבור במדינה, כאשר קשה היה להתעלם מהעובדה שבכל אירוע כזה הופיע במראה שונה לחלוטין.
הופעות מלך בחריין במלחמה מול איראן
(צילום: ליאור שרון)
ב-8 במרץ, בימי המלחמה, פורסם נאום של המלך לעם לרגל 10 הימים האחרונים של חודש הרמדאן, שבמסגרתו אמר: "מצערות אותנו ההתקפות חסרות התקדים והבלתי מוצדקות שביצעה איראן נגד ארצנו האהובה, נגד המדינות הערביות אחיותינו ומדיניות ידידותיות. בחריין תמיד הייתה ותישאר מדינה של שלום. היא לא יזמה מעולם תקיפה והלכה רק בדרך של שיתוף פעולה ושכנות טובה. אנחנו מעריכים מאוד את המוכנות, הערנות והאחריות הלאומית שהפגינו כוחותינו. בחריין תישאר איתנה ותמלא בביטחון ובזהירות את חובותיה כלפי שכנותיה הערביות והקהילה הבינלאומית".
יום למחרת, ב-9 במרץ, המלך, שמכהן גם כמפקד העליון של הכוחות במדינה, עלה על מדים במהלך ביקור בחיל האוויר המלכותי של בחריין. במסגרת הביקור הוא הביע את הערכתו למאמצי חיל האוויר המלכותי ולרמת המוכנות הקרבית, המיומנות והפעולה המשותפת עם ההגנה האווירית. הוא גם נשא נאום והבהיר כי בחריין "מאוחדת וחזקה יותר כיום". התקשורת הערבית הדהדה את הנאום ובחלק מהערוצים הדגישו את העובדה שהמלך היה על מדים, על רקע המתיחות האזורית.
ב-25 במרץ תועד המלך מבקר פצועים מהתקיפות האיראנית. סוכנות הידיעות של בחריין מסרה כי הביקור הגיע כחלק מרצונו של המלך לבדוק את מצב הפצועים והתקדמות הטיפול בהם. הוא שוחח עם הפצועים ושיבח את מאמצי הצוותים הרפואיים. במסגרת הביקור הוא מסר כי אלה המקריבים את חייהם למען בחריין ועמה הם מודל לחיקוי, וכי בחריין תישאר מדינה של שלום.
לאורך המלחמה, פעילותו של המלך כללה גם שיחות ומפגשים עם בכירים באזור ובעולם. כבר ביום השני למלחמה דיווחה סוכנות הידיעות של בחריין כי הוא שוחח טלפונית עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שגינה בשיחה את התוקפנות האיראנית נגד בחריין ואישר כי ארה"ב נכונה לספק סיוע כדי להגן על ריבונותה, ביטחונה ויציבותה. מלך בחריין מצדו הודה לטראמפ על עמדתו ותמיכתו ושיבח את השותפות בין שתי המדינות.
במהלך מרץ אירח אל חליפה את עבדאללה מלך ירדן בבחריין ושוחח עמו על התקיפות האיראניות, ובהמשך אירח גם את נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי שהגיע לביקור. א-סיסי הדגיש בפני המלך בביקורו כי "ביטחון המפרץ הערבי הוא שלוחה של הביטחון הלאומי המצרי". ב-13 באפריל, אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח בבחריין כי המלך נפגש עם מפקד פיקוד מרכז האמריקני בראד קופר.
בימים האחרונים דווח בבחריין כי המלך אישר שהמדינה החלה ליישם את הנדרש בנוגע לכל מי שהעז "לבגוד במדינה", או לפגוע בביטחונה וביציבותה ו"לשקול מחדש מי זכאי לאזרחות ומי לא". יש לציין כי בחריין, לפי עדכון של משרד ההגנה של המדינה מ-13 באפריל, הצליחה ליירט ולהשמיד 194 טילים ו-523 כטב"מים בסך הכול. בחריין גם טענה בפרסומים רשמיים במלחמה כי עצרה גורמים ששיתפו פעולה עם חיזבאללה ועם משמרות המהפכה.
אחרי הודעת המלך, הרשויות המוסמכות הודיעו על שלילת אזרחות של 69 אנשים, שאינם במקור מבחריין, "בעקבות מעורבותם בפעולות הפוגעות בביטחון הלאומי, כולל הזדהות עם התקיפות האיראניות וריגול עבור גורמים זרים". בדיווחים במדינה צוין כי צעד זה "נופל במסגרת המשפטית שאימצה בחריין כדי להגן על ביטחונה הלאומי".
דובר משרד החוץ האיראני איסמעיל בקאאי התייחס לדיווחים, ואמר: "פעולת ממשלת בחריין לביטול אזרחותם של אזרחים בתירוץ של הזדהות עם הרפובליקה האיסלאמית היא הפרה בוטה של זכויות אדם ועדות לגישתם המפלה של שליטי המדינה כלפי עמם".
"המלך מקרין נחישות ע"י שליחת מסר חזותי"
חמד בן עיסא אל חליפה הוא בנו הבכור של השייח עיסא בן סלמאן אל חליפה, ששלט בבחריין בין 1961 ל-1999. חמד נולד בבחריין בשנת 1950. במסגרת לימודיו לאורך השנים הוא למד בין היתר בבית ספר "לייס" בקיימברידג' באנגליה, ועבר הכשרה צבאית באנגליה וגם בארה"ב - במכללה לפיקוד ומטה בפורט לוונוורת' בקנזס. בשנת 1977 הוא עבר הכשרה של טייס מסוקים וסיים את לימודיו כטייס ב-14 בינואר 1978.
אחרי שאביו נפטר, ואחרי שמילא תפקידים רבים במדינה, גם ביטחוניים, נבחר חמד לתפקיד אמיר בחריין בשנת 1999 וכיהן בתפקיד עד 2002. בפברואר 2002 שונה השם של בחריין מ"מדינה" ל"ממלכת בחריין", ואמיר המדינה הפך ל"מלך של הממלכה". בתקופת גל מחאות "האביב הערבי" התמודד חמד עם הפגנות ומתחים משמעותיים במדינתו.
לפי הדיווחים, לחמד יש ארבע נשים ו-12 ילדים - שבעה בנים וחמש בנות. לאשתו הראשונה (השניים גם בני דודים), סביכה בנת איבראהים אל חליפה, הוא נישא ב-1968. בשנת 2020 פרסם חמד צו הנוגע למינוי בנו הגדול סלמאן בן חמד (יורש העצר משנת 1999), לראש הממשלה של בחריין.
בכינוס הראשון של מועצת השלום של טראמפ, שהתקיים בפברואר השנה בוושינגטון, קרא אליו טראמפ מהבמה: "תודה למלך בחריין, איפה אתה? הוא כל כך עשיר שהוא יכול לשבת איפה שהוא רוצה. הוא יכול לקנות חלק מהבניין". הוא המשיך: "היית מאוד נדיב, אנחנו מעריכים זאת". חלק מהערוצים ראו זאת כהתבדחות עם המלך, בעוד שאחרים הציגו זאת כלעג.
בכל הנוגע לקשריו עם ישראל - בספטמבר 2020 חתם מלך בחריין על הסכם נורמליזציה עם ישראל תחת חסותו של טראמפ. בפברואר 2022 ראש הממשלה דאז נפתלי בנט נפגש עם חמד בארמון בבירה מנאמה, ובדצמבר 2022 ביקר הנשיא יצחק הרצוג בבחריין ונפגש עם המלך.
אחמד אל-קוזאי, יועץ ופרשן גיאו-פוליטי מבחריין המתגורר בארה"ב, תיאר בשיחה עם ynet: "המלך משתמש בגמישותו במדיניות החוץ ככלי לניהול האיזון העדין בין עניינים פנימיים לעניינים בינלאומיים. הוא מבין שבחריין, מתוקף הגיאוגרפיה וגודלה, לא יכולה להיכנס לעימותים ישירים עם מעצמות גדולות. לכן הוא מסתמך על התנהגות רגועה ותדמית אישית מרגיעה כדי לשקף יציבות פנימית, להקל על לחץ עממי ולהעניק להנהגה מרחב תמרון בנושאים רגישים כמו היחסים עם ישראל.
"גמישות זו במראה ובהתנהגות היא חלק מאסטרטגיה מקיפה להצגת בחריין כמדינה שיכולה להסתגל לשינויים. לדוגמה, כאשר הוא מופיע בלבוש צבאי, הוא מקרין נחישות על-ידי שליחת מסר חזותי לכל מי ששוקל לפגוע בביטחון בחריין, תוך התייחסות ספציפית לתאים רדומים הנתמכים על-ידי איראן". לפי אל-קוזאי, גם בחירות הנוגעות ללבוש המפרצי המסורתי משקפות מצבי שלום ומלחמה.
עוד אמר אל-קוזאי: "ביחסי החוץ שלו, המלך מאזן בין התחייבויות בינלאומיות לבין לחצים אזוריים. הסכמי אברהם עם ישראל, למשל, נועדו לחזק את הקשרים עם וושינגטון ולהגן על הביטחון האזורי, אך הם נתקלו בדחייה ציבורית עקב חוסר הבנה של הסיבות וההקשר שמאחורי היחסים. כאן טמון תפקידו של המלך - לתת מרחב לפרלמנט ולציבור להביע את דעותיהם, מבלי לנתק באופן רשמי את ההסכמים. זו מדיניות של שני מסלולים מקבילים. שמירה על בריתות בינלאומיות מצד אחד, וספיגת חוסר שביעות רצון ציבורי מצד שני.
"יכולת זו לנהל סתירות מעניקה לבחריין את הגמישות להתמודד עם סוגיות מורכבות מבלי להרחיק אף צד. גישה זו משקפת חוכמה פוליטית המבוססת על ניהול סתירות במקום התנגשות איתן. כך המלך מצליח לשמור על בחריין במצב בטוח בתוך סערות אזוריות ובינלאומיות ומציג מודל של הנהגה, קטנה בגודל, אבל כזו שמסוגלת לתמרן בחכמה וברוגע".
