בעקבות סרטון שפרסם נגדו הליכוד, גדי איזנקוט קרא לבנימין נתניהו: "עזוב סרטים, קבע תאריך ומקום. בוא לעימות פומבי, נענה לשאלות הציבור". בינתיים, נתניהו לא הגיב על ההצעה הזו ויש לו סיבות טובות שלא לעשות זאת.
עימות הטלוויזיה בין נתניהו לשמעון פרס בבחירות 1996 הפך אותו לאגדת תקשורת ובמידה רבה גם הכריע את הבחירות. חיים רמון, ראש מטה ההסברה של מפלגת העבודה, אמר: "נכון, ציפיתי שפרס ינצח את נתניהו בבחירות ב-51% לעומת 49%, אבל העימות הטלוויזיוני הרג אותנו".
מה קרה שם? נתניהו הגיע למפגש הזה מצויד בכל הטכניקות של הופעה בטלוויזיה שרכש בתקופת שהותו בארה"ב כשגריר באו"ם. הוא היישיר מבט אל הצופים ולא אל המנחה באולפן, השתמש בידיו כדי לתמוך בשפת גופו והשמיע שורות מחץ. העימות ששודר בתשדירי התעמולה בטלוויזיה בערב, הוקלט בבוקר באולפן הטלוויזיה בנוכחות עיתונאים. אלה הבחינו בנתניהו כשהוא מדביק פתקים לשפת השולחן שבו ישב ובהם רשומים שורות מחץ.
פרס היה שייך לעידן "הראשים המדברים" בטלוויזיה והשמיע את הטקסטים שלו כאילו המדובר בנאום בחירות. הוא היה קפוא בכיסאו כמו ספינקס מצרי, הסתכל על המנחה ולא השתמש בשורות מחץ שלפי המחקרים הן הכי זכורות לצופים
פרס היה שייך לעידן "הראשים המדברים" בטלוויזיה והשמיע את הטקסטים שלו כאילו המדובר בנאום בחירות. הוא היה קפוא בכיסאו כמו ספינקס מצרי, הסתכל על המנחה ולא השתמש בשורות מחץ שלפי המחקרים הן הכי זכורות לצופים.
"הפוליטיקאי החדש"
גם הביולוגיה שיחקה תפקיד בעימות הזה. נתניהו בן ה-47 הקרין עוצמה ואנרגיה. בעיקר הוא היה "הפוליטיקאי החדש", מושג שיש לו יתרון שיווקי כמי שבא לנקות את האורוות המעופשות של השלטון. פרס בן ה-73 היה ותיק הפוליטיקאים, עם דימוי עסקני ולוזר סדרתי. הצופים גם נדרשו להכריע במאבק בין דורי.
היה גם הבדל במסר. פרס הגיע לעימות לאחר מספר פיגועי טרור קטלניים בירושלים ובת"א ונתפש כמי שמתקשה להתמודד עימם. במסמך פנימי של מפלגת העבודה נכתב: "לפי הנתונים שלנו פרס עולה על נתניהו במרבית הנושאים חוץ מאחד: ההתאמה שלו לטיפול בבעיות ביטחון". ומה משתנה בעימות טלוויזיה אפשרי בין נתניהו לאיזנקוט? כמעט הכול.
נתניהו בן ה-77 מגלם הפעם את פרס בתפקיד הפוליטיקאי הישן. יש לו קילומטראז' בלתי נתפש של שנות כהונה כראש ממשלה שיכולות להכניס אותו לספר השיאים של גינס. הבעיה, שגילו והמחלות מקרינים גם על הופעתו בטלוויזיה. לנתניהו היה את הכישרון להיראות על המסך כמי שלא מזיע גם בתקופות קשות שלו. זה לא רק האיפור אלא גם הנחישות בפניו וקול הבריטון העמוק שלו שאפשרו לו להשמיע את השקרים הגדולים ביותר בנונשלנטיות קלילה. משהו מהותי נסדק פה. נתניהו מתאמץ יותר מידי בניסיונו לשכנע ולעיתים הוא נראה כקוסם מארץ עוץ שנתפש כזקן מבוהל בלי האפקטים הקוליים, העשן והמסכות שיצרו רושם מפחיד.
גם איזנקוט לא ילד
איזנקוט, אמנם כבר בן 66, אבל מגלם פה את הפוליטיקאי החדש. הוא לא כיהן בתפקיד שר ולא התלכלך במדמנה הפוליטית, דבר שמאפשר לו להבטיח עתיד טוב יותר, בלי שיטיחו בו כישלונות מן העבר.
ברוך לשם לאיזנקוט אין את הטריקים והשטיקים שנתניהו מפגין בהופעתו בטלוויזיה, אבל מצליח להפוך את הבורות הזו ליתרון. איזנקוט נראה אמנם כבד ומגושם בהופעתו, אבל הוא משדר עוצמה ויציבות. יש לו דיבור מונוטוני בלי הדגשים והברקות לשוניות, אבל מצליח ליצור את הרושם שאצלו בין שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד. אנטי נתניהו במובן החיובי של המילה.
ובעניין המסר. כמו הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, נתניהו מצטייר כאמן המלחמות הבלתי גמורות. הישגים צבאיים מוצלחים הופכים בידיו לביצה טובענית שהוא לא מצליח ליבש אותה, או לא רוצה לעשות זאת מטעמים פוליטיים. לאיזנקוט יש את הניסיון הפיקודי והניהולי לעשות זאת, ובעיקר את הרצון לסיים את הסאגה הבלתי מסתיימת הזו. איזנקוט ינצח את נתניהו בעימות טלוויזיה, אלא אם כן הוא ייערך באנגלית.
ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים ומחבר הספר "נתניהו, בית ספר לשיווק פוליטי"
