למרות השאיפה לחסל את תוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן - ולצד שלל הבטחות שנשמעו בישראל מאז שיצא לדרך מבצע "שאגת הארי" - לא הרבה השתנה. בין היתר, הציבור בישראל שמע הבטחות לשינוי משטר, ניתוק התמיכה בפרוקסי - וגם על תיאום חסר תקדים מול ארה"ב, הן בפן המדיני והן בפן הצבאי. אלא שלמרות הישגים צבאיים חסרי תקדים וחיסול בכירים איראנים רבים, המשטר לא השתנה, טילים רבים נותרו בידי טהרן - וגם תוכנית הגרעין עדיין על השולחן.
בהיבט המשטר, במצב הנוכחי בטהרן הוא מתפקד ביעילות ובאכזריות כמו בעבר, בלי סימן שהוא מאבד שליטה או שהעם עומד להפיל אותו. תוכנית הגרעין ניזוקה במלחמה, אבל האורניום המועשר נותר כולו בידי איראן, ולא ברור כמה זמן יקח לשקם את מתקני הטיפול וההעשרה. ההערכות מדברות על כשנתיים.
הטילים הבליסטיים התמעטו אמנם, אך נותרה כמות גדולה שמאפשרת לאיים בירי אפקטיבי על ישראל ומדינות המפרץ . גם יכולת הייצור לא שותקה, להיפך: תעשיית הטילים הצליחה להגביר את הייצור בין "עם כלביא" ל"שאגת הארי" ולמלא את המחסנים במידה מספקת כדי לתקוף ולהסב נזקים למתקנים ישראלים ואמריקנים, ובו בזמן לדלדל משמעותית את מלאי טילי היירוט של ישראל וארה"ב.
והפרוקסי? עומדים על הרגליים ומשתקמים. חמאס משתלט על האוכלוסייה וחוסם פריסה של כוחות השלום בתוכנית טראמפ. חיזבאללה נלחם בצה"ל ומסב אבדות ללוחמים, תוך הסבת נזקים לאזור הצפון, והחות'ים יורים כשמתחשק להם.
מלבד זאת, איראן חונקת את הכלכלה העולמית באמצעות סגירת מצר הורמוז, והחות'ים חוסמים מדי פעם את מצר באב אל מנדאב. איראן מנהלת מו"מ לאיטה כאילו שום דבר לא בוער לה, ומצליחה לסחוט ויתורים מטראמפ. בטהרן כלל לא מתרשמים מאיומי הנשיא האמריקני, ואף להיפך.
ישראל מודרת מהשיחות
במישור המדיני, ארה"ב מדירה את ישראל מהשיחות עם איראן ולא מתחשבת ברצונותיה. האינטרס הישראלי כלל לא נלקח בחשבון - וישראל אפילו לא מקבלת מידע על פרטי הדיונים ומועדי הפגישות והחתימות. בד בבד, כל תחום ההסברה הוזנח לחלוטין, ובתקשורת ודעת הקהל בעולם ישראל נתפסת כמי שגררה את טראמפ למלחמה מיותרת ולא מובנת, גרמה להרס והרג בלי הצדקה - וממשיכה בכך גם בלבנון. כל הסקרים מראים שישראל נמנית כיום על קומץ המדינות השנואות בעולם, והדבר גורר חרמות והפגנות בכל מקום, בהמשך לגל העוינות והחרמות בעקבות המלחמה בעזה.
מול הדיסוננס הזה, נתניהו משווק נרטיב של ניצחון. הוא אומר שישראל חזקה מתמיד ואיראן חלשה מתמיד, שישראל שינתה את פני המזרח התיכון – החלטה שקיבל כבר ב-7 באוקטובר, ומונה את רשימת החיסולים המפוארת. למעשה, ישראל פועלת כבר זמן רב לפי העיקרון שמה שלא הולך בכוח יילך בעוד יותר כוח - אבל במזרח התיכון זה לא מספיק, ונדרשת רגל מדינית מסיימת. אלא שבינתיים, בכל החזיתות שום דבר לא נסגר ורק מתארך ומתארך בזמן שהשנאה כלפי ישראל בעולם רק מתחזקת. נתניהו שכנע את עצמו שלא צריך הסברה וכי במזרח התיכון מעריכים רק את החזקים.
נתניהו שם למעשה את כל הז'יטונים על טראמפ. הוא הימר עליו ושם בו את מבטחו, והישראלים התרשמו שטראמפ הוא הנשיא הכי ידידותי לישראל אי-פעם. והוא אכן עשה מהלכים גדולים והיסטוריים: העביר את השגרירות האמריקנית לירושלים; הכיר ברמת הגולן; הביא לשחרור החטופים. אבל כאשר אתה משתף פעולה עם מעצמה אתה צריך לקחת בחשבון שיקרה מצב שבו האינטרסים שלך לא יהיו זהים לאלו של אמריקה.
וכך קורה עכשיו. האינטרס של טראמפ אחר משל ישראל: לעצור את המלחמה ולהביא להסכם בכל מחיר, גם אם זה הסכם מחורבן. אנשי נתניהו טוענים שלמרות האכזבה מההסכם המסתמן, ההישגים הצבאיים מול איראן גדולים. איראן כבר לא מדינת סף גרעינית. פרויקט הגרעין הוסג שנים לאחור. איראן לא מסוגלת לייצר עשרות אלפי טילים כפי שתכננה. יש לה רק מה שנשאר לה.
אך נתניהו עכשיו בבעיה קשה. אמנם בשבוע שעבר הוא אמר פעמיים 'לא' לטראמפ – פעם אחת בתקיפה בדאחייה ופעם שנייה בתקיפה באיראן. אבל באותה מידה טראמפ שם ברקס כבר כמה פעמים, וגם חשף את החולשה של נתניהו: בלעדיי כבר היית יושב בכלא. אם לא אני ישראל כבר היתה מושמדת.
ישראל אולי חזקה מתמיד אבל היא הפכה לסוג של מדינת חסות של ארה"ב, ותלויה בה לטוב ולרע. ובעוד טראמפ תוקף את נשיא המדינה יצחק הרצוג ועולב בו בגלל שלא נותן לנתניהו חנינה – הרצוג מפליא בחנופה לנשיא טראמפ לרגל יום הולדתו ה-80: "המסע המרשים שלך לבית הלבן מייצג את רוחבו של החלום האמריקני וכוחה של נחישותך שלך. עם ישראל מודה לך על מנהיגותך בעימות עם אימפריית הרשע של איראן ועל מחויבותך הבלתי מעורערת לביטחון ישראל.
"לעולם לא נשכח את המאמצים הבלתי נלאים שלך להשגת שחרורם של חטופינו היקרים. שתוביל את המזרח התיכון והעולם לעבר שלום וביטחון ותמשיך לחזק את השותפות הייחודית בין ארה"ב לישראל. במסורת היהודית נאמר שבגיל שמונים זוכים לכוח ייחודי. שתיהנה ממשפחתך היפה ומיובלים רבים באושר וברכה ושמחה", אמר הרצוג.
כעת המבחן הגדול הוא מה יקרה עם לבנון. למעשה, על ישראל להיערך לאפשרות שטראמפ ישים ברקס בלבנון ויורה לה להפסיק את האש. ישראל תוכל לפעול נגד איומים מתהווים, אבל לא מן הנמנע שהפעם האיראנים יעצרו את חיזבאללה מלירות ואפילו יורו לו לעלות מצפון לליטאני כדי לא לתת תירוץ לישראל להמשיך בירי. זה יאפשר לחיזבאללה להתחיל להשתקם ויחל את שעון העצר לסבב הבא בלבנון.
בינתיים ישראל תקפה בדאחייה אחרי שורת תקיפות של חיזבאללה בתוך שטח ישראל. לכאורה ישראל שומרת על המשוואה ומרשה לעצמה לתקוף ביום של החתימה על מזכר ההבנות. האמריקנים הבינו שנתניהו היה חייב לעשות משהו אחרת היה נפגע קשות פוליטית, והשאלה כעת היא מה יעשו האיראנים.
