שבועיים בדיוק לפני ששלוש יריות בכיכר מלכי ישראל הסיטו את ההיסטוריה הישראלית ממסלולה, הגדיר הפרשן המנוח זאב שיף את השלב הממאיר של ההסתה נגד רה"מ רבין כ"רצח על יבש". בחושיו החדים וכנבואת זעם שעתידה להגשים עצמה, שיף זיהה בעקבות המחזות הקשים מכיכר ציון בראשות ראש האופוזיציה דאז נתניהו, כי ההסתה עולה קומה למקום בו מילים הופכות תחמושת בידי המון מוסת – וכי דמו של רה"מ רבין, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות ורמטכ"ל מלחמת ששת הימים, הותר.
המחזות המחרידים שנראו בשבוע שעבר בהיכל בית המשפט העליון אינם בגדר "הפרת סדר": מדובר בתמונת ראי מפחידה ומדויקת לאות האזהרה של שיף מלפני שלושה עשורים. קודש הקודשים של מערכת המשפט הישראלית, המהווה אחד מנכסיה מעוררי ההשראה של המדינה בארץ ובעולם, מופר ברגל גסה ואלימה בידי קלגסים, הקוראים "לשחוט את השופטים" ומאלצים את משמר בית המשפט לפנות את השופטים מכסאם בדיון הממוקד בהתחמקות הממשלה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח אוקטובר. איומיה של חברת הכנסת גוטליב לעבר השופטת דפנה ברק-ארז, כי עליה "להיזהר" מהווים עוד ביטוי לכך שבאבולוציה של ההסתה, המילים מסיימות את תפקידן ומפנות את מלאכתן לשלב האופרטיבי של פגיעה במבצר הדמוקרטיה הישראלי, על יושביו.
הסתערות המונים משולי החברה האמריקנית על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 הייתה לאחד המחזות הקשים בתולדות הדמוקרטיה הוותיקה בעולם, בעידודו של הנשיא טראמפ מכשיר הקרקע להשתלטות עוינת בטענה מופרכת כי תוצאות הבחירות זויפו. באופן דומה, כפי שנכתב כאן לפני מספר חודשים, הזרעים ל"תרחיש ה-6 בינואר" הישראלי כבר נזרעו - ומראות של ניסיונות פריצה להיכל המשפט כבר נרשמים. התעלמותם של חברי הקואליציה ובראשם רה"מ נתניהו מהמתרחש עולה כדי תמונת ראי להתרחשויות ערב רצח רבין. האות בקריצת-עין ניתן, הרשות נתונה גם היא, ואחירתנו – מי ישורנה.
ערב מושב הקיץ האחרון של הכנסת ה-25, מאמצי ההפיכה המשטרית עודם בשיאם, ובמוקדם המאמץ הצפוי להיכשל לפירוק תפקיד היועמ"ש לממשלה; ניסיון נואש לחיסול השידור הציבורי ובפרט תחנת גל"צ בשנת בחירות; האצת מינויי מקורבים בתפקידים רגישים ובמוקדי כוח נרחבים נוספים; ומאמץ הולך וגובר לנגח את ועדת הבחירות המרכזית ולפגוע בלגיטימציה של הציבור הערבי ונבחריו.
בדומה לאלימות הגואה בשטחי יהודה ושומרון, האלימות בהיכל המשפט מהווה עדות חיה לכך שהממסד מאבד בכוונת מכוון את ההרתעה למול הקיצונים בחברה ומאיץ תהליכי אנרכיה
ובכל זאת, אש המוסתים כלפי בית המשפט העליון חריגה ומסוכנת במיוחד. זוהי עליית מדרגה נוספת במסע לפירוק הדמוקרטיה, ולמעשה – לפירוק הישראליות באשר היא ולפרימת הרקמה העדינה המחברת בין קצוות החברה. בדומה לאלימות הגואה בשטחי יהודה ושומרון, האלימות בהיכל המשפט מהווה עדות חיה לכך שהממסד מאבד בכוונת מכוון את ההרתעה למול הקיצונים בחברה ומאיץ תהליכי אנרכיה. כך יוצא, שאלימות מאוכוונת זו היא תוצר של תהליך זוחל בו האספסוף מבין שאין מחיר לפגיעה בסמלי שלטון.
אבי כאלוצילום: יריב כץמנהיגות ציונית אחרת תידרש לתיקון עמוק למול סטיות הולכות ומרעילות בארות, כמו מבקשות לשנות מן היסוד את הגנום הישראלי ולהפכנו לדיקטטורה משיחית, חשוכה ואיומה. ההיסטוריה היהודית מוכיחה כי מתוך רגעי השבר צומחת תנועת תיקון אדירה, שתדע להעמיד מנהיגות שתשיב את המשילות, תבצר את שלטון החוק ותבטיח שגם למול רוחות השעה – ישראל תיוותר מגדלור של אור, צדק וחירות.
