ועדת החוקה תתכנס ביום רביעי לדיון בהצעה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, לקראת אפשרות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
לוין וסער מציגים את "מתווה הסכמה"
נזכיר כי ב-27 בפברואר 2023, אישרה ועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון חוק יסוד: השפיטה, והצעת חוק משלימה לתיקון חוק בתי המשפט. במסגרתן, ההסדר העוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת, אך טרם הובאה להצבעת המליאה.
בהתאם לסעיף 89 (א) לתקנון הכנסת, הוועדה רשאית לחדש את דיוניה בהצעת החוק, כל עוד לא החלה הקריאה השנייה במליאה. לאחר שתחליט על כך הוועדה בדיון, יודיע על כך יו"ר הוועדה ליו"ר הכנסת, ומזכיר הכנסת יודיע על כך במליאה, והוועדה תוכל להכין מחדש את הצעת החוק לקריאות שניה ושלישית.
חבר ועדת החוקה, ח"כ הרב גלעד קריב (הדמוקרטים), הביע התנגדות נחרצת למתווה סער-לוין, והדגיש כי האופוזיציה תתנגד אליו ככל יכולתה. לדבריו, "התנעת ההצעה להשתלטות על הוועדה למינוי שופטים היא הסרת מסכות מעל פני הצעת לוין-סער: לא הסכמה, לא הידברות, לא קונצנזוס. רק המשך ההסתערות על הוועדה, כאילו לא קרה כאן דבר בשנתיים האחרונות". קריב ציין כי האופוזיציה "תתייצב כחומה בצורה בוועדה".
שופטת העליון בדימוס ענת ברון התייחסה למתווה סער-לוין, ובכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמרה היום כי "בינואר 2023 נורתה יריית הפתיחה למלחמה חזיתית בדמוקרטיה - תוכנית להשתלטות פוליטית על מערכת המשפט. ההצעה החדשה - אחיזת עיניים. פשרה של הקואליציה עם הקואליציה".
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, הצהירה כי יש מקום לבצע רפורמות במערכת המשפט, אך לא בזמן הנוכחי ולא על ידי שינויים דרמטיים במבנה שלה. "אפשר לעשות רפורמות, קונצנזוס והסכמה זה יפה מאוד, אבל זה לא הזמן", אמרה ביניש באותו כנס. על המתווה אמרה: "השבוע קיבלנו שי לכבוד הציון לשנתיים להפיכה המשטרית - הודעה על פשרה בין שני חברי קואליציה שמסכימים אחד עם השני".
לדבריה, "גייסו אנשים לומר שיש הסכמה ציבורית ושזה ירגיע את הציבור. זה ממש לא מרגיע אותנו המשפטנים. אין לנו ערובות איך יתנהלו הדברים. הפוליטיקאים ימנו את השופטים". היא הדגישה את הדאגה מהשפעה פוליטית על מערכת המשפט: "בית המשפט מגוון מאוד בדעות וברקע. בית המשפט הוא לא השאלה, ובשביל זה יש כנסת מייצגת. בית משפט איננו ייצוג של האוכלוסייה שכל אחד יבחר לו בפני איזה שופט הוא יופיע".
לפי הצעת לוין וסער שנחשפה בשבוע שעבר, הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישתנה כך שלא ניתן יהיה לבחור שופטים בלי הסכמה של נציג אחד לפחות מהקואליציה או האופוזיציה, והווטו של שופטי העליון יבוטל. בנוסף, לראשונה יחוקק "חוק יסוד: החקיקה" - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד.
המתווה, גם אם יאושר, יחול לפי ההצעה רק מהכנסת הבאה. המהלך, כך נראה, עשוי להקהות את "עוקץ" המהפכה המשפטית – שמתנגדיה מכנים מהפכה משטרית. הראשון לברך מהאופוזיציה היה ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי.
סער, שלפני כניסתו לממשלה התנגד למהפכה המשפטית, הצטרף ליוזמה שאותה מתארים הוא ושר המשפטים לוין כפשרה שתביא שינוי "אבולוציוני" ולא "רבולוציוני", המבוסס על מבנה הוועדה הקיימת. הרכב הוועדה הנוכחי הוא תשעה חברים - שני שרים, שני ח"כים, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי עליון. במוקד השינוי המוצע החלפת שני נציגי הלשכה בשני עורכי דין - שאחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה. המשמעות היא שאם תאושר ההצעה, הוועדה תכלול בפועל 4 נציגים לקואליציה (2 שרים, ח"כ אחד ועורך דין אחד) - בעוד לאופוזיציה יהיו 2 נציגים (ח"כ אחד ועורך דין אחד) - ולשופטים יהיו 3.
לבחירת שופטי עליון יהיה צורך ברוב של 5 מתוך 9, וכאמור לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד. זאת בניגוד למצב כיום שבו נדרש רוב של 7 מתוך 9 למינוי שופטי עליון, והמשמעות היא שלשלושת שופטי העליון החברים בוועדה, שהיסטורית מצביעים כגוש אחד, כבר לא יהיה וטו אוטומטי. לפי ההצעה, אם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה רחבה על מינוי שופטי עליון - ויהיו שני תקנים פנויים וחלפה שנה - נציגי הקואליציה ונציגי האופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם, יחד עם השופטים, מועמד אחד.
רק בהצבעות על מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר, המתווה המוצע דורש תמיכה של לפחות שופט אחד בוועדה, לצד תמיכה של נציג אופוזיציה אחד ונציג קואליציה אחד.
ההצעה כוללת שני שינויים מרכזים נוספים, במסגרת קידום "חוק יסוד: החקיקה" (שלא קיים כיום). בהודעה המשותפת של סער ולוין נכתב שהליכי חקיקה של חוקי יסוד יהיו שונים מאלו של חוקים רגילים - כפי שקיים כיום - במטרה להבטיח "שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". לצד זאת, לא פורטו בהצעה מה יהיו ההגבלות המדוברות על הכנסת (בעבר דובר על דרישה לרוב מיוחס, או לקריאה רביעית בכנסת העוקבת - אך בהודעה כעת לא היה כאמור פירוט כלשהו).
השינוי הנוסף יהיה הגבלה על יכולתם של בתי המשפט לפקח על חוקים רגילים וחוקי יסוד. לפי המתווה, רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים רגילים - ורק ברוב של לפחות מחצית מכלל שופטיו (כלומר לפחות 5 מתוך 9). לפי ההצעה, מעתה גם לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, "למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט". עד היום, נזכיר, הייתה מחלוקת בשאלה אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד - והפעם הראשונה והיחידה שהדבר אירע הייתה בפסיקה אשתקד שפסלה את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
בהודעה משותפת של סער ולוין נמסר כי הסיכום ביניהם הושג אחרי שנתיים של מחלוקת סביב בחירת שופטי עליון חדשים, ו"נוכח האחריות המוטלת על כתפי כולנו למנוע משבר חוקתי ולפתור את המחלוקת בסוגיית החקיקה המשפטית ודרך בחירת השופטים".
