האו"ם הרחיב משמעותית את מאגר החברות שלטענתו מקיימות פעילות עסקית הקשורה להתנחלויות ביהודה ושומרון, והוסיף 61 חברות חדשות ל"רשימה השחורה" שלו. בין המצטרפות ישנן כמה מהחברות המוכרות ביותר במשק הישראלי, ובהן תנובה, נטפים, תעבורה, אפריקה ישראל, אלוני חץ, אנרג’יקס וממן מסופי מטען. לרשימה נוספו גם חברות העומדות מאחורי מותגים צרכניים מוכרים - כמו ארומה אספרסו בר, בורגראנץ’, קפה ג'ו ויקבי כרמל, וכן אינגליש קייק ויקבי טפרברג.
- לרשימה המלאה - לחצו כאן
עוד צורפו ענקית האגרוכימיה אדמה, שמופיעה ברשימה הן באמצעות החברה הישראלית והן באמצעות החברה הסינית ADAMA Ltd, ו-Orbia המקסיקנית, בעלת 80% מנטפים. בין התוספות נמצאות גם משק אנרגיה, טראלייט, הגיחון, יקב פסגות, יקבי ירושלים ועיר דוד. הדקלאים, אגודת מגדלי התמרים הישראלית, חזרה לרשימה שנה בלבד לאחר שהאו”ם הסיר אותה ממנה.
בסך הכול כולל המאגר החדש 214 חברות מ-11 מדינות, לעומת 158 בשנה שעברה. חמש חברות הוסרו. שמות בינלאומיים בולטים כמו Airbnb, Booking.com, Expedia, TripAdvisor ומוטורולה נותרו ברשימה. ישראל גינתה את המאגר וכינתה אותו "כלי פוליטי" ו"מנגנון מעוות", שלדבריה משמש למסע השמצה נגד חברות שלא ביצעו כל עבירה.
"הרשימה השחורה" פורסמה לראשונה לפני כשש שנים, ובה בין היתר גם הבנקים השונים, חברות הסלולר והאינטרנט וחברות התחבורה הציבורית. חברות מוכרות נוספות: דלתא, אלקטרה, מקורות, רמי לוי, שיכון ובינוי ושופרסל.
יש לציין כי להכללה ברשימה אין כשלעצמה משמעות של סנקציה: האו"ם אינו מטיל על החברות קנס, אינו אוסר עליהן לפעול ואינו מחייב מדינות או משקיעים להחרים אותן. מועצת זכויות האדם גם אינה מוסמכת לכפות עליהן להפסיק פעילות. מדובר בעיקר בכלי פומבי של לחץ ואחריות תאגידית, שבאמצעותו האו"ם קובע כי "מצא יסוד סביר" להאמין שהחברה מעורבת באחת הפעילויות שהוגדרו הקשורות להתנחלויות. נציב זכויות האדם וולקר טורק אמר כי החברות נדרשות לבצע בדיקות נאותות ולוודא שאינן מעורבות בהפרות זכויות אדם.
עם זאת, לרישום עשויה להיות משמעות מעשית עקיפה. ממשלות, גופים ציבוריים, משקיעים וקרנות יכולים להשתמש במאגר כחלק מבדיקות זכויות אדם לפני התקשרות או השקעה בחברה. כך, למשל, הנחיות הרכש של ממשלת סקוטלנד מפנות במפורש למאגר האו"ם כחלק מבדיקת הנאותות, אם כי מדגישות שעצם ההופעה בו אינה מספיקה לבדה כדי לפסול חברה ממכרז. ההכללה גם אינה בהכרח קבועה: חברה שמפסיקה את הפעילות שבגינה נרשמה ומציגה מידע מתאים יכולה להיבדק מחדש ולהימחק מהמאגר.
צורפה לרשימה. תנובה, ארכיון
(צילום: רויטרס)
ארומה, ארכיון
(צילום: יריב כץ)
בדוח המעודכן נכתב כי הוא "מספק עדכון של מסד הנתונים לאחר סקירת טענות בנוגע לקבוצה נוספת של 126 עסקים, מפרט עסקים המעורבים בפעילויות הקשורות להתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ומשקף את תוצאות הניתוח שביצע משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם בנוגע לסוג המעורבות של העסקים המפורטים, תוך יישום 'מסגרת המעורבות' בהתאם לעקרונות המנחים לעסקים ולזכויות אדם".
עוד צוין כי הבקשה להפקת מאגר הנתונים המקורי הוגשה על-ידי מועצת זכויות האדם, "בהמשך לדוח של משלחת בינלאומית שחקרה את השלכות ההתנחלויות על זכויותיהם של הפלסטינים". אותה משלחת היא זו שהגדירה את רשימת הפעילויות ה"מדאיגות" של אותן חברות:
- אספקת ציוד וחומרים המאפשרים את הבנייה וההרחבה של התנחלויות והחומה, ותשתיות נלוות.
- אספקת ציוד מעקב וזיהוי להתנחלויות, החומה ומחסומים המקושרים ישירות להתנחלויות.
- אספקת ציוד להריסת בתים ורכוש, הרס חוות חקלאיות, חממות, מטעי זיתים וגידולים.
- אספקת שירותי אבטחה, ציוד וחומרים למפעלים הפועלים בהתנחלויות.
- אספקת שירותים ותשתיות התומכות בתחזוקה ובקיומן של התנחלויות, כולל תחבורה.
- פעילות בנקאית ופיננסית המסייעת בפיתוח, הרחבה או תחזוקה של התנחלויות ופעילויותיהן, כולל הלוואות לדיור ופיתוח עסקים.
- שימוש במשאבי טבע, ובפרט מים וקרקע, למטרות עסקיות.
- זיהום, והשלכת פסולת לכפרים פלסטיניים או העברתה אליהם.
- שבי השווקים הפיננסיים והכלכליים הפלסטיניים, כמו גם פרקטיקות המפחיתות מפעלים פלסטיניים, לרבות באמצעות הגבלות על תנועה, אילוצים מנהליים ומשפטיים.
- שימוש ברווחים והשקעות מחדש של מפעלים בבעלות מלאה או חלקית של מתנחלים לפיתוח, הרחבה ותחזוקה של ההתנחלויות.
בין המסקנות שפורסמו בדוח נטען כי על מדינות "לכבד באופן מלא את חובותיהן המשפטיות במסגרת המשפט הבינלאומי; ליישם את חובתן להגן ולהבטיח כיבוד זכויות אדם; לפעול בשקידה כדי להבטיח שמיזמים עסקיים הפועלים באזורים מושפעי סכסוך אינם מעורבים או תורמים באופן מהותי להפרות של זכויות אדם".
גם קפה ג'ו ברשימה. ארכיון
(צילום: יח"צ)
בנוסף, נכתב כי על עסקים "לעמוד באחריותם לכבד את זכויות האדם על פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים; כאשר עסק גורם או עלול לגרום לפגיעה שלילית בזכויות אדם, עליו לנקוט בצעדים הדרושים כדי להפסיק או למנוע את ההשפעה; האחריות לכבד זכויות אדם דורשת שמיזמים עסקיים יקימו מדיניות ותהליכים שבאמצעותם הם יכולים לדעת ולהראות שהם מכבדים את זכויות האדם בפועל".
"מנגנון פוליטי מושחת שנולד בגוף פגום"
ממשר החוץ נמסר בתגובה כי "הרשימה השחורה" של האו"ם היא "מנגנון פוליטי מושחת, שנולד במועצה לזכויות האדם, גוף פגום מיסודו, בעל רוב אוטומטי נגד ישראל המתבסס על פעילות 'דווחים' שממומנים על ידי גורמים בלתי מזוהים". לפי המשרד, "הרשימה השחורה הוקמה אך ורק כדי לפגוע בישראל ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם. אנו דוחים אותה על הסף ואת כל ההנחות העומדות בבסיסה. אין מדובר במנגנון לגיטימי או ראוי בתחום זכויות האדם".
עוד נטען כי "הנציב לזכויות אדם וולקר טורק הפך לנציב החרמות נגד ישראל. בשנות כהונתו פעל להקמת מנגנונים בזבזניים שכל מטרתם רדיפה אחר המדינה. טוב יהיה אם האיש שהוביל את המוסד שעליו הוא אמון לפשיטת רגל מוסרית ופיננסית ילך הביתה.
"ישראל גאה בכלכלתה החזקה והיציבה, ובכך שבניגוד למשרד הנציב, הפעילות העסקית הישראלית באיו"ש מספקת מקומות עבודה לפלסטינים, מהווה גשר בין הקהילות באזור ודוגמא לחיים משותפים", נמסר. "משרד החוץ פועל במספר מישורים נגד המדיניות האנטי-ישראלית המובהקת באו"ם, כולל נגד הרשימה השחורה".
