נתניהו: "לא מקבל את הטפות המוסר מנציגי הממשלה היוצאת"
(צילום: ערוץ כנסת)
מאיצים את הניסיון להקמת ממשלת נתניהו השישית: ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נועד היום (שני) פעמיים עם יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', ולפגישה השנייה הצטרף גם יו"ר ש"ס אריה דרעי. בליכוד הציעו לדרעי כי כתחליף לתיק האוצר הוא יקבל פרט לתיק הפנים גם את תיק התחבורה - וישמש כממלא מקום ראש הממשלה. דרעי עדיין לא השיב להצעה.
דרעי עזב את שולחן הדיונים הערב, בעקבות הידרדרות פתאומית במצבו של מנהיגה הרוחני של ש"ס הרב שמעון בעדני, נשיא מועצת חכמי התורה. הרב בעדני, בן 94, אושפז בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק כשהוא מורדם ומונשם, ואף עבר החייאה. בעקבות זאת דרעי עשה את דרכו לבית החולים. רק בשבוע שעבר עוד ניהל הרב בעדני את ישיבת מועצת חכמי התורה, שבה דנו על הדרישות במשא ומתן.
לפני הצטרפותו לפגישה, העביר דרעי מסר לפיו הוא יהיה מוכן לוותר על תיק האוצר, ולאפשר את מינויו לתפקיד של סמוטריץ'. מתחילת המשא ומתן הקואליציוני מתעקש יו"ר הציונות הדתית לקבל את אחד משני התיקים הבכירים, אוצר או ביטחון - וכעת, אם יקבל דרעי את ההצעה - צפוי יו"ר הציונות הדתית להיכנס למשרד האוצר, וחבר ממפלגתו, לפי ההצעה, ישמש סגן שר הביטחון, תיק שבליכוד רוצים להשאיר אצלם. סגן שר הביטחון מצד סמוטריץ' צפוי לקבל את האחריות על כל נושא ההתיישבות.
לש"ס הוצע במסגרת ההצעה גם משרד הבריאות או הרווחה, משרד הדתות, ומשרד הנגב והגליל - שאותו רצתה עוצמה יהודית. כתחליף, הוצע לאיתמר בן גביר משרד החקלאות. מלבד ביטחון הפנים והחקלאות, עוצמה יהודית צפויה גם לקבל את משרד המורשת.
ההצעה להעביר את תיק התחבורה לדרעי עוררה תרעומת בקרב חברי יהדות התורה. במפלגה דרשו את התיק ובנו על קבלתו, וגורם במפלגה אמר כי כעת ידרשו ביהדות התורה את תיק הדתות, מה שעלול לייצר כאב ראש לדרעי ולנתניהו. במפלגה דרשו כי התפקידים בממשלה הבאה לא ייסגרו אלא בישיבה משותפת של ראשי מפלגות הקואליציה, וטענו להצעות חסרות פרופורציה. הסערה התחוללה בזמן שנציגי יהדות התורה נפגשו עם צוותי המו"מ של הליכוד. תיק אחד שככל הנראה יהיה בידיהם הוא תיק ירושלים - שאותו צפוי לקבל ח"כ מאיר פרוש.
יהדות התורה, שדורשת את תיק הדתות, ויתרה במשך שנים לש"ס על המשרד החשוב מאוד לשתיהן במסגרת הבנות לא כתובות על חלוקת התפקידים בין המפלגות החרדיות. חבילת הפיצוי לדרעי מערערת את היחסים בין שתי המפלגות.
אם סמוטריץ' אכן יקבל את תיק האוצר, גורמים המקורבים לנתניהו בוחנים את האפשרות להוציא מהמשרד שני אגפים רגישים טרם מסירת התיק. מדובר באגף התקציבים, עליו כבר דווח - וגם ברשות החברות הממשלתיות.
במליאת הכנסת תקף היום נתניהו את הביקורת נגדו ואמר: "מה שמאפיין דמוקרטיה הוא שהיא החלטת רצון הרוב. אנחנו נבטא את המנדט שאנחנו קיבלנו מרוב העם, ולכן זוהי הדמוקרטיה. לכן אני לא מקבל את הטפות המוסר מנציגי הממשלה היוצאת שרמסו את הדמוקרטיה, כל נורמה של מנהל תקין, כאן בתוך הכנסת ועד ההסכם המוזר והתמוה עם לבנון שלא הובא לכנסת. אנחנו נשמור על הדמוקרטיה הישראלית ונשמור על מדינת ישראל".
שאלת הקלון של דרעי
שאלת מינויו של דרעי לשר, נזכיר, עדיין מרחפת כשברקע ההצעות ליו"ר ש"ס. דרעי, נזכיר, הורשע בעבירות מס בהסדר טיעון שהושג מול היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט. ההרשעה בינואר האחרון הייתה ההרשעה השנייה של דרעי בחייו, אחרי שהורשע ב-1999 בשוחד ובעבירות נוספות ונידון לשלוש שנות מאסר. אז הושת עליו גם קלון, שמנע ממנו לכהן בתפקידים ציבוריים. מועד הקלון ההוא חלף בתום שבע שנים, ודרעי חזר למערכת הפוליטית ושב לכהן כשר הפנים, תפקיד בו כיהן גם לפני הרשעתו הראשונה.
דרעי ורעייתו, בשבוע שעבר: "עדיף אוצר"
(צילום: סנטרל הפקות)
במסגרת הסדר הטיעון שבו הורשע בינואר, הוסכם כי דרעי יודה ויורשע בכתב האישום וכי הצדדים יעתרו במשותף לכך שייגזר עליו עונש מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 180 אלף שקל. גזר הדין אימץ את הסדר הטיעון במלואו. הסדר הטיעון דחה למעשה את העיסוק בשאלת הקלון: דרעי התפטר לפני הרשעתו מהכנסת, וכיוון שהפסיק להיות נבחר ציבור באופן רשמי, מנדלבליט הודיע אז כי אין מקום לעסוק בשאלה הזו. דרעי לא התחייב שלא לרוץ מחדש לכנסת, והוא אכן התמודד במערכת הבחירות הנוכחית.
כעת צפה מחדש שאלת הקלון, ולכן הגיש חבר סיעתו ח"כ משה ארבל הצעת חוק לתיקון הסעיף בחוק יסוד: הממשלה שעוסק בתנאים הנדרשים כדי להיות כשיר לכהן כשר. הסעיף המדובר פוסל כהונה של מי שנידון לעונש מאסר וטרם עברו שבע שנים מריצוי מאסרו או מיום מתן פסק הדין, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות לכנסת קבע כי אין במעשיו קלון. הסעיף המדובר לא מבהיר במפורש אם ב"מאסר" נכלל גם מאסר על-תנאי, כפי שנגזר על דרעי, ובהצעה שלו מבקש ח"כ ארבל לתקן זאת.
הציר השני שבו תתקדם שאלת הקלון על דרעי הוא דרך ועדת הבחירות המרכזית, שדרעי אמור לפנות ליו"ר שלה, השופט יצחק עמית, כדי לבקש שיקבע שאין קלון על עבירות המס שלו (הסיבה היא כאמור שעל דרעי הוטל רק עונש מאסר על תנאי, ולא מאסר בפועל של מעל לשנה, כזה שהיה מטיל עליו קלון ברור ומונע ממנו להתמנות לשר למשך שבע שנים). כל החלטה שיקבל יו"ר ועדת הבחירות, בעד דרעי או נגדו, צפויה להגיע בסופו של דבר להכרעה בבג"ץ.
השתתפו בהכנת הכתבה: קובי נחשוני
פורסם לראשונה: 20:16, 21.11.22
