בחיזבאללה כבר הודיעו כי יתנגדו להסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ולבנון. תומכיו של ארגון הטרור יצאו לרחובות ביירות במחאה, והמזכ"ל נעים קאסם תקף את רשויות המדינה: "תחזרו בכן מהחטאים ההורסים את לבנון", והבהיר "נמשיך כהתנגדות בשטח כדי להביס את הכיבוש". מול זה נמצא צבא לבנון כשהוא חלש, בקשיים כלכליים - ולפחות שליש מהחיילים מגיעים מאזורים שתומכים בחיזבאללה.
לא מעט נדרש בחודשים האחרונים מצבא לבנון, ועוד יידרש בהמשך. הוא התבקש לבסס שליטה בנקודות בדרום לבנון, לפרק מתקנים ותשתיות של חיזבאללה דרומית לליטני ולקדם את ריכוז הנשק ממחנות הפליטים הפלסטינים במדינה. כל זאת, בין סבבי הלחימה והפסקות האש בין ישראל לחיזבאללה. כעת, לפי הדיווחים האחרונים, הוא גם אמור להיות מסוגל, במסגרת ההסדרים הנבנים מול מדינת לבנון הרשמית, לקבל שליטה על "אזורי פיילוט" מהם צה"ל ייסוג בדרום לבנון.
בעוד הדרישות מהצבא הלבנוני רק עולות, היכולות שלו והתמיכה בו לא שודרגו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, מה שמעלה שאלות לגבי היכולת שלו ליישם בפועל את המשימות המשמעותיות המוטלות עליו. לפי ההערכות, צבא לבנון מונה לפחות 60 אלף חיילים בשירות סדיר, בנוסף לאנשי מילואים וגורמים חצי צבאיים. כוחות היבשה הם המשמעותיים ביותר בצבא לבנון, אך קיימים בו גם זרועות אוויר וים.
הצבא - כמו המדינה
כמו לבנון עצמה, הצבא נמצא גם הוא במצב כלכלי קשה וזקוק לתמיכה בינלאומית משמעותית. בשנים האחרונות דיווחו הערוצים הלבנוניים על תוכניות לגיוס אלפי חיילים לצבא. בדצמבר 2024 צבא לבנון עצמו פרסם כי הוא מגייס חיילים ליחידות קרביות. נמסר כי המעוניינים, והעומדים בקריטריונים, מוזמנים להגיש מועמדות וכי על המגויסים להיות בין הגילאים 25-18, ללא עבר פלילי, בעלי "התנהגות טובה, ללא התמכרויות לסמים או הימורים".
עוד נכתב בהודעת הצבא כי המועמדים נדרשים לא להיות חלק מכל מפלגה, ארגון או אגודה - ולא לקחת חלק בכינוסים של כל גוף כזה. בפועל, הגיוס ההמוני לא צלח. לא נרשם שינוי משמעותי והכוח הצבאי נותר חלש. לפי האתר GlobalFirePower, העוצמה הצבאית של לבנון מדורגת השנה במקום ה-118 מתוך 145 מדינות.
לצבא לבנון אין כיום חובת גיוס והשירות הוא התנדבותי בלבד. מבחינת הצבא עצמו, ההרכב שלו מהווה את אחד האתגרים. לפי הערכות, השיעים מהווים בין 30% ל-40% מהצבא. גם אם לא מדובר בפעילי חיזבאללה או תומכים ישירים, ניתן להניח כי הם מגיעים מסביבה כזו. עם זאת, צבא לבנון מתעקש כי כל הגורמים בצבא "דבקים בדוקטרינה צבאית ברורה ונאמנים למוסד הצבאי ולאומה".
האתגר מחריף כשגורמים כאלה נדרשים לפרק את חיזבאללה מנשקו. אתגר נוסף הוא המשכורת הנמוכה של החיילים, שלא רק שלא מושכת חדשים להגיע, אלא דוחפת את הקיימים לעיסוקים נוספים. בנובמבר 2025 פרסם צה"ל את תמונתו של עלי עבדאללה, פעיל חיזבאללה ששירת במקביל בצבא לבנון.
בעיתון הבריטי "אינדפנדנט" בשפה הערבית, פרסמו בסוף 2025 כתבה שבמסגרתה שוחחו עם חייל בצבא לבנון המשרת יותר מ-10 שנים. הוא הבהיר כי מדי הצבא היו עבורו כבוד, וכעת הם מסמלים עבורו רעב. שכרו, לפי הדיווח, שווה ערך ל-270 דולר, ובקושי מספיק לצרכי המחייה הבסיסיים. "אני חייל עם משכורת שלא מספיקה להאכיל את ילדיי. אשתי עובדת כתופרת, ולפעמים אני מלווה מאחיי כדי לקנות דלק כדי שאוכל לבצע את תפקידי", סיפר.
מדורג 118 מתוך 145 בצבאות העולם. צבא לבנון
בכתבה ציינו כי מתחילת המשבר הכלכלי בלבנון בשנת 2019, שכרו של חייל לבנוני הצטמצם לעשירית ממה שהיה לפני. הוזכר גם כי למרות שהצבא מקבל תמיכה מוגבלת, סיוע במזון וכספים ממדינות ידידותיות, "הסבל היומיומי לא השתנה בהרבה". כשנשאל מדוע הוא נשאר בממסד הצבאי למרות הקשיים, החייל השיב: "הצבא הוא לא עבודה בשבילי, הוא הדבר האחרון שנותר מרעיון המדינה. אם נעזוב אותו, מי יישאר? וגם, איזה מקצוע אוכל ללמוד היום?".
ביום שלישי האחרון דווח כי האיחוד האירופי הציע לאמן את צבא לבנון במשך שלוש שנים. לפי הדיווח, דיפלומטים של האיחוד דנים במשימה אפשרית, שתסייע בתמיכה בצבא הלבנוני ובכוחות ביטחון הפנים במדינה, כאשר משימה כזו תדרוש אישור מ-27 המדינות החברות באיחוד.
"מחבל מרוויח פי ארבעה מחייל"
אורנה מזרחי, סגנית ראש המל"ל לשעבר, שמשמשת חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסרה כי צבא לבנון קיבל אמצעים ותמיכה לאורך השנתיים האחרונות, בסכום המוערך בכ-500 עד 600 מיליון דולר, רובו מארצות הברית. "עדיין לא חל השינוי העמוק הנדרש בצבא לבנון, במקביל ובהתאמה לקידום אזורי הפיילוט", הוסיפה. "אי אפשר לתת לצבא לבנון לתפוס את השטח ולמנוע כניסה של חיזבאללה מבלי שיהיו לו את הכלים והיכולות לעשות זאת".
מזרחי הדגישה את האתגר: "זה נכון שברגע שצה"ל מפנה אז מיד תושבים חוזרים וקשה מאד לזהות מי האנשים שגרים שם, אולי חלקם פעילי חיזבאללה". לגבי הנוכחות השיעית בצבא הבהירה: "מי ששיעי, עדיף לו להיות בחיזבאללה כי שם מקבלים פי ארבעה במשכורת, למרות שהסיכונים בחיזבאללה יותר גבוהים. סדר הגודל הוא בערך בהתאמה לחלק שלהם באוכלוסייה, ולא יותר מזה.
"הצבא הוא שיקוף של מה שקורה במדינה". חיילים לבנונים בנבטיה
(צילום: Mahmoud ZAYYAT / AFP)
"אחד הדברים שצריך לעשות זה רפורמה בצבא לבנון, הכוללת שינוי בגיוס כוח האדם, הכשרת כוח האדם, העלאת שכר, לוודא שאנשים בצבא לא עובדים במקומות אחרים או עבור חיזבאללה - ולנקות מהצבא את תומכי חיזבאללה, לעלות שכר", המשיכה מזרחי.
"השיחות עם הממשלה הלבנונית שאנחנו מנהלים יכולות לסייע להוביל לשינויים", אמרה מזרחי. "צריך הרבה מאד תמיכה בינלאומית, אמריקנית, מערבית, אולי גם של מדינות המפרץ העשירות, סעודיה, האמירויות, כדי שירתמו לדבר הזה ויעזרו לצבא לבנון להיות מסוגל להתמודד עם חיזבאללה. הבעיה המרכזית היא שהם לא רוצים להתעמת עם חיזבאללה, אבל כשאין ברירה צריך להגיע לשם".
פרופ' אייל זיסר, מזרחן, מומחה ללבנון, השיב בתשובה לשאלה אם נרשם שינוי כלשהו בצבא לבנון בתקופה האחרונה, נוכח המשימות שמוצבות מולו: "לא קרה שם שום דבר. הדיבורים על זה שצריך לחזק אותם, לתת להם כסף ונשק ולאמן, כל הזמן מדברים על זה - אבל זה לא קורה. הוא נשאר אותו הצבא שהיה מבחינת הרכב, מיומנות נמוכה, משכורות נמוכות".
על ההרכב הבעייתי בצבא אמר פרופ' זיסר: "זה לא מנותק ממה שקורה בחברה הלבנונית, שם צריך לנתק את השיעים מחיזבאללה כי אם לא מנתקים אותם חברתית, כלכלית ופוליטית, זה לא יקרה גם בצבא. רק מהלך פוליטי, כלכלי, חברתי, בתוך לבנון, שישליך על הצבא. הצבא הוא שיקוף של מה שקורה במדינה".
