החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להביא בפועל לסיום את אחד מכתבי האישום המיותרים שנוהלו בשנים האחרונות, בעניין הטרדת עד המדינה שלמה פילבר על ידי יועצי ראש הממשלה, היא החלטה נכונה, גם אם התקבלה באיחור.
אסור כמובן להקל ראש בעבירה של הטרדת עד - מדובר בעבירה חמורה שעלולה לסכל הליכים משפטיים ולפגוע בלב עבודתה של מערכת אכיפת החוק. ואולם, ניהולו של הליך פלילי אינו מתחיל ונגמר בשאלה האם קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה. המשפט הפלילי במדינה דמוקרטית מחייב הסתכלות רחבה בהרבה: חלוף הזמן, התנהלות רשויות החקירה והתביעה, הפגיעה בנאשמים, היכולת לנהל משפט הוגן, והאינטרס הציבורי הכולל.
1 צפייה בגלריה


הודעה על עיכוב הליכים פליליים של עופר גולן, יונתן אוריך וישראל איינהורן
(צילום: בועז ארד, רון קדמי, יאיר שגיא)
פרשת יועצי ראש הממשלה בתיק הטרדת עד המדינה שלמה פילבר היא דוגמה מובהקת למקרה שבו רשויות התביעה היו צריכות לנהוג בריסון, במידתיות ובשיקול דעת רחב יותר. לעיתים נדמה כי בפרקליטות שוכחים מושכלת יסוד בסיסית: הפיכתו של אדם לנאשם בפלילים משנה את חייו מן הקצה אל הקצה. הנשיא אהרן ברק היטיב לתאר זאת באחד מפסקי דינו: "'המעמד' של נאשם קשה הוא לאדם. עם הגשת כתב האישום משתנה עולמו. שיווי המשקל הנפשי והחברתי ממנו נהנה מתערער. הוא נתון לסיכונים חדשים. הוא נפגע חברתית. הוא נפגע כלכלית. ימיו ולילותיו אינם כתמול שלשום". אפילו זיכוי מלא בדין אין בו כדי להיטיב נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו. הפגיעה באדם היא קשה. מדובר בדיני נפשות ומי שרגיש לזכויות יסוד צריך להביא שיקול זה בחשבון. אלה אינם משפטים תאורטיים מספר לימוד - אלה עקרונות יסוד של המשפט החוקתי והפלילי. במקרה הנוכחי, כל נורות האזהרה הבהבו במשך שנים.
ההליך התמשך זמן בלתי סביר. כתב האישום הוגש אחרי כשש שנים מהאירוע, כאשר מדובר באירוע עובדתי די פשוט נטען כי הנאשמים, באמצעות אחרים מטעמם, שכרו רכב עם מערכת הגברה ושלחו שני אנשים לכתובת ביתו של פילבר בפתח תקווה. השניים החנו את הרכב מתחת לבית, והשמיעו במערכת ההגברה את קובץ הקול שהנאשמים הכינו להם, שבו הושמעה בין היתר הקריאה: "מומו תהיה גבר, צא תגיד את האמת מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה, מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד, מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך".
לפי דיווחים שונים הייתה מחלוקת בפרקליטות סביב סיכוי ההרשעה בתיק
חלק מהעיכוב נבע בעקבות הליכים ממושכים סביב חוקיות החיפושים בטלפונים של הנאשמים, כאשר בית המשפט העליון קבע כי בוצעו חיפושים אסורים ללא "הסכמה מדעת". בנוסף, אחד הנאשמים המרכזיים, ישראל איינהורן, שוהה מחוץ לישראל ואינו מתייצב להליך. הפרקליטות עצמה הודתה כי מדובר בעד מרכזי וחיוני לניהול המשפט. כמו כן, לפי דיווחים שונים הייתה מחלוקת בפרקליטות סביב סיכוי ההרשעה בתיק.
במצב כזה, גם אם לשיטת הפרקליטות היו ראיות לביצוע עבירה, היה צורך לעצור ולשאול שאלה רחבה יותר: האם נכון, ראוי ומידתי להגיש את ההליך הפלילי? זו בדיוק מהותם של עקרונות המידתיות במשפט החוקתי. סמכות אינה חובה עיוורת. העובדה שניתן להגיש כתב אישום אינה אומרת שתמיד צריך לעשות זאת. תביעה אחראית אינה נמדדת רק בנחישותה להעמיד לדין, אלא גם ביכולתה לקבל החלטות מורכבות ואמיצות כאשר האינטרס הציבורי מחייב לעצור.
אחרת מגיעים למצבים שפוגעים קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. הציבור מתקשה להבין כיצד הליכים פליליים מתנהלים שנים ארוכות, מסתבכים, מתעכבים, ובסופו של דבר קורסים לאחר שנגרם לנאשמים נזק עצום. ראינו זאת גם בתיקים אחרים שהתנהלו לאורך שנים והסתיימו בקול ענות חלושה כגון בפרשת רונאל פישר.
אכיפה שוויונית היא נשמת אפה של מדינת חוק. לצד החובה להיאבק במי אשר עובר על החוק, קיימת חובה מקבילה להפעיל שיקול דעת, איזון ומידתיות בהגשת כתבי אישום
חשוב להדגיש: איש אינו טוען כי על הפרקליטות או המשטרה להימנע מאכיפת החוק בנחישות. אכיפה שוויונית היא נשמת אפה של מדינת חוק. לצד החובה להיאבק במי אשר עובר על החוק, קיימת חובה מקבילה להפעיל שיקול דעת, איזון ומידתיות בהגשת כתבי אישום. חלק מתפקידה של התביעה הוא גם לדעת מתי לעצור.
במקרה הזה, נכון עשתה היועצת המשפטית לממשלה כאשר החליטה לסיים את הסאגה על ידי שימוש בסמכותה לעכב את ההליכים. מוטב היה שכתב האישום לא היה מוגש לפני כשנה מלכתחילה, אך טוב מאוחר מאשר אף פעם.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן






