היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כתבה הבוקר (יום ראשון) לבג"ץ כי יש לקבל את העתירות שהוגשו נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד בשל פרשת הפעלתו ומעצרו של הנער אורי אלמקייס - שלדבריה מטילה "צל כבד על טוהר המידות של גופמן".
- לקריאת המכתב המלא של היועמ"שית - לחצו כאן
העתירות הוגשה נגד החלטת ועדת גרוניס למינוי בכירים שאישרה את הבחירה בגופמן, כשהיו"ר אשר גרוניס נותר בדעת מיעוט כמתנגד. היועמ"שית מצאה שלושה פגמים עיקריים בעבודת הוועדה: 1. החלטתה נחתמה בטרם עיינו שלושת חברי הרוב בנימוקיו של יו"ר הוועדה, מה שמעלה חשש ל"נעילת" דעתם. 2. החלטת הוועדה נכתבה בעת ששניים מחבריה לא נחשפו למספר מסמכים סודיים. 3. החלטת הוועדה שלא להיעתר לבקשותיו של אלמקייס להופיע בפניה.
2 צפייה בגלריה
רומן גופמן ואורי אלמקייס
(צילום: גיל נחושתן, מתוך פייסבוק, לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים )
היא כתבה כי "בדברים שהובאו לעיל מתוך החלטת הוועדה, עולה כי היא קיבלה את גרסתו העובדתית של גופמן במלואה, ללא עריכת בירורים נוספים נדרשים ובדיקת הגרסה העובדתית שלו. לפי התשתית העובדתית שעמדה בפני הוועדה, גופמן היה מודע להפעלת אלמקייס. מדובר בתשתית עובדתית שראשיתה בהפעלה הפסולה בניגוד לנהלים, המשכה באי-גילוי עובדה מהותית בבדיקה שנערכה טרם מעצרו וחקירתו של אלמקייס, ואחריתה באי-דיווח על ההפעלה לאחר מעצרו של אלמקייס ולמצער עד חקירת המצ"ח בראשית חודש אוגוסט 2022".
הרקע להתנגדות נעוץ בשירותו של גופמן כמפקד אוגדת "הבשן" (210). הוא אישר לשני אנשי מודיעין להפעיל את אלמקייס, שהיה אז נער בן 17. השניים שלחו לו ידיעות מסווגות וביקשו שיפרסם אותן בעמודים שהפעיל ברשת בניסיון לייצר "מבצע השפעה" - אף שלא הוסמכו לכך. בהמשך נעצר אלמקייס על ידי שב"כ, הוחזק במשך כחודשיים בבידוד, הואשם בהמשך בעבירות ריגול ולבסוף נכלא למשך יותר משנה. אך גופמן ופקודיו מעולם לא נחקרו במסגרת הפרשה. הם תושאלו במסגרת בדיקה פנימית של צה"ל, ובסופה ננזפו נזיפה פיקודית.
עמדת היועמ"שית נסמכה בין היתר על חומרים חסויים. חלקם נאסף קרוב יותר לזמן אמת, כארבע שנים לפני שהועלתה מועמדותו של גופמן לתפקיד ראש המוסד. לדבריה, "לכן קיים פער בין החומר שעמד בפניה בעת שגיבשה את עמדתה ביחס לעתירות, לבין התשתית העובדתית הנפרשת בפני בית המשפט במסגרת תגובה גלויה זו. לצורך הביקורת השיפוטית על החלטת ראש הממשלה למנות את גופמן לראש המוסד, חיוני שבית המשפט הנכבד יראה את מכלול החומר, הגלוי והחסוי".
בהרב-מיארה ציינה שמבין שבעת התפקידים שבהם דנה הוועדה למינוי בכירים, ראש המוסד הוא היחיד שאין חוק המסדיר את פעילות הארגון שבראשו הוא עומד. עובדה זו, לדבריה, מחייבת את הוועדה בזהירות ובהקפדה יתרה.
"בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים במישור ההליך, בתשתית העובדתית שעליה נסמכה הוועדה ובמסקנות שגיבשה על בסיסה", כתבה. "הוועדה לא ערכה בירור עובדתי מספק וממצה. על פני הדברים, החלטתה חסרה וראש הממשלה לא יכול היה להסתמך על המלצתה. מעבר לכך, נפלו פגמים מהותיים גם במסקנתה הנורמטיבית".
לפיכך, כתבה היועמ"שית לבג"ץ כי "בנסיבות אלה, ונוכח הפגמים בטוהר המידות של גופמן שעליהם עמד יו"ר הוועדה בחוות דעתו – אין מנוס מהתערבותו של בית המשפט בהחלטת ראש הממשלה בעניין מינויו של גופמן לראשות המוסד וקבלת העתירות".
בהרב-מיארה הדגישה שהתקבל בייעוץ המשפטי לממשלה מכתב חסוי של ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, לשם העברתו לבית המשפט במסגרת עתירות דנן: "ככל שבית המשפט יראה לנכון, ניתן יהיה להעבירו לעיונו במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. מדובר במסמך מהותי המציג את הייחודית של הארגון שהיא רלוונטית לאופן בחינת טוהר המידות על ידי הוועדה".
היא הוסיפה כי "מהותו, בכירותו ומאפייניו הייחודיים של תפקיד ראש המוסד, והשמירה על אמון הציבור במערכות השלטון – מחייבים את בחינת טוהר המידות של גופמן בהתאם לרף הנורמטיבי שהוצב בחוות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, וקבלת מסקנתו של יו"ר הוועדה שלפיה נפלו פגמים של טוהר המידות שלהם אחראי גופמן מכוח אחריותו הפיקודית כמפקד אוגדה".
