בג"ץ הורה פה אחד על ביטול חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים: תשעת שופטי בג"ץ ביטלו את תיקון החוק שמנע מעצר משתמטים מגיוס חרדים.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, כתב את חוות הדעת העיקרית וקבע, בהסכמת כלל חברי ההרכב, כי "התיקון שנחקק חורג באופן מהותי מנושאהּ של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה". לפיכך, בג"ץ קבע כי "מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקת התיקון נפל פגם היורד לשורשו של עניין, כזה המחייב להורות על ביטולו". בהחלטה נכתב עוד: "נקבע, על דעת 8 מחברי ההרכב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ד' מינץ, כי התיקון אינו חוקתי גם לגופו, משהוא פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון, באופן שאינו עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה". השופט אלכס שטיין כתב כי החוק שהתקבל בכנסת "מנוגד למגילת העצמאות ולכן אינו תקף".
התיקון לחוק הפטור ממעצרים, שעבר בקריאה שנייה ושלישית באמצע יולי 2026 ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים, נועד למנוע למשך חמישה חודשים נקיטת הליכי אכיפה, חקירה ומעצר נגד תלמידי ישיבות חרדים שלא התייצבו לגיוס.
נוסח החוק כולל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתיקבע בידי שר הביטחון שתלמידיהן לא ייעצרו - תוך התחשבות בהמלצות ועד הישיבות ובמנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. במהלך החקיקה, היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על החוק, והגדירה אותו "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מהחובה לעמוד בהוראות חוק שירות ביטחון, ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות, מעצים את הקושי החוקתי שבהצעה.
"תכלית החוק - לא לגיטימית"
בהחלטת בג"ץ נימק השופט סולברג מדוע תכלית החוק אינה ראויה וכתב: "התיקון דנן אינו עומד במבחן התכלית הראויה, כבר במישור זה. תכלית שעניינה בהחרגת קבוצת אוכלוסיה מסוימת מאכיפת דין פלילי שחל עליה – היא תכלית שלמעט, אולי, במקרים חריגים ביותר, אינה תכלית לגיטימית שרשויות המדינה רשאיות לפעול למימושה.
השופט נעם סולברג
(צילום: שלו שלום)
"מעצם מהותה וטיבה, פגיעתה בשלטון החוק – קשה ביותר, והיא מפרה ברגל גסה את אחת מן המחויבויות העמוקות ביותר של המדינה כלפי אזרחיה – להפעיל את הכוח הכופה שהופקד בידיה, ורק בידיה, באופן הוגן ושוויוני, מבלי לקבוע שדמם של בני קבוצה פלונית סמוק מדמם של אחרים או שחירותם של אלה בעלת ערך גבוה יותר משל אלה. אף במישור השלכות הרוחב, אחריתה של הכרה בתכלית זו כתכלית לגיטימית – מי ישורנה. מחר תדרוש מפלגה פלונית, המייצגת קבוצה אלמונית, כי דיני המס לא יאכפו כלפי חברי אותה קבוצה; מחרתיים תדרוש מפלגה פלמונית אי-אכיפה כלפי הציבור שאותו היא מייצגת לגבי עבירה אחרת. ואנה אנו באים?"
עוד כתב סולברג: "התיקון דנן, בפשטות, שולל מצה"ל את אחד הכלים העיקריים הנתונים בידו לשם אכיפת חובת הגיוס; כלי שלעמדת גורמי המקצוע אצלו – שהם האמונים על מימוש חובת הגיוס – יש בו, ולּו מעצם קיומו, כדי ליצור השפעה חיובית ואפקטיבית על התמריץ להתגייס.
"שלילתו של כלי זה מתבצעת, לפי התיקון, אך ורק כלפי בני הציבור החרדי (כפי שאבהיר להלן, התיקון אף אינו מצמצם את תחולתו באופן אפקטיבי לבני ישיבות בלבד), אלו שמלכתחילה אי-גיוסם הוא שיצר את אי-השוויון שעמד במוקד הדיון בכל אותן עתירות קודמות; וללא כל מנגנון אכיפה חלופי או סנקציות משלימות, שיהיה בהן כדי לאזן את האפקט שנוצר כתוצאה משלילת כלי האכיפה הקיימים (אדגיש, למען הסר ספק, כי אין להסיק מדברַי כאן לגבי מצב דברים שבו שלילת המעצרים כאמצעי לאכיפת חובת הגיוס היתה נשללת באופן שוויוני, לגבי כלל האוכלוסייה). ברי, כי יש בכך כדי להחריף את אי-השוויון בכל הנוגע לנשיאה בנטל השירות הצבאי, וממילא את הפגיעה בזכות לשוויון. דומני, כי הדברים ברורים".
הפגנה נגד גיוס ליד כלא 10
לדברי המשנה לנשיא העליון: "הליכי האכיפה כלפי בני הציבור החרדי בהקשר זה, מתבצעים נוכח השתמטותם מחובת השירות הצבאי; לא בגין לימוד התורה חלילה. אם כך, עולה השאלה אם הקפאתם של הליכים אלה היא אכן קונקרטיזציה של ערך לימוד התורה".
ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה מסר לאחר מתן הפסיקה: "ההתערבות החוזרת של בג"ץ וביטול החוק להקפאת מעצר לומדי התורה היא המשך ישיר למסע הרדיפה הדורסני נגד עולם התורה והציבור החרדי. בית המשפט ממשיך להתנהל בשיכרון כוח, דורס ברגל גסה את רצון הציבור, ומוכיח שוב כי אין לו שום גבולות במלחמתו נגד התורה הקדושה. שום פסיקה או צו דרקוני לא יוכלו לעקור את לומדי התורה מהגמרא. נמשיך לעמוד על משמרתנו ולהגן בכל כוחנו על בחורי הישיבות הנדרסים בידי שופטים המנותקים מזהות יהודית".
