ה"וושינגטון פוסט" והקונסורציום הבינלאומי לתחקירים עיתונאיים (ICIJ) חשפו היום (שבת) מסמכים אמריקניים שלפיהם חרף הגינויים החריפים והפומביים של מדינות ערב לישראל, בפועל מאחורי הקלעים התמונה הייתה שונה - וגם בשיא הלחימה נמשך שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק שלהן עם ישראל.
תיעוד מתוך מנהרה שאותרה בשכונת זייתון בעזה
(צילום: דובר צה"ל)
4 צפייה בגלריה
טראמפ מכריח את נתניהו להתנצל בפני קטאר. התקיפה גרמה למשבר במנגנון
(צילום: the white house)
המסמכים מתעדים את הקמת מנגנון ביטחוני בשם "Regional Security Construct", הכולל את ישראל, סעודיה, מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, בחריין וקטאר, כאשר כווית ועומאן הוגדרו כשותפות פוטנציאליות. המנגנון היה למעשה מערכת אזורית סודית וממוסדת של מפגשים, אימונים וחלוקת מידע - שנועדו להתמודד עם האיום האיראני ולחזק את הקשרים הצבאיים בין המדינות הערביות לישראל.
ההשתתפות במפגשים נעשתה בחשאיות, וכל הישיבות הוגדרו כ"חסויות וסודיות". בהוראות פנימיות שהועברו למשתתפים הודגש כי חל איסור לצלם או לשתף מידע עם כלי תקשורת על כך, ובנוסף נכללה הנחיה מפורטת לגבי כללי כשרות והלכה האוסרת על הגשת כיבוד עם בשר חזיר ופירות ים.
המנגנון הוקם ופעל בתיאום ובתיווך הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (סנטקום). לפי המסמכים, בשלוש השנים האחרונות התקיימו סדרת כנסים ותמרונים ביטחוניים במקומות שונים - מבחריין וירדן ועד לבסיס אל־עודייד שבקטאר, ואף בבסיס פורט קמפבל בקנטקי - שבהם השתתפו קצינים בכירים מישראל וממדינות ערב, לצד אנשי סנטקום.
אחד המסמכים מתאר אימונים בינלאומיים בזיהוי והשמדת מנהרות תת-קרקעיות, טכנולוגיה שבה משתמש חמאס בעזה, ואחר עוסק באימונים שנערכו בספטמבר האחרון במצרים, שבהם השתתפו חיילים מארצות הברית, ישראל, סעודיה, ירדן, מצרים, יוון, הודו, בריטניה וקטאר.
לפי הדיווח, המטרה המוצהרת של ״המנגנון הביטחוני האזורי״ הוא לאפשר שיתוף מודיעיני, קישוריות מכ"ם, תקשורת סייבר ותיאום מבצעים צבאיים בזמן אמת. החל מ-2022 נחתמו הסכמות על תיאום מערכות הגנה אוויריות נגד טילים איראניים ומל"טים, וב-2024 כבר חוברו שש מתוך שבע המדינות המשתתפות למערכת אמריקנית המאחדת את נתוני המכ"ם והחיישנים שלהן עם אלה של צבא ארה"ב.
לפי המסמכים, שתיים מהמדינות - ששמותיהן לא נחשפו - אף העבירו מידע משלהן לטייסת של חיל האוויר האמריקני, והמדינות כולן משתמשות כעת במערכת צ'אט מוצפנת שנועדה לתקשורת ישירה עם וושינגטון ועם בעלות הברית.
הקשר האיראני
המסמכים מתארים את איראן כמרכיב המרכזי המחבר בין הצדדים. אחת המצגות של פיקוד המרכז האמריקני מתייחסת אליה ואל שלוחותיה כ"ציר הרשע", ומציגה מפה שעליה מסומנים טילים בעזה ובתימן. ארה"ב, לפי המסמכים, רואה במבנה הזה אמצעי לבסס "נרטיב של שגשוג אזורי ושיתוף פעולה", ולסתור את טענותיה של טהרן שהיא כביכול מגינה על הפלסטינים.
המצגות הללו חולקו גם לשותפות בברית המודיעין האנגלו-אמריקנית “Five Eyes” (״חמש העיניים״: ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד), והדבר מעיד על ממדי התיאום הבינלאומי סביב הפרויקט.
ארה"ב אף פעלה להרחיב את שיתוף הפעולה האזורי הזה גם לעולמות הסייבר והמידע: אחד המסמכים מבטיח כי עד סוף 2026 צפוי לקום "מרכז סייבר משותף למזרח התיכון" שירכז הכשרות ותרגולים בהגנה דיגיטלית, וכן מרכז מידע אזורי ("Information Fusion Center") שיאפשר "היתוך מידע" על תכנון וביצוע של מבצעים משולבים. מרכז הסייבר צפוי לשמש כמרכז הדרכה ואימונים למומחים ישראלים וערבים כאחד, ואילו מרכז המידע האזורי יאפשר למדינות לשתף בזמן אמת נתונים מודיעיניים ולתאם פעולות משותפות בזירות עימות.
סעודיה, לפי המסמכים, מילאה תפקיד פעיל במיוחד במסגרת המנגנון – היא חלקה מידע מודיעיני עם ישראל ועם שותפות ערביות אחרות, וסיפקה תדרוכים ביטחוניים אזוריים על סוריה, תימן ופעילות דאעש. אחד המפגשים הבולטים התקיים בינואר האחרון בבסיס פורט קמפבל שבקנטקי, כשעה נסיעה מנאשוויל, שבו למדו המשתתפים לזהות מנהרות התקפיות הנפוצות בעזה ולהשמידן. בפגישה אחרת העבירו גורמים סעודים וגורמי מודיעין אמריקנים תדרוך למשתתפות על פעילות רוסיה, טורקיה והכורדים בסוריה, לצד סקירה על איומי החות'ים בתימן ודאעש בעיראק ובסוריה.
לפי הדיווח, היחסים נקלעו למשבר בעקבות תקיפת חיל האוויר הישראלי בדוחא בחודש שעבר, שכוונה לבכירים בחמאס. התקיפה הפתיעה גם את וושינגטון, וגרמה למתיחות קשה עם קטאר, שמעבר לתפקידה כמתווכת מול חמאס גם שימשה כאחת השותפות המרכזיות במנגנון הסודי. לכן, הנשיא טראמפ הפעיל מכבש לחצים על נתניהו, עד שזה נאלץ להתנצל בשיחת הטלפון המתועדת מהחדר הסגלגל ולהתחייב שלא לחזור על פעולה דומה.
ארה"ב עצמה לא התריעה מראש על התקיפה, ולפי גורמים בצבא האמריקני, מערכות המכ"ם שלה לא זיהו את המטוסים הישראלים משום שהן ממוקדות בדרך כלל בזירות אחרות, בעיקר באיראן.
המסמכים עצמם מבהירים במפורש לכל המשתתפות כי "השותפות אינה מהווה ברית חדשה" וכי על "כל המפגשים להיערך בדיסקרטיות". במקביל לכל זה, מנהיגי מדינות ערב המשיכו לתקוף את ישראל מעל כל במה בינלאומית. באו"ם כינה אמיר קטאר את הפעולה בעזה "מלחמת השמדה גזעית נגד העם הפלסטיני", ומשרד החוץ הסעודי האשים את ישראל ב"רעבת הפלסטינים ובטיהור אתני".
המסמכים מעידים על כך שבמקביל לשיתוף הפעולה הביטחוני, מדינות ערב ממשיכות להישען על ארה"ב כערבה לביטחונן - אך גם חוששות מישראל. מומחים שמצוטטים בדיווחים מסבירים כי מדינות המפרץ רואות בישראל כוח צבאי כמעט בלתי ניתן לריסון. פרופ’ תומאס ז’ונו מאוניברסיטת אוטווה אמר כי "מדינות המפרץ חוששות מישראל שאינה מרוסנת, אך תלויות בארה"ב ובו בזמן חרדות מהתעצמות איראן”.
בעיני וושינגטון, שיתוף הפעולה הזה נועד להמשיך את התנופה של הסכמי אברהם ולבסס בהדרגה נורמליזציה ביטחונית בין ישראל לעולם הערבי. וושינגטון, נזכיר, הודיעה על שליחת 200 חיילים אמריקנים שיסייעו במעקב אחר יישום הסכם הפסקת האש, וטראמפ הכריז כי עשויים להצטרף חיילים ממדינות ערב השותפות במנגנון הביטחוני. המדינות במנגנון האזורי אמנם הביעו תמיכה פומבית בתוכנית נקודות של טראמפ לסיום המלחמה, הכוללת הקמת כוח בינלאומי שיפעל בעזה ויאמן כוח שיטור פלסטיני חדש - אך עם זאת, אף אחת מהן לא התחייבה רשמית לשלוח כוחות צבאיים.
