בחריין נמצאת בין מדינות המפרץ שסופגות אש משמעותית בימים האחרונים. לא מעט פעמים, כאשר נשמעו אזעקות בישראל, גם בחריין הותקפה על ידי טילים וכטב"מים שנורו לשטחה. היום (שני) דיווח משרד הפנים של בחריין על פגיעה במתקן באזור מעאמיר, המוכר כמתחם תעשייה הכולל את חברת הנפט של בחריין, מפעלים ויחידות ייצור. בהודעה נמסר כי האש שפרצה במקום נמצאת תחת שליטה ואין נפגעים. לדיווח צורפו תמונות מפעילות הכיבוי. לפי הדיווחים הרשמיים, בחריין יירטה כבר יותר מ-100 טילים ויותר מ-170 כטב"מים מתחילת המלחמה.
מתחם תעשיית הנפט נפגע
(צילום: רויטרס)
בחריין מתגאה בהודעות הרשמיות שלה ברמת הערנות הגבוהה של אנשיה ובתפקודה, אך מתמודדת עם אירועים לא פשוטים ומפתיעים בימים האחרונים. אחמד אל-קוזאי, יועץ ופרשן גיאופוליטי מבחריין המתגורר בארה"ב, מסביר בשיחה עם ynet וידיעות אחרונות: "בימים האחרונים בחריין הייתה עדה לסדרה של תקיפות טילים וכטב"מים. הרשויות הודיעו על יירוט והשמדה של עשרות מהתקיפות, בעוד שכמה אזרחים באי סיטרה, ביניהם ילדים, נפצעו קשה. ההתפתחויות עוררו דאגה נרחבת בקרב התושבים, שקיבלו הוראה להישאר בבתים ולהתרחק מהאזורים שנפגעו. פורסמו גם אזהרות מפני צילום או שיתוף תמונות של הפעילות הצבאית".
עוד הוסיף: "העמדה הרשמית הייתה ברורה. התקיפות מתוארות כבלתי מוצדקות. בחריין מדגישה כי היא מדינה אוהבת שלום שמעולם לא יזמה פעולות עוינות נגד איש וכי היא מחויבת למדיניות של שכנות טובה. הדבר משקף רצון להכיל את המשבר ולמנוע הסלמה רחבה יותר. המתקפות מתבצעות במקביל לעימות המתגבר בין איראן לבין ארה"ב וישראל, שמציב בפני מדינות המפרץ אתגרים ביטחוניים שהולכים וגדלים. הסכנה לא מוגבלת לאזרחים, אלא כוללת תשתיות ואת היציבות הכלכלית, מה ששם את בחריין במצב רעוע הדורש ניהול משברים זהיר ואיזון בין הגנה על ביטחונה הפנימי לבין התמודדות עם ההשלכות האזוריות".
איך אתה חושב שההנהגה בבחריין תפעל מול התקיפות?
"סביר להניח שהיא תפעל בשני מסלולים מקבילים. הראשון, מסלול ביטחוני וצבאי, המתמקד בחיזוק יכולות ההגנה האווירית ובתיאום עם בעלות ברית אזוריות ובינלאומיות, כדי להבטיח את הגנת המרחב האווירי שלה ולמנוע הפרות נוספות. השני, מסלול פוליטי ודיפלומטי, המבקש להטיל אחריות על איראן על התקיפות הללו מול הקהילה הבינלאומית ולהציג את בחריין כאומה שלווה שמעולם לא יזמה פעולות עוינות. שילוב זה, של נחישות צבאית וריסון פוליטי, משקף רצון של ההנהגה להגן על המדינה מבלי להיגרר לעימות גלוי".
עוד הסביר: "מבחינה פנימית, הממשלה צפויה להמשיך לנקוט צעדים להגנה על האזרחים, כמו הקריאה לאנשים להישאר בבית ולהתרחק מאזורים שנפגעו". לפי אל-קוזאי, מבחינה אזורית ובינלאומית, בחריין תשאף לשפר את התיאום עם מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ וארה"ב, באמצעות שיתוף מודיעין או באמצעות פיתוח מערכות הגנה משותפות, בנוסף להפעלת לחץ בפורומים בינלאומיים, כדי להדגיש שהתקיפות מהוות הפרה של ריבונות המדינה ואיום ישיר על חיי אזרחים. כך תאזן ההנהגה בין הגנה על ביטחונה הפנימי לבין ביסוס מעמדה כחלק מחזית אזורית ובינלאומית רחבה יותר כנגד ההסלמה".
את הקשר של בחריין עם מדינות האזור, מגדיר אל-קוזאי כ"רב שכבתי", המשלב תיאום צבאי ישיר עם קשרים פוליטיים ודיפלומטיים. לדבריו, "במישור הביטחוני מתקיים שיתוף פעולה הדוק בתוך מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, עם שיתוף מהיר של מודיעין ותיאום משותף מבחינת הגנה אווירית כדי להתמודד עם מתקפות טילים וכטב"מים. תיאום זה משקף הבנה קולקטיבית לפיה איומים חוצי גבולות דורשים תגובה קולקטיבית, לא אישית. מבחינה פוליטית, בחריין מסתמכת על פגישות חירום ותקשורת ישירה בין המנהיגים, בין אם בערוצים רשמיים או באמצעות שרי החוץ, כדי לאחד את עמדת המפרץ והערבים מול ההסלמה".
אל-קוזאי דיבר גם על ערוצים דיפלומטיים רחבים יותר, כולל תיאום עם ארה"ב ומדינות אירופה, כאשר שגרירויות ונציגויות דיפלומטיות משמשות כפלטפורמות להעברת עמדתה של בחריין ולהבהרת היקף האיום על אזרחים. "מעורבות חיצונית זו משפרת את יכולתה של בחריין לגייס תמיכה בינלאומית ובמקביל פותחת את הדלת למאמצים אזוריים רחבים יותר, לחיזוק מערכות ההגנה המשותפות ולהבטחת המשך הלחץ הפוליטי על איראן", אמר.
בתשובה לשאלה "מה החששות שבחריין מתמודדת עמם?" השיב אל-קוזאי כי מדובר במספר רמות הקשורות זו לזו. ראשית, קיים איום ישיר על חיי אזרחים. "נפילת טילים וכטב"מים על אזורים מיושבים מאיימת על בטיחות התושבים ומפעילה לחץ עצום על מערכת הבריאות. היבט הומניטרי זה הוא בראש סדר העדיפויות של ההנהגה, כי הוא משפיע על היציבות החברתית ומערער את אמון האזרחים ביכולתה של המדינה להגן עליהם", אמר והוסיף: "שנית, יש חששות בנוגע לתשתיות ולכלכלה. המשך התקיפות עלול לפגוע במתקנים חיוניים, בחשמל, מים ונמלים, ולהשפיע על הפעילות הכלכלית והמסחרית במדינה. כל שיבוש במגזרים אלה מציב בפני בחריין אתגרים נוספים בשמירה על צמיחה כלכלית".
לסיכום, דיבר על החשש סביב האפשרות שבחריין תיגרר להסלמה רחבה יותר, במיוחד אם ההתקפות יימשכו או יתרחבו ויכללו מדינות נוספות: "זה יציב את ההנהגה במצב קשה: הגנה על החזית הפנימית מצד אחד, ושמירה על מדיניות של שכנות טובה ויחסים אזוריים מאוזנים מצד שני. הסלמה בלתי מבוקרת עלולה לאיים על מעמדה של בחריין כמדינה קטנה שתמיד שואפת למלא תפקיד של מתווכת ולשמור על תדמיתה כאומה שלווה בסביבתה".
מהקואליציה לביטחון אזורי הוסיפו על יחסי ישראל-בחריין: ״התלכדות האינטרסים סביב אויב קיומי משותף מחדדת את החשיבות הביטחונית-אסטרטגית של היחסים בין ישראל לבחריין. מעבר להזדמנות להעמקת היחסים בין המדינות, לפנינו חלון הזדמנויות היסטורי ליצירת ארכיטקטורה אזורית יציבה, מתונה ואנטי-איראנית מובהקת. שימור והרחבת הסכמי אברהם הם אינטרס ביטחוני עליון - אסור למדינת ישראל לפספס את חלון ההזדמנויות הזה פעם נוספת״.
