שידור ישיר מהוועידה
"נראה שצבא העם של ישראל הפך להיות משמרות הצניעות. משהו פה מעוות לחלוטין", כך אמרה הבוקר (שני) יו"ר ארגון נעמת, חגית פאר, שהתייחסה לשורת מקרים מהתקופה האחרונה, בהם חיילות שהגיעו להשתחרר ונשפטו על לבוש "לא צנוע", חיילות שנדרשו לרוץ במרתון ירושלים עם מכנסיים ארוכים, וחיילת שנשפטה כי התכסתה באותה שמיכה עם חייל אחר. את הדברים היא אמרה בוועידת הנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף נעמת. צפו בראיון המלא:
ועידת נשים: ראיון עם יו"ר נעמת חגית פאר
"20% מסדר הכוחות של הלוחמים אלה לוחמות - טנקיסטיות, מודיעין, שב"כ, מוסד", הוסיפה. "כנראה שזה מפחיד חלק מאנשים. מה כל כך מפחיד אותם?".
יש כאן משהו מעבר לענייני משמעת?
"בהחלט. נשים נאבקות כאן במרחב מאוד קשה לקיום. אני לא יודעת אם עוד נשים בעולם מתמודדות עם כאלה דברים תקופה כזו ממושכת. חלקן נלחמות בחזית וחלקן הגדול מחזיק את העורף ובתנאים מאוד מאוד קשים".
על סוגיית שירות נשים בתפקידי לחימה הוסיפה פאר: "רק עכשיו קיבלנו פסיקה של בג''ץ שכל תפקידי לחימה יכולים להיפתח בפני נשים. זה חוק שקיים מ-1995. למה צריך לחזור לבג''ץ ב-2026 ולהגדיר את מה שאמור להיות ברור מאליו? אני רואה גם הדרה וגם הדתה של נשים בצבא. זה מאוד מטריד אותי כי זה מתחיל לחלחל לשאר המקומות".
אנחנו בשנת בחירות. למה צריך לשים לב כשאנו משלשלות את הפתק לקלפי? כשאנו בוחנות את המועמדים של המפלגות והמועמדות?
"ייצוג הולם של נשים. בכל מוקדי קבלת החלטות חייבות להיות נשים. אחרת החלטות שמתקבלות מדירות 51% מהאוכלוסייה. זה לא הגיוני, לא נכון, ולא עובד טוב. יש לי בקשה לכל אישה ואישה: הכוח בידיים שלכן. לכו להצביע בחוכמה. תקראו את המצעים של המפלגות, שלא לדבר על זה שיש מפלגות שאין בהן בכלל נשים. תקראו את המצע, תראו שהנושאים שמעניינים אתכן ונוגעים לחיי היום יום שלכן נמצאים שם, ואז תצביעו. יש לכן את הכוח לקבוע את סדר היום. אם נצביע בחוכמה יהיה פה שינוי".
למה ב-2026 צריך להעניק ייצוג על סמך מגדר ומין ולא על סמך הישגים? הדור הצעיר קצת מתנער המילה פמיניזם.
"אנחנו לא מבקשות שום פריבילגיה, אלא שהאישה הנכונה תהיה במקום הנכון. יש כל כך הרבה נשים סופר מוכשרות. חלקן לא ניגשות למכרזים אם הן לא עומדות ב-150% מהקריטריונים. כשאין נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות זה פוגע בכולנו, לא רק בנשים. לדוגמה, אין מספיק מעונות יום וזה דוחף את הנשים אחורה כי הן נשארות בבית. זה תמיד נופל על האישה וזה מעגל שמזין את עצמו".
עוד נקודה שמחברת אותנו לרבדים שהזכרנו בשיחה היא החוק להרחבת סמכויות של בתי דין הרבניים. לכאורה אנו מדברים על חופש הבחירה, אפשר להשתמש בבתי דין הרבניים ואפשר שלא. אז מה הבעיה?
"בבתי דין רבניים יושבים רק דיינים גברים. לפי ההלכה, אישה אינה יכולה לתת עדות. ברור לי שחלק גדול מהנשים שיגיעו לשם לא יגיעו מתוך בחירה אלא כי אין להן ברירה. הבחירה היא פיקטיבית. אגב, זה לא ישפיע רק על נשים. בתי הדין מוסמכים לדון גם בדיני עבודה, והדיינים שיושבים שם לא חייבים להיות משפטנים. הם פוסקים על פי דין הלכה שחייב להיות מותאם לחוקים כללים, אבל עדיין זה לא אותו דבר".
