צלילי הבחירות נישאים באוויר, ונשאלת השאלה למי להצביע? קל יותר להגיד למי לא.
הצבעה למפלגה שתומכת בנתניהו, אם יחליט להתמודד לכהונה נוספת, היא בהגדרה הצבעה בעד השתמטות. בזמן ששירות הסדיר בצה"ל יוארך, והמילואימניקים ימשיכו בסבבים בלתי פוסקים. הוא ימכור את החיילים בלי למצמץ (אחרת אין לו ממשלה, והוא בשביל הכיסא ימכור הכול). הצבעה בעד כהונה נוספת, זה המשך העברה של מיליארדים ישירות לחמאס במשאיות אספקה. תמיכה בנתניהו משמעותה שטבח 7 באוקטובר לעולם לא ייחקר. הוא יודע בדיוק מה הוא לא רוצה שייחקר - המיליארדים לחמאס, הפחד לחסל את ראשיו, הכנסת המלט וחומרי הבנייה למנהרות, הכלת הטרור, ההתעלמות מהאזהרות, הרפיסות והחולשה. להצביע לכהונה נוספת זה להשאיר את האוכלים מידי קטאר בתפקידם. זה לנרמל את הטירוף, שהקרובים ביותר לראש הממשלה מקבלים בסתר כסף ממדינה זרה, ועוד איזו מדינה. מי ששילם לחמאס שילם גם להם, והם עוד העזו לקרוא לכלי תקשורת שאינם לרוחם, בכינוי המעליב "אל-ג'זירה". אחרי שהפרשה התפוצצה הם הפסיקו עם זה, אפילו הם הבינו שזה מגוחך שמי שמקבל כסף מאותה קופה שמשלמת לאל-ג'זירה, יכנה כך אחרים.
הצבעה בעד כהונה נוספת, זה להשאיר ראש ממשלה שמתחנן למנהיג זר שייחלץ אותו מסיבוכיו הפליליים. הפוזיציה הבלתי נסבלת הזאת, בה חירותו האישית של ראש הממשלה תלויה לכאורה בהתערבות זרה, הפכה את נתניהו לפודל של טראמפ. הוא לא קובע כלום, לא איפה ולא כמה חזק נתקוף בלבנון, באיראן או בעזה. נתניהו עשה מה שכל מנהיגי ישראל הקפידו תמיד להיזהר ממנו כמו מאש - הוא הפך את ישראל למדינת חסות. פטריוט ישראלי ובוודאי איש ימין אמיתי, לא מוכן להקריב את הריבונות שלנו על מזבח אינטרס אישי של נתניהו. הרומאים הוזמנו על ידי יהודים שוטים וקצרי ראות להתערב ולהכריע בעניין פנימי, וכך נפלה ממלכת החשמונאים והפכה לפרובינציה רומית. נתניהו, בנו של היסטוריון, ותומכיו רפי השכל בקואליציה, מתעלמים מהפרק האומלל הזה בתולדותינו. ציוני אמיתי לא תומך בהשתמטות, כשהעול הכבד נופל על מעט מידי כתפיים. אוהב ישראל לא יכול לקבל בריחה מאחריות והפקרה, ולא יכול להצביע למפלגה שלשם היא מובילה.
להצביע לנתניהו זה כמו להצביע למערך אז במאי 1977, רק עם הרבה יותר ריקבון וצחנה
הצבעה כזאת זה המשך הטירוף, אתם באמת רוצים להמשיך לשלם מיליונים על אבטחה לפרזיט בגולה? לשלם קרוב לשני מיליון שקלים עבור שיפוץ חלון בבית שלא גרים בו? לתמוך בנתניהו זה כמו לזרוק זיתים ועגבניות על עובדות אומללות, זה לעודד יומרה מלכותית בסגנון לואי ה-14 "המדינה זה אני" וגם המטוס (כנף ציון המרוטה) הוא שלי, ונהגים שמובילים בלילות בקבוקים ריקים ממעון למעון בשביל כמה אגורות של פקדון, ולהקת המעודדות והלקקנים והשופרות – וכל חבורת הזבל שמתפרנסת מהחזירוּת. אם לפחות היה מדובר בשלטון מעולה, עם שרים מצטיינים שטובת הציבור בראש מעיניו, אולי אפשר היה להתייחס לזה במידה מסוימת של סלחנות. אבל זה לא המצב, אלא להיפך. בקיצור, להצביע לנתניהו זה כמו להצביע למערך אז במאי 1977, רק עם הרבה יותר ריקבון וצחנה.
