789 ימים לטבח - ועדיין אין פיתרון להעמדתם לדין של הנוחבות. ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ממשיכה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר שיזמו היו"ר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). בצה"ל רואים בהעמדתם לדין כ"אירוע לאומי", ובפרקליטות מחוז דרום מתארים את ההליך כ"משימה משפטית קדושה", אז מה מעכב את מיצוי הדין עם מחבלי הטבח?
לטענת מלינובסקי, מיוזמות ההצעה, בדיון שנערך היום (רביעי) הגיע לוועדה מסמך רשמי של הנהלת בתי המשפט ובו "מדינת ישראל הכירה לראשונה בכך שמחבלי הנוחבה צפויים לעונשי מוות. בקרוב נצביע על החוק בדרך לצדק".
לפי ההצעה, יוקם בית דין מיוחד שישפוט נאשמים בגין עבירות של השמדת עם. בית הדין המיוחד יוקם לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של של פשע השמדת עם משנת 1950, וימונו לו 15 שופטים. עוד מוצע כי בית הדין יהיה רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים במשפט פלילי, ושר המשפטים יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין זה בתקנות.
בנוסף, לפי ההצעה יוקם צוות היגוי שיקבע את מדיניות התביעה בהעמדתם לדין של הנאשמים באירועי 7 באוקטובר. הצוות יכלול את נציגיהם של שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער. לבסוף, מוצע לתקן את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (חוק הלב"חים) כך שהרמטכ"ל יהיה רשאי להוציא צו כליאה נגד מי שיש יסוד סביר להניח כי השתתף בטבח ובעבירות הנלוות ב-7 באוקטובר.
פשעי הטבח יצרו בעיות ייחודיות שנוצרו בעקבות הצורך להעמיד לדין 350 מחבלים. הביקורת על הזמן הרב שלוקח למדינה כדי להתמודד עם המצב המשפטי המיוחד נשמעת גם מקרב חברי הקואליציה. יו"ר הוועדה שמחה רוטמן אמר בדיון כי הממשלה אינה עושה עבודת מטה מספקת כדי להתמודד עם הקשיים.
רוטמן קבל גם על היעדר שיתוף הפעולה בין השר לוין וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהיו יכולים לזרז את ההליך. הנהלת בתי המשפט ונציגי צה"ל הציגו לראשונה בדיון את המשמעויות לשימוש בערכאות הקיימות, ואת החלופות שניתן לייצר כדי למצות את הדין עם מחבלי הטבח.
עבירות שלא ניתן להעמיד בגינן לדין והצורך בעשרות תובעים חדשים
לפי הפרקליטות הצבאית, מדובר באירוע תקדימי שכן מדובר בהקמה של ערכאה משפטית חדשה - על כל הכרוך בכך. "יש לכך השלכות החל מהדין המהותי, החל מעבירות שלא ניתן להעמיד בגינן לדין, סדרי דין, שופטים ומינויים - וגם הלגיטימציה הבינלאומית - שכן הליכים אלו יתקיימו בבית משפט צבאי", אמר רס"ן מישל סלבי, ראש מדור חקיקה בפרקליטות הצבאית.
הוא הוסיף כי בעייתיות נוספת נובעת מהצורך למנות עשרות תובעים צבאיים חדשים. "כיום התביעה הצבאית לא עוסקת כמעט בתיקים מורכבים כאלו. יש לכך משמעות גדולה מבחינה תקציבית, מימון שבשלב זה יצטרך להיות חיצוני, כי צה"ל לא ערוך כרגע להקמת מערכת חדשה. אין כרגע משאבים להקמה כזו", אמר.
3 צפייה בגלריה
"הממשלה לא עושה מספיק". יוזמי הצעת החוק מלינובסקי ורוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת, יאיר שגיא)
לדבריו, "פתרונות חלופיים של תובעים כגון זימון מילואים- חוק המילואים כיום לא יאפשר זימון למשכי הזמן הרלוונטיים שהם ממושכים, וזה דבר שיש לתת עליו את הדעת בחקיקה. גם התנדבות היא לא אין-סופית. בנוסף, הכנסה של אותם תיקים למערכת הצבאית, תצריך שימוש לא מבוטל של זימון שופטים מערכאות אזרחיות למילואים".
עוד אמר כי "בשנה וחצי האחרונות מתנהל צוות חקירה מיוחד של פרקליטים שמטפל בתיקים הללו, זו עבודה מאוד רחבה, משמעותית וסיזיפית, שכרגע צה"ל והתביעה הצבאית לא חשופים אליה. העברת התיקים לידיים חדשות תוביל לאובדן של אלפי שעות עבודה. בהיבט התשתיות- לא ניתן יהיה להשתמש בבתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון, ויהיה צריך להקים מתחם חדש על כלל השלכותיו, אולמות, לשכות ועוד. בפרק הזמן שהיה לנו לא הספקנו לעמוד על המשמעות התקציבית ואנחנו ממשיכים את העבודה בהקשר זה".
כיצד יעמדו לדין הנוחבות?
קושי נוסף הוא האופן שבו יועמדו לדין הנוחבות, שבגלל מספרם הרב נדרש התאמות לא מעטות. עו"ד ארז פדן, פרקליט מחוז דרום, אמר בדיון: "מספר הנאשמים הפוטנציאליים הוצג בדיון החסוי ונמצא תחת צו איסור פרסום, אך יש להתייחס לשלוש חלופות שטרם הוכרע ביניהן. חלופה אחת היא כתב אישום אחד רחב, שמכיל את כל הנאשמים הפוטנציאליים ואפשר להעריך את המשמעות הלוגיסטית של הליך כזה. בדקנו הליכים למשל באיטליה נגד המאפיה האיטלקית שם הועמדו מאות לדין יחד, כך שזה לא דבר שלא נעשה בעולם".
נציג הפרקליטות הוסיף כי "חייבת להיות ערכאה משפטית שמבטיחה ומקיימת בפועל עקרונות יסודות של משפט במדינה דמוקרטית. כלומר הליך הוגן, פומביות הדיון, ערעור וכדומה. מתוך היכרות מעמיקה מדובר בתיקים מורכבים, חלקם ראייתית, חלקם משפטית והרצון שהעמדה לדין תתבצע בצורה הכי מקצועית כדי להגיע לתוצאות הכי טובות, מחייבת שיופקדו על המשימה תובעים מקצועיים ובעלי ניסיון".
"יש נחקר ויש זירה. יש זירות שמתקיימות ביניהן הדדיות - למשל חוליית מחבלים שעברה ממוצב ליישוב - ואז לצומת. אז יש היגיון לטיפול מאוחד"
חלופה אחרת שהציגה הפרקליטות בדיון היא למעשה להתחיל את ההליך כמשפט רחב מאוד, ואז להפרידו. במסגרת החלופה הזו, הטענות המקדמיות יישמעו בהליך אחד ואז ייערך דיון פרטני למשל על מחבלים בזירות ספציפיות ובכמה הליכים נפרדים. "ישנן 49 זירות שבהן פעלו המחבלים. זה יכול להיות יישוב או מוצב, אז יש מורכבות של איך לבנות כתב אישום שיבטא את כל מסע ההרג - גם של מחבלים שעטברים מזירה לזירה", הוסיף נציג הפרקליטות.
עוד אמר כי "יש נחקר, ויש את הזירה. יש זירות שמתקיימות ביניהן הדדיות - למשל חוליה שעברה ממוצב ליישוב ואז לצומת. אז יש היגיון לטפל בהן בצורה מאוחדת. לסיכום, החלופות הן כתב אישום רחב, או מחולק לכמה כתבי אישום והשלישי - עשרות כתבי אישום".
לדבריו, "חייבים להתייחס ליכולת הלוגיסטית להקמת בית משפט והפעלתו תוך זמן קצר. יש צורך להקצות משאבים משמעותיים ייעודיים לפרויקט, שעד היום לא הוקצו. מדובר על למעלה משנתיים של עבודה של צוות הפרקליטים, שהשקיע זמן רב. ההנחה שהועלתה שאפשר לגייס פרקליטים במילואים בהתנדבות, אך אני לא חושב שזה מתאים כאן. יש לכך משמעויות רבות שלא עמדנו עליהן ויכולים להיות לא מעט קשיים בכך".
"חשוב שההליכים יתנהלו במחוז שבו קרו האירועים המזעזעים"
הנהלת בתי המשפט העבירה לוועדת החוקה מסמך על משמעויות השימוש בערכאות הקיימות. עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט אמר כי "יש במסמך נתונים חסויים, ויש התייחסות למי שעומד בראש ההרכב בהתאם לעונש המבוקש על-ידי גורמי התביעה".
רוטמן השיב כי "מבלי להתייחס למספר כתבי האישום, זו פעם ראשונה שאני רואה את ההערכה הזו במסמך. יש בו גם תיקונים הכרחיים למצב הקיים, וגם זה מקדם אותנו. חשוב להבין את העלויות והלוגיסטיקות הכרוכות בחלופות השונות".
יועמ"ש הנהלת בתי המשפט ציין: "בהנחה שהמשימה תוטל עלינו, אנחנו רואים לנכון לשלב את ניהול ההליכים במערכת הכללית, והאכסניה המתאימה ביותר היא בימ"ש המחוזי במחוז דרום - שבו קרו האירועים המזעזעים. תפיסתנו היא שההליכים צריכים להתבצע ביעילות ומהירות מרבית".
עוד אמר כי "עניין האכסניה שבה יתנהלו ההליכים המשפטיים הוא נגזרת של מספר כתבי האישום וזה אתגר לא פשוט. זה כרוך במשך הזמן של העמדת האכסניה, העלויות הכלכליות, היבטים ביטחוניים וסדר ציבורי - דבר שמחייב דיון מטה של גורמי הממשלה. משמרת של אחר הצהריים היא אחת האופציות, שתחסוך הרבה משאבים, וכמובן שהדבר מצריך תיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים. אלטרנטיבה אחרת היא לבצע התאמות למבני ציבור באזור שיאפשרו שם את ניהול ההליך המשפטי".
