הפיגוע הקשה שאירע אתמול בסמוך לאריאל התרחש שעות לפני השבעת הכנסת, ולמעשה קידם את פניה של הממשלה הבאה, שתוקם בקרוב. כצפוי, הקִרבה בין הביטחוני לפוליטי הולידה רטוריקה לוחמנית מפי גורמים בקואליציה המסתמנת, ולכן חשוב לומר כבר עכשיו: לממשלה הבאה, כמו לזו שתסיים את דרכה, לא יהיה שום פתרון אחר - כי לצה״ל אין כזה. בהתאם, רצוי שחברי הקואליציה, בהם כאלה שמיועדים להיות שרים וחברי קבינט ועל כן הציבור נושא אליהם עיניים, לא יפזרו הבטחות והצהרות. המחבל שרצח אתמול שלושה ישראלים, הוא מוחמד מוראד סמי סוף, בן 18, תושב הכפר חארס. הוא החזיק ברשותו היתר עבודה לאזור התעשייה אריאל ולא היה לו רקע ביטחוני. כפי שנכתב כאן מספר פעמים: אין דרך לעצור מפגע בודד, כזה שעבר את המסננת של השב"כ והמנהל האזרחי, אלא בפעילות מקצועית טובה יותר של כוחות צבא ו/או של הכוחות האזרחיים בשטח.
2 צפייה בגלריה
חארס ה כפר ממנו הגיע המחבל באריאל
חארס ה כפר ממנו הגיע המחבל באריאל
כוחות צה"ל בכפר שממנו יצא המחבל, והרמטכ"ל בזירת הפיגוע אתמול
(צילום: אריק מרמור, שאול גולן )
2 צפייה בגלריה
מיכאל לדיגין אב לשניים
מיכאל לדיגין אב לשניים
הנרצחים - מיכאל לדיגין, מוטי אשכנזי ותמיר אביחי
(צילום: באדיבות המשפחה )
המפגע הבודד, שמצויד בנשק לא מתוחכם כמו סכין, הוא לא התארגנות כמו "גוב האריות", אותה השב"כ וצה"ל הצליחו לסכל בשכם ואת היתר עשתה הרשות הפלסטינית. צה"ל גם לא יכול לשפוך עוד כוחות סדירים ליהודה ושומרון, כי ממילא כמעט כל היחידות כבר שם מאז חודש מארס. בינתיים הן לא מתאמנות ורמת הכשירות שלהן נפגעת. אחת ההחלטות הדחופות שהרמטכ"ל הבא הרצי הלוי יצטרך לקבל היא אם למצות את הכוחות הסדירים או לגייס מילואים, מה שיעלה למשק הרבה מאוד בתקופה של משבר כלכלי.
על פי גורמי צבא בכירים, הפיגוע תפס את ישראל אחרי שבועיים שקטים יחסית: נרשמה ירידה בכל הפרמטרים - בהיקף פיגועי הירי, בהתרעות וכמובן בנפגעים - במיוחד אחרי חודש אוקטובר, שהיה הקשה ביותר מבחינת ישראל מאז תחילת השנה. לבכירים בצה״ל אף הייתה הערכה, ואולי בעצם משאלת לב, שאנחנו לקראת שינוי כיוון. הם נזהרו מלדבר על כך בקול וטוב שכך: גם בחודש אוגוסט היו במטכ"ל מי שחשבו שהגל נשבר ואף תיכננו אירוע סיום לרגל שבירתו, עם חלוקת אותות, צל"שים ותעודות הצטיינות.
המציאות ביהודה ושומרון מלמדת אותנו שאנחנו בסיטואציה אחרת, ארוכה ומתישה יותר. היא מעידה על התרחשות עמוקה יותר בחברה הפלסטינית, שם תושבים שאינם חלק מהפעילות של ארגוני הטרור מקבלים השראה מהרשתות החברתיות ושואבים משם מוטיבציה. פיגוע כזה, שהצליח למרבה הצער כנראה הרבה יותר ממה שהמחבל תיכנן, עלול להפוך למודל לחיקוי הן מבחינת התעוזה והן בשאיפה לכמה שיותר קורבנות ישראלים.
מאז הפיגוע, בכירי צה"ל טוענים, ובצדק, שאת הפיגוע הזה ניתן היה לקטוע בתוך זמן קצר מאוד, אם המאבטח לא היה יורה באוויר אלא לעבר המחבל ומנהל אחריו מרדף. זו הפעם השנייה שהצבא מבקר את האבטחה האזרחית באזור אריאל על רקע בעיות של התנהלות וחתירה למגע. אולם אותם קצינים צריכים לזכור שגם התפקוד של כוחות צה"ל בכמה אירועים – כגון הפיגועים בשבי שומרון ובשועפט – היה בעייתי. במקרים ההם הצבא מאוד לא אהב את הביקורת עליו. זה לא אומר שלא צריך להפיק לקחים, אולם כדאי שבדק הבית ייערך בכל החדרים.