ההייטק הוא גאוותנו. אומת הסטארט-אפ. זה הקטר המוביל את הכלכלה הישראלית. הבעיה היא שאין טוב בלי רע, ועלילותיה של חברת NSO מספקות, ככל הנראה, את הצד האפל של ההייטק הישראלי. תוכנת רוגלה של חברה ישראלית פרטית, בישרו אתמול (יום א') הכותרות הראשיות, פרצה לטלפונים של עיתונאים ופעילים ברחבי העולם. החשיפה נוגעת לשורה ארוכה של עיתונאים ופעילים במדינות כמו מקסיקו, הודו, סעודיה ועוד. בעבר כבר פורסמו ידיעות על כך שהרוגלה, פגסוס, סייעה במעקב אחרי העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י שנרצח.
המאבק בטרור מחייב הורדת כפפות. אין בתחום הזה הקפדה יתרה על זכויות אדם וגם לא שמירה על פרטיות. כל עוד משמשות תוכנות ריגול כדי לחשוף מעורבים בטרור – חברת NSO, או כל חברה אחרת שמונעת פעולת טרור אחת - ראויה לברכות. הבעיה היא שברגע שמדינה רוכשת את התוכנה, היא יכולה להפוך כל דיסידנט למטרה.
ולפי החשיפה שפורסמה אתמול, תוכנת הריגול ניסתה להגיע לעשרות אלפי בני אדם שאין להם שום קשר לטרור, וגם לא לעבירות פליליות, בשורה ארוכה של מדינות. עשרות אלפי עיתונאים ופעילים, היו ככל הנראה היו נתונים במעקב. אבל אין צורך בעשרות אלפים כדי להציב סימני שאלה על פעולות החברה. כל עיתונאית שהייתה תחת מעקב – היא אחת יותר מדי.
חופש העיתונות נמצא על המוקד. מה שקרה במדינות אחרות, אולי עדיין קורה, עלול לזחול למדינות נוספות, כולל ישראל עצמה. כדאי להישאר עם עין פקוחה
המוצר העיקרי של NSO הוא תוכנת פגסוס, ששימשה ומשמשת לריגול. בגלל אופייה, נחשבת התוכנה לנשק. ולכן, כל עסקה בין החברה לבין מדינה כלשהי מחייבת אישור של משרד הביטחון ומשרד החוץ. בהנחה שהתוכנה אכן הופעלה נגד עיתונאים ופעילים, האחריות היא גם של מדינת ישראל. מנגנוני הפיקוח שלה כשלו. בפרסומים אין עדיין אישום ישיר כלפי מדינת ישראל, אבל שמה של ישראל כבר מככב בכיסוי הבינלאומי שניתן לחשיפה.
זו לא הפעם הראשונה ששמה של חברת NSO נקשר לפריצות לטלפונים של עיתונאים ופעילים. חברת ווטסאפ הגישה תביעה נגד החברה הישראלית כבר ב-2019, במדינת קליפורניה, בטענה שהייתה פריצה למאה חשבונות. במהלך השנים הצטברו תלונות נוספות.
הכתובת, אם כן, הייתה על הקיר. הרבה כתובות. מישהו במנגנוני הפיקוח והרישוי, במשרדי הביטחון והחוץ, היה אמור לבדוק מה קורה עם החברה הישראלית ששמה נקשר בתקיפות סייבר שאין להן שום קשר עם מאבק בטרור.
ייתכן שגם החשיפה הנוכחית תגווע עוד ימים אחדים, כדרכן של עוד חשיפות. החברה עצמה מכחישה את החשיפה בנוגע למעקב אחרי עיתונאים, וגם טוענת שיש לה אמצעים לבטל מעקב בלתי תקין שמופעל על ידי מדינה כלשהי. גם החשיפה וגם תגובת החברה ראויות לבדיקה. משום שחופש העיתונות נמצא על המוקד. מה שקרה במדינות אחרות, אולי עדיין קורה, עלול לזחול למדינות נוספות, כולל ישראל עצמה. כדאי להישאר עם עין פקוחה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
