חצי שנה אחרי שסיים את תפקידו הגיע היום (שלישי) ראש השב"כ לשעבר רונן בר לכנס Cyber Week באוניברסיטת תל אביב - ובהופעה פומבית נדירה קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאם אחריו, לא שינה את עמדתו ואמר: "היה פה כשל עצום. הכשל הזה חייב להיבדק עד תום, הוא חייב לבדוק גם את הדרג המדיני, גם את הדרג הצבאי, גם את הדרג הביטחוני, את כולם. וזה אפשרי רק אם אנחנו עושים את זה בוועדת בדיקה לאומית רחבה, שאינה תפורה לצד אחד או לצד אחר".
בר: "ברגע שלא תיחקרנו, בעצם גזרנו עליהם את 7/10 הבא"
(צילום: דרור סיתהכל, שבוע הסייבר אוני' תל אביב)
נתניהו: "היה פה כשל עצום, צריך ועדת בדיקה לאומית רחבה"
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
במהלך נאומו בכנס, הראשון מאז פרישתו, הזכיר בר את סמל אופיר שושני והירש גולדברג-פולין, שנחטף ונרצח בשבי. "מאחורי המספרים עומדים אנשים ונשים", הסביר, ותקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנשים כמו אופיר והירש יכלו לשבת כאן היום, לתרום ולעזור לנו לשמר את ישראל כמעצמה טכנולוגית ולחזור למעמד שלנו כמגדלור ערכי לגויים. רק כשאתה רואה אותם אתה מבין מה המשמעות של אחריות ומה המחיר האמיתי כשאנחנו טועים וכשנכשלים. אחריות היא אינסופית - אי אפשר לפזר אותה, רק לקחת, ובמנהיגות מוטב לקחת אחריות על הכשלים, ולא קרדיט על ההישגים".
בר הוסיף להתייחס ל-7 באוקטובר, ואמר: "באותו בוקר נורא - אישית, ארגונית ולאומית - שב"כ הרים את הראש ויצא למלחמה בכל החזיתות. האנשים שלנו נלחמו, הסתכנו, פינינו אזרחים תחת אש, הובילו מבצעי חילוץ חסרי תקדים, חיסלו מחבלים ועמדו בהבטחה שנתנו - זה המינכן שלנו. נבוא חשבון עם כולם - בלבנון, בעזה ובכל העולם. נותרו עוד שני אדריכלים לסגור איתם חשבון, ונשאר להחזיר את רן".
לדבריו, "עשינו תחקיר, החלטנו לעשות אותו רחב ונוקב והסתכלנו קודם כל על הכשלים שלנו ומה הוביל אליהם. עשינו את זה מתוך אותה אחריות לחקר האמת ולבניית העתיד. אבל הדרך היחידה לעשות תחקיר כולל לכשל הזה, לדעת מה באמת קרה, לפוגג את הקונספירציות המסכנות את המשך קיומנו, ללמוד מה לתקן ולהבטיח שזה לא יחזור, היא רק באמצעות ועדת חקירה ממלכתית - כזו שיש בה אנשי מקצוע, שרואה את כל התמונה ויודעת לספר את כל הסיפור ולהחליט מה צריך לעשות כדי שזה לא יחזור".
"ברגע שלא החלטנו ולא תיחקרנו את המערכת כולה, בעצם גזרנו עליהם את 7 באקוטבור הבא", הסביר בר. "אז בואו נפסיק להתקוטט וניכנס לתהליך ביחד כדי ללמוד, ומתוך מטרה להיות טובים יותר. זה היה במשמרת שלנו ולכן זאת האחריות שלנו".
האזהרה מאיראן: לא רק נשק גרעיני
בר התייחס בנאומו בשינוי שחל בצורת הלוחמה בטרור, ובשימוש שעושים ארגונים ומדינות בטילים, ארגוני פרוקסי, סייבר ומבצעי השפעה. בר אמר כי כל תקופה וכל סוגיה דורשות מענה טכנולוגי וארגוני שונה, וכי בריתות בנושא הזה הן חלק הכרחי בהבטחת ביטחונה והישרדותה של מדינת ישראל.
ראש השב"כ לשעבר הציג חזון של ברית הגנה מסייבר בין אומות מערביות, "מיפן ועד ארצות הברית", כלשונו, כך שכל מדינה תתרום מידע בזמן אמת כדי לעזור לשותפותיה להיערך למתקפות נגדן. החזון הזה, לתפיסתו, יתפתח למעין "סייבר-פול", כלומר משטרת סייבר חובקת אומות.
תרגיל צבאי של חיל הים האיראני, בסוף השבוע האחרון
כמו כן, בר הזהיר מכך שאיראן ממשיכה להיות גורם עוין שפועל בכלל סוגי וזירות האיום, וקרא לישראל להיערך לא רק להתמודדות עם יכולת הגרעין שלה ועם התוכנית של משטר האייתוללות להשיג פצצת אטום, אלא גם עם הטילים הבליסטיים שבידי המשטר ועם כלי הנשק הנוספים שבארסנל האיראני. רק אתמול אמרה נציגת צה"ל בסקירה חסויה בוועדת החוץ והביטחון בכנסת כי איראן חזרה לייצר טילים בליסטיים בקצב גבוה, כחצי שנה אחרי המלחמה עם ישראל.
בר תיאר גם את ההתפתחות הטקטית של אויבות ישראל ואת ההתאמה שמערכת הביטחון עושה. לדבריו, נרשם מעבר מצבאות סדירים, כמו אלה של סוריה ומצרים, לארגוני טרור כמו פתח וחמאס, ועד לאיום רקטי ולאזורים שנשלטים בידי כוחות פרוקסי כמו ברצועת עזה, תימן לבנון וסוריה. בר הדגיש כי השילוב בין מודיעין מדויק ליכולות אוויריות מדויקות הפך לגורם מכריע בעימותים האחרונים של ישראל, כולל במלחמת 12 הימים עם איראן ובלחימה מול חמאס.
עוד אמר בר כי מרחב הסייבר שינה מן היסוד את משמעות המושג ריבונות, וכי גבולות פיזיים לבדם אינם מספיקים. כעת, לדבריו, מדינות חייבות לבנות "חומות נגד מתקפות וחומות-אש נגד מתקפות סייבר".
"מפסידים במלחמת ההשפעה"
ראש השב"כ לשעבר המליץ לפעול לפי תפיסת הביטחון של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון, משום שישראל מתמודדת כיום עם שחקנים לא-מדינתיים, ארגוני פרוקסי וארגונים פונדמנטליסטיים. העקרונות של בן גוריון שמים דגש על הרתעה, סיכול מקדים, התרעה, הכרעה והגנה, ולדבריו "איננו יכולים להרתיע ארגונים קיצוניים. סיכול הוא התחליף היחיד והיעיל ביותר להרתעתם".
בר הודה כי לפני הטבח הרצחני של חמאס ארגונו "יכול היה לספק התרעה טובה ומדויקת יותר", ואמר כי חופש פעולה רחב יותר ברצועת עזה לפני 7/10 היה משפר את הזדמנויות האיסוף המודיעיני. עוד אמר כי "ניצחון" פירושו חיסול מתמשך של שכבת ההנהגה הבכירה של ארגוני הטרור לצד חיזוק חלופות מקומיות, והסביר כי הגנה הפיזית צריכה לכסות איומים על ישראל מהקרקע, מתחת לקרקע, מהאוויר ובמרחב הסייבר.
לדבריו, בהתמודדות עם ארגוני טרור ישראל חייבת לפעול "משני צידי הגדר", אך בכל הקשור למדינות ריבוניות - ההרתעה יכולה להספיק. עוד אמר ראש השב"כ לשעבר כי ישראל "מפסידה במלחמת ההשפעה העולמית", וקרא להתייחס לסוגיה כסוגיה מבצעית לכל דבר ועניין, שדורשת מימון, מודיעין ויכולת לסכל מידע כוזב ותוכן אנטי-ישראלי או אנטישמי ברשתות בזמן אמת.
מוקדם יותר נאם בכנס גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. "הממשלה מרכזת מאמץ בשני נושאי דגל", אמר, "הייתם חושבים שאולי זה יהיה טיפול ביוקר המחיה או בפקקים - שאני רואה בזה איום אסטרטגי, או בפשיעה שגואה בכל רחבי הארץ - לא. הממשלה החליטה לרכז מאמץ במרתון של דיוני ועדת החוץ והביטחון, להעביר כמה שיותר מהר את חוק ההשתמטות, ובמקביל להעביר כמה שיותר מהר חוק לוועדת חקירה פוליטית, כלומר ועדת חקירה שתמונה על ידי הפוליטיקאים".
בנט הוסיף: "במקום לטפל בדברים שכואבים לאזרחי ישראל, הממשלה בוחרת לקרוע את אזרחי ישראל. בישיבת הממשלה הראשונה של הממשלה שאנחנו נקים - ממשלת האחדות הציונית - ההחלטה הראשונה תהיה ביטול חוק ההשתמטות. ההחלטה השנייה תהיה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל טבח 7 באוקטובר. ההחלטה השלישית תהיה קציבת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. זה יקרה בקרוב, תרימו את הראש".
הערב אמר בנט בכנס פעילים של מפלגתו: "לא תהיה ועידת מריחה. אני אומר לשרי הממשלה - או שתקימו עכשיו ועדת חקירה ממלכתית בהסכמה מרצון, או שאחרי הבחירות בעל כורחכם תאלצו להיגרר לוועדת חקירה ממלכתית שאנחנו נקים".
פורסם לראשונה: 15:51, 09.12.25
