דריכות וציפייה במפלגות החרדיות לקראת מחר (חמישי), התאריך שבו לפי ההערכות בקואליציה יונח על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת "חוק ביסמוט", כפי שפורסם ב-ynet, שמטרתו למעשה להסדיר את הפטור משירות צבאי לעשרות אלפי צעירים חרדים. ההצעה עדיין לא הונחה על שולחן הוועדה, למרות ההערכות שקידומו יחל כבר השבוע באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך בכירים חרדים מתעקשים: "הכול בשליטה".
בשתי המילים הללו הם מנסים להסביר כי הפעם לא מדובר בעוד מריחה מצד נתניהו, שהואשם בעיכוב קידום חוק הפטור מאז הקמת הממשלה לפני כמעט שלוש שנים. לפי גורמים המעורים בפרטים, בימים האחרונים נעשו מאמצים "לדייק את הטיוטה", כך שתתאים להסתייגויות שהביעו בכירי הרבנים החרדים שקיבלו את החוק לאישורם.
מבתי הרבנים, יש לציין, עלה הרושם כי החוק מתאים לרצונם למעט תיקונים קלים. עדות לכך נמצאה כבר לפני שבוע, אז מנהיגי הזרם הליטאי נתנו "אור ירוק" לקידום חוק ההשתמטות. לחרדים מטרה אחת מרכזית, אל מול דרישתו של בג"ץ לגיבוש תוכנית אפקטיבית לאכיפת השתמטות חרדים: הליך חקיקה מהיר, שלא יתעכב בגלל התנגדויות פנימיות.
הם רוצים שהחוק יקודם במינימום זמן, מה שיאפשר גם מינימום זמן לשיח תקשורתי סביב הנושא הנפיץ, וסערות פוליטיות או מחאות ציבוריות שיפרצו במקביל לדיונים. החרדים למעשה מעוניינים להגיע לשלב החקיקה כשכל הפינות סגורות.
הסכמת הרבנים, נזכיר, הייתה להגשת החוק בוועדה - ומאוחר יותר יבחנו אם לתמוך בו או לא, בהתאם לסעיפיו. החשש הוא שאם ייתנו אישור לחקיקה גם בקריאה שניה ושלישית והחוק ייפול בהצבעה - ההנהגה החרדית תעמוד נבוכה מול הפלגים הקיצוניים שהאשימו אותה בפשרנות, והם ימצאו עצמם גם בלי הסדרה וגם עם התנגדות מבית.
סמוטריץ' לא מתחייב לתמוך
למרות שאיפות החרדים, ואולי גם נתניהו, ספק גדול אם החוק אכן יעבור בהצעה במליאה בסופו של דבר. היום אמר יו"ר מפלגת הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כי כלל לא בטוח שיתמוך בו. ברדיו "קול ברמה" אמר כי "חוק הגיוס עדיין לא פורסם, מה שדלף הוא לא אמיתי. הבסיס הוא ההסכמות שהיו בליל התקיפה באיראן, שיש הבנה כי יש צורך ביותר חיילים. אנחנו דורשים שילוב בתהליך".
לדבריו, "צריך לייצר אמון ולבנות מסגרות מתאימות, אבל חייב להיות שינוי כי זה צורך קיומי ופיקוח נפש. אנחנו רוצים לתת למי שרוצה ללמוד, להמשיך ללמוד". גם בליכוד יש את פלג המתנגדים לחוק המוצע, בראשם יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין, שהודח על ידי נתניהו לדרישת החרדים.
בינתיים, בש"ס וביהדות התורה חשים נחיצות להעברת החוק שגם יחזיר את התקציבים לישיבות ויבטל את נטילת ההטבות הכספיות מאברכים. הבהילות בנושא נובעת בין היתר כאמור מהדרישה לתוכנית סנקציות ואכיפה אפקטיבית, הן במישור הפלילי והן במישור הכלכלי-אזרחי.
אמש שיגרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מכתב לראש הממשלה שבו היא קבעה כי "נדרש לקדם בדחיפות עבודת מטה ממשלתית לקביעת מדיניות אכיפה ביחס למשתמטים מכל המגזרים". על רקע הדרישות הללו, מי שתקף אותה ואת בג"ץ היום היה חבר הכנסת מאיר פרוש, שהשווה אותם לרומאים. "אנחנו ננצח. גם הרומאים חשבו שהם בלתי-מנוצחים - אנחנו גם עונים את אותה תשובה למשפטנים. הם לא יישארו בשלטון", אמר.
