בחצות הלילה שבין שבת לראשון, ב-2 בנובמבר, פסקה פעילותן של יחידות ההגמ"ר ביהודה ושומרון - גדודי ההגנה המרחבית של צה"ל, שהיוו את חומת ההגנה הראשונה של היישובים והגבולות. מדובר בחיילי מילואים ייעודיים שתפקידם לשמור על הביטחון השוטף באמצעות סיורים, מארבים, מחסומים ואבטחה היקפית.
היחידות הללו היו פרוסות לאורך הגבולות בצפון, בדרום וביהודה ושומרון, ופעלו בצמוד לחטיבות הסדירות תוך התמקדות בהגנה על היישובים. את הלוחמים הרכיבו חיילי סדיר ומילואים, רבים מהם תושבי האזור, המביאים עמם היכרות אינטימית עם השטח – יתרון משמעותי בזיהוי תנועות חריגות ובתגובה מהירה לכל אירוע. כך הפכו יחידות ההגמ"ר לכוח מרכזי בשמירה על רצף החיים והביטחון של הקהילות הישראליות במרחב.
על אף שהקשב הציבורי והבינלאומי למתרחש בגבול המזרחי דעך בשנתיים האחרונות בעקבות הריכוז בגבולות הצפון והדרום, הנוכחית הצבאית באזור התחזקה במהלכן. במהלך השנתיים האחרונות בוצעה פעילות צבאית אינטנסיבית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, שכללה פעילויות רבות במטרה לפגוע בתשתיות הטרור ההולכות ומתעצמות באזור. בין המבצעים הבולטים ניתן למנות את "מחנות קיץ" באוגוסט 2024, במסגרתו ניטרלו ייצור נשק ומטענים בצפון השומרון ואת "חומת ברזל" בינואר 2025, שהתמקד בסיכול ההתבססות של ארגונים הנתמכים בידי איראן. המבצעים כללו מאות מעצרים, תפיסת נשק והרס תשתיות ששימשו לפעילות טרור, לצד נוכחות מוגברת וחסימות צירים שנועדו לייצר הרתעה ולהקשות על תכנון פיגועים.
ברקע, המצב הביטחוני לא משתפר, אלא דווקא מצייר איומים בסדרי גודל חדשים. בשבועות האחרונים התרחשו ביהודה ושומרון שורת ניסיונות פיגוע שהמחישו את רמת המתיחות בשטח
ובינתיים, ברקע, המצב הביטחוני לא משתפר, אלא דווקא מצייר איומים בסדרי גודל חדשים. בשבועות האחרונים התרחשו ביהודה ושומרון שורת ניסיונות פיגוע שהמחישו את רמת המתיחות בשטח. סמוך לחברון נעצרו שני מחבלים חמושים שתכננו פיגוע ירי לעבר כלי-רכב ישראליים, ובחיפושים נמצאו ברשותם רובה M4 ומטען מאולתר. בנוסף, מתקיימת תופעה חדשה של ייצור רקטות, כאשר צה"ל איתר והשמיד 15 רקטות בשלבי ייצור סמוך לישוב ביתאל שבבנימין, בפעם השנייה בחודשים האחרונים.
הגבול המזרחי אינו רק זירה משנית אלא מרכיב מרכזי במערכה הכוללת, ופגיעה יזומה וממוקדת בתשתיות הטרור נדרשת כדי לצמצם את גל הפיגועים ההולך וגובר. בימים שלאחר טבח 7 באוקטובר בעוטף עזה גברה המתיחות ביהודה ושומרון ובקעת הירדן מהמחשבה כי האוכלוסיה הערבית הצמודה לגדרות היישובים עלולה לקבל השראה מהטבח. המתיחות התבססה על הרשתות החברתיות ועל הקריאות במסגדים שקראו לעשות כן - ובתגובה גברה האבטחה הצה"לית ביהודה ושומרון. נדמה היה כי הלקח מהרצח של עשרות חברי כיתות הכוננות הגיבורים ביישובי העוטף נלמד, ואי אפשר עוד להישען על כוחות מתנדבים שאינם מאומנים ומצויידים באופן מספק. ההצטרפות של כיתות ההגמ"ר לביטחון היישובים הוסיפה נדבך הכרחי להגנתם. מציאות זאת לא השתנתה בשטח, ועדיין נדמה שעם סגירת יחידות ההגמ"ר בשטח אנו חוזרים לעצימת העיניים של 6 באוקטובר.
אז למה לעצור עכשיו? המדינה לא יכולה לחיות על מילואימניקים בשגרה. אם כולם הצהירו שהמלחמה נגמרה וצו החירום שעטף את הדרום בשנתיים האחרונות פג, כנראה שאפשר להתחיל את השגרה. המילואימניקים פעלו בשעת חירום, וצריך לחזור לקווי ביטחון שוטפים. למרבה הצער, לצד פקיעת צווי הגיוס למילואים, המדינה מותירה את היישובים בפני שוקת שבורה.
“הגמ"ר נולד כפתרון חירום, אבל המדינה שכחה להקים את מה שבא אחריו. עכשיו פשוט אין כלום - לא קבע, לא כיתת כוננות מסודרת, לא ראייה כוללת", משתף בכאב רבש"צ של אחד היישובים, היישוב עליו הוא שומר יימצא במצב גרוע יותר משהיה טרם המלחמה. "בעבר עוד היה לנו חיילי הגנ"ש, ובמהלך המלחמה אמרו, טוב, יש פה מחלקה שבשיא שלנו היינו 30 מגויסים בכל רגע נתון. מה, אתם צריכים עוד איזה 4 חיילים מסכנים שהם בקושי לוחמים? אז לקחו אותם, ואת זה אפילו לא החזירו. זה פשוט 6 באוקטובר על סטירואידים".
“ביישובים גדולים עוד יש רבש"ץ, סייע וש״ג — שלושה תפקידים שונים שמחזיקים את הביטחון השוטף”, הוא מסביר. “אבל ביישובים קטנים ובינוניים אין כלום". דווקא היישובים הקטנים לרוב הם אלו הנמצאים באתגר בטחוני גדול יותר, וכעת עם סגירת ההגמ"ר יימצאו חשופים ללא פיתרון. יש לחזק את ההגמ"ר, תוך תיעדוף היישובים המאויימים ביותר, ולהפוך אותו ליחידות קבועות המבוססות על חיילי קבע המתגוררים ביישובים שיהוו כוח צה"לי מצוייד ומאומן ברמה שכוחות מתנדבים של כיתות הכוננות אינם יכולים למלא.
ההבנה שאי אפשר להישען על מילואימניקים נכונה, אבל המסקנה לסגור את ההגמ"ר בלי לבנות מנגנון קבוע במקומו היא סכנה. היישובים לא יכולים להגן על עצמם לבד. הביטחון ביהודה ושומרון אינו עניין למתנחלים בלבד, זהו אינטרס לאומי לשמירה על גבולה המזרחי של מדינת ישראל.
תירא אל כהן היא נשיאת ומייסדת "קדמה - התיישבות צעירים"
