הסתיימו המשפטים בעניינם של לוחמי גדוד צבר בגבעתי, שנטשו ביום חמישי האחרון את בסיס שדה תימן בשירת "כל הקצינים למצ**ץ": ארבעה לוחמים נוספים נשלחו לכלא והודחו מלחימה, אחד מהם נשפט בעודו בחופשת שחרור.
הלוחמים נוטשים את בסיס שדה תימן
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
מח"ט גבעתי, אלוף-משנה נתנאל שמכה, שפט כבר יום למחרת האירוע החריג 14 מהלוחמים שהובילו את האירוע ל-30 ימים בכלא והדיח אותם משירות קרבי. כ-80 הלוחמים הנוספים שיצאו מהבסיס ושבו אליו, זכו להקלה משמעותית ועברו בשבת יחד עם מפקדיהם "תהליך פיקודי וחינוכי לחיזוק המשמעת, הערכים והנורמות המצופות מלוחמי צה"ל".
האירוע החריג החל ביום חמישי בצהריים, כשהלוחמים הוותיקים נטשו את הבסיס במחאה נגד מפקדיהם שהסירו שלטים וסמלים שתלו. קצינים מהחטיבה החלו להסתובב באזור עם כלי רכב בניסיון לאתר ולהשיב את הלוחמים. הסרטונים שפורסמו מהמקום זכו לתהודה רחבה ברשת X, ובין השאר פורסמו גם בחשבונות בערבית שחגגו את המרד בצה"ל.
המג"ד, עליו נאמר ששבר וניפץ את הסמלים, פרסם הודעה להורי הלוחמים: "מי מכם שהכיר משירותו הצבאי משחקי פז"ם של צעירות ותיקות יודע עד כמה האירוע חמור. לפיכך, החלטתי לשבור שלטי עץ של שטן, מלאך המוות ועוד, שלטים המייצגים בדיוק את הדברים הללו. את שאר השלטים החלטתי להוציא מהפלוגות למעט מספר בודד של שלטים מתוך הבנת הערך הסנטימנטלי שלהם.
השלטים השבורים
(צילום: שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
"חשוב לציין, אין שום קשר בין השלטים לבין חללי הגדוד או פינות זיכרון וזאת בניגוד הנטען בחלק מכלי התקשורת", הוא הבהיר. "רבים מתוך הלוחמים שהחליטו להשאיר את נשקם ולצאת מהבסיס ולהיות נפקדים, יצאו מתוך לחץ חברתי שלילי ולא מתוך שיקול דעת. לכן, על מנת לסייע לרבים מהם לרדת מהעץ החלטתי לתת להם להגיע עד 16:00 חזרה לבסיס. מי שיגיע, נדע להכיל אותו. מי שיחליט שלא להגיע, יצטרך לתת על כך את הדין".
מנגד, הלוחמים שנטשו את הבסיס טענו כי השלטים שהכינו נופצו בידי מפקדים באמצעות פטיש. עוד אמרו הלוחמים כי מדובר בסמלים שהיו איתם בלחימה בעזה ובלבנון, והם מסורת בגדוד - עוברים ממחזור למחזור. זה מסמל עבורם את השייכות לגדוד ולמסורת שלו, ולכן הם נפגעו. המג"ד טיפל בשלטים בעצמו - מה שהתסיס עוד יותר את החיילים.
בהודעה רשמית של החיילים הם טענו כי "כששוברים את הסמלים האלה, לא שוברים רק חתיכת עץ או שלט - שוברים משהו מהרוח של הלוחמים. אחרי כל מה שעברנו, דווקא הדבר הקטן שנותן לנו כוח, גאווה וחיוך, נהרס. לצערנו, זה רק חלק קטן מהיחס ומההתנהלות שאנחנו חווים מצד חלק מהקצינים כלפי הלוחמים. אנחנו לא יכולים להמשיך לשתוק".
