שרי הממשלה התנגדו במהלך ישיבת הממשלה בצהריים (ראשון) לקיום הצבעה בנוגע לקיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים לטובת מימון הוספה של כאלף מקומות כליאה בבתי הסוהר עד סוף שנת 2024.
3 צפייה בגלריה
בן גביר ונתניהו. מנכ"ל משרד רה"מ יחד עם סמוטריץ' התבקשו למצוא פתרון
(צילום: אלכס קולומויסקי, אוליבייה פיטוסי)
הקיצוץ אמור היה להגיע מכלל משרדי הממשלה - כולל הביטחון, הבריאות, הרווחה והחינוך - אך השרים הביעו התנגדות עזה. כמעט כלל השרים השמיעו את התנגדותם וטענו שגם משרדיהם עובדים במלחמה, ושגם הם נדרשים לפעולות וצרכים שונים שלא מאפשרים קיצוץ, שמגיע רק כחודש אחרי אישור תקציב 2024 בכנסת.
את הצעת הקיצוץ התקציבי, עניין כלכלי לכל דבר, הביא באופן חריג לממשלה ראש הממשלה בנימין נתניהו, משום ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתנגד לקיצוץ ודרש שהכסף יוקצב להוספת מקומות הכליאה אך ורק מתקציבי משרדי הביטחון והביטחון הלאומי, ולא מקיצוץ תקציבי כל משרדי הממשלה שכבר נאלצו לספוג קיצוצים כבדי משקל בתקציב החדש לשנת 2024.
כשהבין את ההתנגדות, ראש הממשלה נתניהו הציע לקצץ את הקיצוץ הרוחבי בחצי ולהטיל את השאר על תקציב המשרד לביטחון לאומי - אך השרים נותרו בסירובם. נתניהו הנחה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי לצאת החוצה עם סמוטריץ' ובן גביר כדי לנסות לפתור את הנושא, ולבסוף סוכם שאם יהיו הסכמות - יביאו אותן לאישור השרים במשאל טלפוני או בישיבה הבאה.
במהלך הישיבה טען בן גביר: "מתחילת המלחמה שב"ס קלט 5,000 מחבלים, שזה פי 2 ממספר האסירים הביטחוניים שהיו. שב"ס מאלתר פתרונות זמניים, אבל חסרים דברים בסיסיים כמו סוהרים עבור אלפי האסירים הללו. חייבים לתקצב עוד מקומות. משרד האוצר אמר שנותן למשרד הביטחון כסף עבור זה, ולמשרד הביטחון אמר שנותן לנו. בפועל פשוט לא נתנו כלום לאף אחד".
בשלב זה ענה סמוטריץ': "הכל עניין של סדרי עדיפויות. בן גביר צריך היה להחליט בשביל לבנות מקומות כליאה הוא מקצץ במקומות אחרים. שיגייס 1,500 שוטרים במקום 2,000, שיקים 550 כיתות כוננות במקום 600, ושצה"ל יקנה פחות טנקים. זה מה יש".
השר יעקב מרגי הטיח בבן גביר: "זה ששני שרים (גלנט ובן גביר, א"א) לא יודעים להסתדר אחד עם השני על תקציב הכליאה, לא אומר שכל הממשלה צריכה לממן את זה - ובמיוחד לא אני, שר הרווחה, שצריך לקצץ בשירותים חברתיים". בן גביר השיב לו כי מדובר ב"פופוליזם", ומרגי ענה: "אתה האחרון שיכול לדבר על פופוליזם".
השרה גמליאל מחתה: "למה בכלל הממשלה צריכה לתקצב את זה? שמשרד הביטחון ומשרד הפנים ימצאו פתרונות לבד". דיכטר הוסיף: "צריך פתרונות ל-10,000 עצורים, לא ל-2,000", ובן גביר הזהיר: "המשמעות של לא לאשר את ההחלטה היא שניאלץ להגיד לצה"ל שאין לנו איפה לקלוט עוד עצורים מעזה. לא יכול להיות שהוספת מקומות כליאה במלחמה תבוא על חשבון תקנים לשוטרים".
השר בן צור השיב: "עם הכסף אפשר להתמודד - הבעיה היא התקנים. אי אפשר לקצץ תקנים מהמשרדים".
עוד לפני הישיבה הבהיר מרגי שיתנגד לקיצוץ בקבוצת הוואטסאפ של שרי הממשלה, שכן "אין מקום לקיצוצים בשירותים החברתיים ולא משנה מה הסיבה". השר משה ארבל ענה לו: "אתה לא היחיד. קיצוץ רוחבי הוא מנגנון טיפש, שלא לוקח בחשבון סדרי עדיפויות. את תקציב המדינה והסיכומים התקציביים העברנו אחרי ה-7 באוקטובר. היה ברור לכולם שיש גידול בכמות האסירים והעצירים ושיהיה צורך במתקני כליאה נוספים. אז בעצם הבאנו לאישור הממשלה והכנסת תקציב שהוא ישראבלוף?".
התקציב הוגדל במיליארדים, בן גביר רוצה עוד
הקיצוץ המתוכנן אמור היה לעמוד על 600 מיליון שקל ולהתפרש על פני שלוש שנים. הקיצוץ המתוכנן בא כדי לממן את הקמתם והכשרתם של מקומות הכליאה החדשים לאסירים ביטחוניים - בעיקר כאלף אסירי נוחבה וחשודים בפעילות טרור שנעצרים לאחרונה כמעט כל יממה בפשיטות של צה"ל ביו"ש. מתחילת המלחמה, לפי נתוני צה"ל, נעצרו כ-3,700 מבוקשים ביהודה ושומרון, כ-1,600 מהם משויכים לחמאס.
במשרדי הממשלה וגם באוצר ביקרו את הקיצוץ התקציבי, מאחר שתקציבו של המשרד לביטחון לאומי הוגדל במיליארדי שקלים השנה - בין השאר בגלל הצורך בהגדלת מספר המקומות בבתי הסוהר לאסירים ביטחוניים חדשים. גורמים ממשלתיים אמרו כי הכסף אמור לעבור בשל לחצים כבדים של השר בן גביר על ראש הממשלה נתניהו, שלא מוכן להתעמת איתו.
בשירות בתי הסוהר ובמשרד לביטחון לאומי אמרו כי "מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נקלטו בשירות בתי הסוהר 4,912 אסירים ביטחוניים. תקן הכליאה בשב"ס עומד על 14,500 כלואים, בעוד שמספר הכלואים בפועל עומד על יותר מ-21 אלף. לאור התפוסה הגבוהה בכ-50% מתקן הכליאה תוך שימוש בפתרונות זמניים, לצד עלייה מתמדת של עשרות עצורים ביום, בעוד מספר ימים שירות בתי הסוהר לא יוכל לקלוט אסירים ביטחוניים נוספים. על מנת שלא לפגוע במאמץ המלחמתי, שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון לאומי הציגו לממשלה תכנית חירום לצורך המשך קליטת אסירים ביטחוניים נוספים, ככל שהתוכנית תמומש, ניתן יהיה לקלוט אסירים נוספים".
מאיר תורג'מן השתתף בהכנת הכתבה
