היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הביעה אחר הצהריים (ראשון) התנגדות לקידום החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית - וטענה כי מדובר בחלק מהמהפכה המשפטית, שלדבריה היא "חלק ממהלך רחב להחלשת הדמוקרטיה". בחוות דעת שהגישה לשרים, שאישרו החוק של ח"כ מישל בוסקילה בוועדת השרים לענייני חקיקה, היא כתבה כי "מהלך זה נועד להחליש את עצמאותה של הרשות השופטת".
זמן קצר אחרי שפורסמה חוות הדעת, אישרו השרים לקריאה טרומית את הצעת החוק, הקובעת כי תפקיד התובע הכללי יפוצל מהייעוץ המשפטי לממשלה. הוועדה, כך נמסר מטעמה, "החליטה להעביר את ההצעות, בכפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית".
בחוות דעתה, בהרב-מיארה גם הביעה חשש כבד כי הצעת החוק, שאותה כינתה "פרסונלית", "נועדה לקדם אינטרסים אישיים בזמן משפטו הפלילי של ראש הממשלה נתניהו ובזמן ניהולן של חקירות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור אחרים". בינתיים בש"ס מתנגדים לקדם את החוק מעבר לאישור השרים הערב, עד שייפתר משבר קידום החוק לפטור מגיוס לחרדים.
בפתח חוות הדעת, שהגיש המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, צוין כי הצעת החוק הובאה בפניהם זמן קצר לפני דיון השרים ולכן מדובר בחוות דעת ראשונית בלבד. "נרחיב ונפרט ככל שיהיה צורך", נכתב.
את התנגדותה לחוק מפרטת היועמ"שית בארבעה סעיפים מרכזיים הנוגדים ב"משמעות הפרסונלית" שלו; בטענה כי מדובר בהצעות המקודמות בהליך "חפוז"; ככאלו שנועדו "להחליש משמעותית" את מוסד הייעוץ לממשלה שעוצב במשך שנים; וכאמור כיוון שהחוק מקודם כחלק מהמהלך "להחלשת העקרונות המשטריים הדמוקרטיים", במסגרת המהפכה המשפטית. לחוות הדעת המלאה - לחצו כאן.
ההצעה צפויה לעלות לקריאה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי ולאחר שתאושר תועבר לוועדת החוקה. הצעת החוק של ח"כ בוסקילה מהימין הממלכתי משקפת למעשה את הצעת יו"ר סיעתו, שר החוץ גדעון סער. בראשית כהונתו כשר המשפטים, ניסה סער לקדם את פיצול התפקיד אך נתקל בהתנגדות.
עתה, לצד הנסיון להדיח את בהרב-מיארה הצליח שר החוץ לשכנע גם את שר המשפטים יריב לוין בנחיצות המהלך. הטענה של סער, שאותה הביע גם בישיבת הכרזת אי-האמון ביועמ"שית, היא שהדחתה ומינוי יועץ אחר מבלי לפצל את התפקיד, לא תשיג דבר בשל עוצמת והיקף סמכויות היועץ בחוק.
הצעת החוק מבקשת להפריד בין "כובעיו" השונים של היועץ המשפטי לממשלה: שהייעוץ לממשלה וגופיה יישאר בידי היועץ, ואילו בראש התביעה הכללית יעמוד פרקליט המדינה, שיהיה מוסמך להחליט על פתיחת חקירות להחליט על העמדה לדין של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. החלטתו של הפרקליט תתקבל בכפוף לאישור ועדה בת שלושה חברים: שופט בית משפט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה על ידי שר המשפטים וסנגור פרטי שימונה על-ידי הסנגור הציבורי הארצי.
3 צפייה בגלריה
סער שוב מנסה לפצל את תפקיד היועמ"שית, אך גם כעת נתקל בהתנגדות
(צילום: AP Photo/Nicolas Garriga)
לטענת בוסקילה, העברת סמכות זו לפרקליט המדינה לצד קביעת תנאי של אישור הוועדה להחלטה בדבר חקירה או העמדה לדין, תביא לפתרון בעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה ותגביר את אמון הציבור בתהליך.
בדברי ההסבר להצעה טען ח"כ בוסקילה שכיום מצוי היועץ בניגוד עניניים מובנה. "היועץ כיום מכהן כעורך דינה של הממשלה, ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין", כתב.
"תפקיד היועמ"ש מחייב שיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, שלהם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, היועמ"ש נדרש לקבל החלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, שעמם יש לו היכרות קרובה וקשרי עבודה. זאת, על אף שבכובעו של היועמ"ש כתובע כללי מוטב שתהא מידה מרבית של אובייקטיביות וריחוק מהאנשים שגורלם נקבע בהחלטותיו. זאת ועוד, ריחוק ואובייקטיביות תורמים גם להגברת אמון הציבור בהחלטות היועמ"ש ולמראית פני הצדק".
ח"כ בוסקילה הסביר כי במצב הקיים כיום יכולתו של היועמ"ש לשמש כיועץ לשרי הממשלה, מבלי לפגוע בשיתוף הפעולה ובקשרי העבודה הרצופים הנדרשים אינה מיטבית. " היא יכולה לייצר מתח לא רצוי בין היועמ"ש לבין חברי הממשלה, ובמקרים מסוימים עבודת הממשלה עלולה להיפגע באופן משמעותי", כתב.
על פי הערכת גורמים משפטיים, למרות שההצעה צפויה לעבור בקריאה טרומית כבר השבוע ספק אם תקודם עד סוף מושב הקיץ של הכנסת. גורמיפ באופוזיציה טוענים כי ההצעה מהווה ניסיון נוסף של הקואליציה לסלק את היועמ"שית בהרב-מיארה ערב פתיחת החקירה הנגדית של נתניהו במשפט האלפים. "זהו המשך ישיר להדחתו של ראש השב"כ רונן בר מכיוון שלא הסכים לסייע לנתניהו לדחות את משפטו, להבעת אי -אמון במיארה כדי להחלישה וכן ניסיון מקביל להחליש את סמכותה", אמרו באופוזיציה.
"מייצרים מפלצת נוספת"
במהלך הדיון עלו קולות דווקא נגד קידום החוק, בין היתר מתוך חשש שהמהלך לא ישיג את המטרות שהממשלה מנסה לקדם אלא רק יקשה עליה. "אני מסכים עם המסקנה של עו"ד לימון", אמר שר התקשורת שלמה קרעי, שציין כי המניעים שלו שונים. "אני נגד הצעות החוק האלה, לא מהסיבות שהוא אומר, אני חושב שההתנגדות של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא מסך עשן ולא באמת התנגדות".
הוא תהה בפני השרים שנכחו בדיון מה יהיו ההשלכות של שינוי החוק. "מי ימנה את התובע הכללי? אם את היועץ המשפטי לממשלה בקושי מאפשרים לממשלה להחליף, להדיח ולמנות - תובע כללי, שהוא בניגוד עניינים מובנה מול הממשלה, בוודאי שיגידו שמי שימנה אותו זה בכלל אולי בג"ץ, אולי היועץ המשפטי לממשלה, אולי פרקליט המדינה, אולי איזשהי ועדה שתקום - ואנחנו מייצרים כאן מפלצת נוספת שבעצם תפעל נגד הממשלה בעוד חזית".
3 צפייה בגלריה
לוין וקרעי. "יש מי שרואים במהלך חסות הכול - זה לא הפתרון"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לטענת קרעי מהלך כזה רק "ימסמס או ייפגע" במאמצים להדחת בהרב-מיארה. "אז פתרנו חלק מהבעיה ופיצלנו את התפקיד, אבל עדיין נשאיר אותה להמשיך לסכל את מדיניות הממשלה באופן עקבי", תקף. "משתי הסיבות האלה, אני חושב שלמנות תובע כללי ולתת לעוד גורם סמכויות, גורם כזה שבכלל ינתקו אותו לחלוטין מהממשלה, זו רק תהיה בכיה לדורות. צריך כאן משילות, יש יועץ משפטי לממשלה שמסכל מדיניות ממשלה, שצריך ללכת הביתה, ממשלה צריכה למנות מישהו שהיא יכולה לעבוד איתו וצריך לייצר את האיזונים והבלמים בתוך התפקיד שכבר קיים ולא לייצר תפקיד שאנחנו לא יודעים מה הוא יביא עלינו, תפקיד שהתוצאות שלו יכולות להיות רעות יותר מאשר הרע שנמצא בפנינו היום".
השר חיים ביטון מש"ס הציג את עמדת מפלגתו, שכאמור מתנגדת לקידום המהלך כל עוד לא יקודם חוק שיאפשר השתמטות לצעירים החרדים. "אנחנו עקרונית לא מתנגדים לעניין הזה, אנחנו חלק מהממשלה", הסביר ביטון, "אבל כיוון שאנחנו חלק מהממשלה והדברים שאנחנו מנסים להוביל, כמו הנושא של חוק הגיוס שלא מתקדם לשום מקום, אז אנחנו לא נתנגד עכשיו, אבל נגמור בזה".
השר ביטון אמר לחברי הוועדה כי מפלגתו לא תתמוך בחוק בקריאה הטרומית ולכן הוא ממליץ שלא להעלות אותו להצבעה השבוע. "שזה לא יעלה עד שיפתרו את הבעיות כפי שאתם מכירים אותן בנושא הגיוס", סיכם.
השר לוין אמר לבסוף כי הוא שותף לחששות שהביע השר קרעי. "אני חושב שיש בזה הרבה מן האמת, אני גם לא חושב שהדבר הזה, שיש כאלה שרואים בו חסות הכול ורואים בו איזשהו פתרון שיפתור את כל בעיות העולם, אני למען האמת פחות חושב כך", אמר. "אני בכלל חושב שחלק משמעותי מאוד מהבעיות שיש לנו עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועם מערך התביעה הכללית נובעות מהפסיקות של בג"ץ והמטריה שהוא נותן".
אל מול הטענות שהעלתה היועמ"שית בחוות דעתה, טען לוין כי החוק הזה לא חלק מהמהפכה המשפטית שאותה הציג ביונאר 23'. "דבר אחד ברור, הצעות החוק האלה הן לא חלק מהרפורמה שהצגתי, הצגתי שם דברים אחרים לחלוטין, שהם יותר חשובים ויותר דחופים ושמקרינים באופן ישיר על כל המצב".
הוא התייחס לעובדה כי מי שמינה את בהרב-מיארה הוא השר סער - שגם ניסה לפצל כבר אז כאמור את התפקיד ללא הצלחה. לטענתו, זו ההוכחה לכך שאין קשר למשפט נתניהו. "אני חושב שיש מקום לעשות ניסיון לבחון את הדבר הזה לעומק, אבל לא חושב שהוא יפתור את כל בעיות העולם. יכול להיות שהוא יביא אותנו למצב קצת יותר טוב מהמצב הנוכחי שהוא באמת בלתי נסבל".
