פחות מיממה אחרי פיגוע הדקירה בתל אביב, פרטים חדשים מתבררים על האופן שבו נכנס ארצה המחבל מפיגוע הדקירה בתל אביב, אזרח מרוקני בן 29 שהחזיק בגרין קארד אמריקני – פרטים שרק מגבירים את התהיות סביב מה שמסתמן כמחדל של ממש. המחבל אושר על ידי שב"כ כבר אחרי הליך ותשאול שעבר בקונסוליה בניו יורק, ולא רק אחרי שסורב בנתב"ג על ידי פקחית של רשות הגבולות.
תיעוד חדש: המחבל המרוקני רוכש פיצה רגע לפני הפיגוע בת"א
תיעוד המחבל מתנפל על בליינים בנחלת בנימין, אמש
(צילום: ליין בכרם)
המחבל קאדי עבד אל-עזיז, נזכיר, פתח אמש במסע דקירות בנחלת בנימין, כשהאזור היה מלא כמדי ערב בבליינים. חמישה בני אדם נפצעו – אחד במצב קשה, אחד בינוני ושלושה קל. המחבל חוסל על-ידי לוחמי שלדג ששמעו את צעקותיו של אחד הקורבנות, תייר אמריקני. עבד אל-עזיז הגיע לישראל שלושה ימים לפני הפיגוע, ב-18 בינואר, ורגעים לפני תחילת המתקפה הוא אף תועד קונה פיצה ברחוב אלנבי.
חיים, הבעלים של הפיצה, סיפר ל-ynet: "הוא קנה לעצמו שני משולשים, לקח שתייה ויצא החוצה. הוא חזר, הביא לי את הצלחת - מה שישראלים בחיים לא עושים - והיה אדיב. אמר 'תנקס' והלך. כשהוא הזמין את הפיצה הוא גם דיבר אנגלית במבטא ערבי. חזות ערבית. אבל מדבר אנגלית. העובד ואני התפלאנו, אמרנו שהוא נראה הזוי. זה היה בשעה 20:30 וכמה דקות אחרי היה את הפיגוע שלו. כשהתחילו צעקות ואנשים צרחו לא קישרתי. חזרתי מאוחר בלילה מהעבודה פתחתי ynet וראיתי את התמונה של המחבל. בול מה שלבש, איך שהוא נראה, נכנסתי להלם. התקשרתי לעובד מיד ושנינו לא האמנו".
התשאול בקונסוליה, והפוסטים האנטי-ישראליים
כבר אמש התברר המחדל שאפשר את כניסתו, כיוון שאחרי נחיתתו בישראל - בטיסת קונקשן מפולין - פקחית של ביקורת הגבולות בנתב"ג חשדה בו וסירבה לאשר את כניסתו. בין היתר החשידה אותה העובדה שלא סיפק תשובה טובה כאשר נשאל היכן בכוונתו ללון בזמן שהותו בישראל, וכיוון שלא היה ברשותו כסף רב. במשטרה אומרים כי גם שוטר שהיה במקום חשד בעבד אל-עזיז, גם בשל "שפת גוף לחוצה".
בעקבות זאת הוא הועבר לתשאול של שב"כ – שקבע כי אין מניעה ביטחונית להכניסו. בשב"כ כבר הודיעו שהאירוע יתוחקר. "בעת כניסת הנדון לישראל, בוצע לו אבחון ביטחוני שכלל את תחקורו וכן בדיקות נוספות, אשר בסופן הוחלט כי לא קיימים נתונים המקימים עילה למנוע את כניסתו לישראל מטעמי ביטחון. המקרה יתוחקר", נמסר אמש משב"כ.
אלא שאת הדגל האדום ניתן היה כנראה להניף עוד לפני כן: המחבל הגיע לפני שטס לישראל לקונסוליה בניו יורק עם הדרכון המרוקני שלו, וביקש ויזת תייר לישראל. הוא הגיע מספר פעמים לקונסוליה והתבקש להציג מסמכים שונים. מטרת הבחינה בקונסוליה, כך מסבירים גורמים שבקיאים בהליך הנפקת האשרה למחבל, הייתה לבדוק שאותו אדם לא רוצה להשתקע בישראל ולהפוך למהגר לא-חוקי.
לבקשת הקונסוליה, הוא הציג מסמכים שמוכיחים שהוא נהג אובר "מצטיין", עם 5 כוכבים וקרוב ל-3,000 נסיעות. הוא הציג פרטים על חשבון הבנק שלו ומסמכים שהוכיחו שיש לו שם מעל 10,000 דולר, ובכך הוכיח למעשה יכולת כלכלית. גם העובדה שהיה לו גרין קארד תרמה לתחושה שלא ישתקע בארץ - מתוך הנחה שירצה לחזור לארה"ב ולהמשיך בתהליך ההתאזרחות.
כיוון שהוא אזרח מרוקני, הקונסוליה העבירה לפי הנוהל את הבקשה שלו לבחינת שב"כ. הבחינה הועברה באופן מקוון לשב"כ, שחזר עם תשובה חיובית תוך יומיים - תשובה מהירה בצורה חריגה. בעקבות זאת, הקונסוליה הנפיקה לו ויזה וגורמים שבקיאים בהליך הנפקת האשרה למחבל טוענים כי אחרי בדיקה "לא נפל רבב בהתנהלות של הקונסוליה ומשרד החוץ".
צפו: ריאיונות עם בכיר במשטרה ובכיר לשעבר בשב"כ בעקבות הפיגוע
(צילום: ירון ברנר)

כך או כך, השאלה המרכזית שכעת אין עדיין תשובה לגביה היא האם מישהו, מגוף כלשהו, טרח בכלל להציץ בעמוד הפייסבוק של המחבל - מהלך פשוט למדי שהיה מראה כי האיש העלה פוסטים נגד ישראל ובעד עזה. בעמוד הפייסבוק, שנמחק מיד אחרי הפיגוע וחשיפת זהותו, המחבל האשים בין היתר את ישראל בהרעבה בצפון הרצועה וטען כי "חצי מיליון עזתים בסכנת מוות מרעב שם". הוא שיתף סרטון שמשבח את האיסלאם עם כיתוב "free palestine" ותמונת המחבל איברהים נבלוסי שחוסל בשכם. אחרי טבח 7 באוקטובר פרסם פוסט שבו כתב כי בין השאר כי "מה שקורה עכשיו עשוי להיות הסיבה להכפלת מספר הקדושים המעונים לאיסלאם".
הגורמים שבקיאים בהליך הנפקת האשרה למחבל טענו כי סוגיית בדיקת עמוד הפייסבוק היא בדיוק אחת מהפעולות והבדיקות הביטחוניות ששב"כ אמור לעשות. לדבריהם, הקונסול לא היה אמור ולא היה מוסמך להסתכל על הסתה או על פוסטים שכתב. "אין לו סמכות להגיד כלום בנושאי ביטחון. הוא אמור לראות שיש לו חיים כלכליים מסודרים לחזור עליהם ושהוא לא הולך להשתקע. אין לקונסול סמכות לומר חצי מילה בנושאי ביטחון", אמרו.
המחבל, יצוין, התגורר בברוקלין, ובתעודה האמריקנית שלו נכתב כי הוא נולד במרוקו. בפייסבוק שלו הוא שיתף ב-14 בספטמבר 2022 תמונה שלו טס משם לניו יורק – וכתב "אלחמדולילה".
תחושת בטן מוטעית? "שב"כ מסכל הרוב - אבל גם טועה"
שאלה נוספת שעולה כעת היא מדוע, למרות החשד של בקרית הגבול, בשב"כ לא מנעו את הכניסה אחרי התשאול בנתב"ג. יש להדגיש כי לא מדובר במקרה שבו ביקורת הגבולות אסרה על המחבל להיכנס לישראל ושב"כ התיר, שכן שב"כ רק מונע כניסה - ולא מאשר אותה. בביקורת הגבולות אכן הציפו את החשד ובשב"כ ביצעו בדיקה וקבעו כי אין מניעה - דבר שכאמור יתוחקר. כדי למנוע כניסה לישראל יש להוכיח כוונות ומידע מוחשי, ולא ברור עד כה אם היה כזה בעניינו של המחבל המרוקני.
קצין השריון סרן א' שאיבד את ידו בעזה - ונפצע ביד השנייה בפיגוע
(צילום: דובר צה"ל )
תיעוד נוסף מהפיגוע אמש
(צילום: אורי סלע)
גורם ביטחוני בכיר הסביר על התהליך והיקף הטיפול הביטחוני בזרים המגיעים לישראל: "בכל שבוע עשרות אלפים נכנסים במעברים השונים. מעל מיליון בשנה. מתוכם עשרות אלפים בשנה שעוברים בדיקות פרטניות על ידי שב"כ ומאות מתוכם מסורבים. לאור העובדה שמדובר בשנת מלחמה חלה החמרה בבדיקות ועלייה משמעותית בכמות המסורבים על ידי שב"כ. פעמים רבות הסירובים הללו גוררים עתירות משפטיות שבמקרים חריגים אף הופכות את ההחלטה".
הגורם ביקש להדגיש כי "לשב"כ אין סמכות סירוב כניסה, היא נתונה רק בידי רשות האוכלוסין. השב"כ הוא גורם ממליץ וגם במקרה הזה, בניגוד למה שפורסם, הוא לא הפך את ההחלטה של בקר הכניסה. בקר הכניסה רק החשיד והעביר להמשך בדיקה של השב"כ. הוא לא סורב כניסה על ידם. בקר הכניסה רשאי על פי הסמכות שלו למנוע את הכניסה מבלי לפנות בכלל לחוות דעת או בדיקה של השב"כ".
דביר קריב, בכיר לשעבר בשב"כ, הדגיש בריאיון לאולפן ynet כי לשב"כ כגוף מסכל אין שיעור הצלחה מוחלט. "יהיה פה תחקיר מסודר, שב"כ זה גוף לומד ומתחקר. שב"כ זה גם גוף שטועה. שב"כ זה גוף שמסכל ברוב המקרים. ברוב מוחלט של המקרים הוא מצליח, אבל הוא גם עושה טעויות. זאת לא מכונה סיכולית של 100%", אמר.
בנוגע לתפקיד של שב"כ במקרה הנוכחי, ציין קריב כי התשאול בנתב"ג אינו חקירה של ממש: "אני עשיתי מאות ואולי יותר תשאולים ותחקורים שכאלה, לא בנתב"ג אלא בנסיבות אחרות. בכל הקריירה שלי שהיא הרבה מאוד שנים בשב"כ – שלוש פעמים בלבד המלצתי לסרב או לעשות איזושהי פעולת המשך, כי תחושת הבטן שלי הייתה שאני יושב מול אדם בעייתי. שלוש פעמים מתוך מאות רבות, אולי אלפי מקרים. יכול מאוד להיות שמי שתחקר אותו פה טעה הפעם בתחושת הבטן. אנחנו לא מכונות ואנחנו לא פוליגרף, אנחנו יושבים עם בן אדם, אנחנו עושים איתו שיחה".
שאלות גם כלפי ביקורת הגבולות
עו"ד תומר ורשה, יו"ר ועדת ההגירה בלשכת עורכי הדין ובעל משרד מוביל בתחום דיני ההגירה, הפנה מצדו שאלות לעבר התנהלות ביקורת הגבולות במשרד הפנים: "מדובר במקרה חמור שמעלה סימני שאלה כבדים על אופן תפקודה של ביקורת הגבולות וייתכן גם של משרד החוץ. רשות האוכלוסין הטילה את מלוא האחריות על השב״כ אך זה מנוגד למציאות. על פי הדיווחים, המחבל נכנס לישראל כתושב ארה״ב אך ככל הנראה לא כאזרח אמריקני אלא בדרכון מרוקני שהצריך אשרת כניסה שהונפקה מראש, כנראה בשגרירות ישראלית בחו״ל, אף על פי שלכאורה היו אינדיקציות ברורות לכך שיש לסרב את כניסתו".
4 צפייה בגלריה


הקונסוליה הישראלית בניו יורק, ארכיון. שאלות לגבי התנהלות שב"כ - וגם ביקורת הגבולות
(צילום: google maps)
לדבריו, "ביקורת הגבולות היא גוף בתוך רשות האוכלוסין, שכפוף ישירות לשר הפנים. לצד הצורך לבדוק את התנהלות שב"כ, הרי שתפקידה המרכזי של ביקורת הגבולות הוא לבצע תשאול קפדני ולזהות מקרים שבהם קיימת סכנה או חוסר בהירות בנוגע למטרת הכניסה לישראל (ובוודאי אם הייתה בקשה מקדימה בשגרירות ישראלית קודם לכניסה). במקרה הזה, אם אכן האיש לא הציג אמצעים כספיים, לא סיפק פרטים על מקום שהייה, ולא הבהיר את מטרת ביקורו – היו בידיהם כל הסיבות לסרב את כניסתו בהתאם לנוהל הקיים, שמסמיך את הבקר לסרב כניסה על חשש להגירה בלתי חוקית או שמטרת הכניסה אינה ברורה.

"שר הפנים שיבח את ביקורת הגבולות על עבודתה, אך לטעמי, יש כאן מחדל חמור. ביקורת הגבולות נכשלה בתפקידה כאשר אפשרה את כניסתו של אדם שעורר חשד לכל הפחות להשתקעות בלתי חוקית, וזאת בניגוד למקרים רבים שבהם מסורבות כניסות של תיירים ואזרחים מסיבות פחות משמעותיות. משרדנו מכיר היטב את המאבקים המשפטיים הנדרשים לעיתים כדי לאשר כניסות מוצדקות, אך כאן היה מקרה שבו הסירוב היה צריך להיות חד-משמעי, על בסיס הנהלים עצמם", סיכם עו"ד ורשה.
שב"כ מסר: "בעת כניסת הנדון לישראל בוצע לו אבחון ביטחוני שכלל את תחקורו וכן בדיקות נוספות, אשר בסופן הוחלט כי לא קיימים נתונים המקימים עילה למנוע את כניסתו לישראל מטעמי ביטחון. המקרה יתוחקר".