העימות בין ארגנטינה לבריטניה על השליטה באיי פוקלנד התלקח בסוף השבוע מחדש, אחרי שנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הודיע כי יטיל סנקציות על חברות נפט המבצעות קידוחים באזור האיים האלה, ששתי המדינות טוענות לריבונות עליהם. האיום של מיליי בא על רקע כוונתן של חברות בריטית וישראלית להתחיל בפרויקט קידוח בשדה נפט עשיר מצפון לאיים, וכשברקע איתותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא עשוי לשים סוף לניטרליות של וושינגטון בנוגע לשליטה באיים – ולהביע תמיכה בריבונות ארגנטינה.
גלריה
נשיא ארגנטינה מיליי בנאום לאומה בסוף השבוע. "האיים הם חלק מעתידה של ארגנטינה"
(צילום: AFP PHOTO / Argentina's Presidency)
מבט על סטנלי שבאיי פוקלנד. רק שלושה הצביעו נגד שליטה בריטית
(צילום: Pablo PORCIUNCULA / AFP)
איי פוקלנד הם קבוצת איים מרוחקת בדרום האוקיינוס האטלנטי הנמצאת בשליטת בריטניה מאז 1833. ארגנטינה, שכאמור תובעת בעלות עליהם, מכנה אותם בשם אחר – איי מלווינאס. לפני 44 שנה, ב-1982, פלש צבא ארגנטינה אל האיים בניסיון להשתלט עליהם, במה שנתפס כניסיון של החונטה ששלטה אז בארגנטינה לזכות בפופולריות, ובתגובה שיגרה ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר כוח משימה ימי לדרום האוקיינוס. בין הצדדים פרצה מלחמה בת 74 יום שבה נהרגו 907 בני אדם, מהם 649 ארגנטינאים, 255 בריטים ושלושה מתושבי האיים. המלחמה הסתיימה בתבוסה ארגנטינאית ובהחזרת האיים לשליטה בריטית, וההשפלה שנגרמה לארגנטינה נחשבת לזרז שהוביל לנפילת החונטה.
באיי פוקלנד חיים כיום כ-3,500 תושבים, ובמשאל עם שנערך שם בשנת 2013 הצביעו 99.8% מהמשתתפים בעד הישארות תחת שלטון בריטי, ורק שלושה התנגדו. עם זאת השליטה באיים נותרה סוגיה הטעונה ברגשות עזים בארגנטינה. עדות לכך ניתנה ממש בקיץ האחרון, כשאת ניצחונם על אנגליה בחצי גמר המונדיאל חגגו שחקני נבחרת ארגנטינה בהנפת שלט המביע תמיכה בריבונות של ארצם על האיים.
איי פוקלנד נבחרת ארגנטינה חוגגת עם שלט אחרי הניצחון על אנגליה מונדיאל
(צילום: AP Photo/Rebecca Blackwell, File)
רה"מ הבריטית מרגרט תאצ'ר באיי פוקלנד ב-1983. ארגנטינה הושפלה
(צילום: AFP)
במוקד המחלוקת הנוכחית שהציתה מחדש את העימות על איי פוקלנד ניצב פרויקט קידוח בשדה הנפט Sea Lion, השוכן כ-225 קילומטרים מצפון לאיי פוקלנד. הוא מופעל על-ידי חברת Rockhopper Exploration הבריטית וחברת Navitas Petroleum הישראלית. מדובר בשדה שלפי הערכות מכיל מאגר המספיק ל-1.7 מיליארד חביות נפט, מה שהופך אותו לתגלית משמעותית בקנה מידה עולמי. כבר כשהתגלה בקידוחים ב-2010 טענה ארגנטינה כי מדובר בפעילות בלתי חוקית בשטחה. שתי החברות מתכוונות להתחיל בקרוב עבודות חיפוש נוספות בשדה הזה, והן צפויות להפיק ממנו נפט בתוך שנתיים.
"מדינה בדעיכה"? לבריטניה יש 1,000 חיילים בפוקלנד
בנאום לאומה שנשא נשיא ארגנטינה מיליי בלילה שבין חמישי לשישי הוא הצהיר כי האפשרות שחברות נפט יבצעו חיפושים בשטח שמצפון לאיים, שאותו כינה "שטח בריטי כבוש", היא איום דחוף על האינטרסים של ארגנטינה. "אם נאפשר זאת ניצור תמריץ לממשלת בריטניה להעמיק את כיבוש האיים ואת ניצול המשאבים שלנו", אמר מיליי. הוא הדגיש כי האיים הם חלק מעתידה של ארגנטינה והודיע כי ישלח לקונגרס הצעת חוק דחופה ל"הגנה על הריבונות הלאומית", במטרה להחמיר את העונשים על פעילות בלתי מורשית סביב האיים ולהחיל סנקציות על ספקים. שעות אחר כך, ביום שישי בלילה, הודיעה לשכתו כי פתחה בהליך להטלת סנקציות על 45 אנשים וחברות המואשמים במעורבות בחיפושי הנפט והפקתו סביב פוקלנד.
מיליי מרגיש "רוחות של שינוי". איי פוקלנד
(צילום: AP Photo/Ricardo Mazalan, File)
פינגווינים ב"לאס מלווינאס". טראמפ לבריטניה: "לא בטוח שאתם יכולים שוב להילחם"
(צילום: AP Photo/Ricardo Mazalan, File)
מיליי הציג בעבר את הנתיב הדיפלומטי כמסלול הטוב ביותר לקדם את תביעתה של ארגנטינה לריבונות על איי פוקלנד, אבל לנוכח קידוחי הנפט הצפויים באיים בחודשים הקרובים והעובדה שגם בעל בריתו טראמפ החל להזכיר את האיים שוב ושוב תוך שהוא רומז לתמיכה בארגנטינה נוקט כעת מיליי קו תקיף יותר. את נאומו נשא מיליי ימים אחדים אחרי שטראמפ הצהיר כי הוא בוחן מחדש את עמדתה של ארה"ב בנוגע לשליטה באיי פוקלנד, עמדה שהייתה עד כה ניטרלית. בנאומו התייחס מיליי לשינוי האפשרי בעמדת ארה"ב ואמר כי "רוחות השינוי" נוטות לטובת התביעה הארגנטינאית: "ארה"ב שוקלת את שינוי העמדה הזה מפני שהיא יודעת שארגנטינה היא שותפה מהימנה", אמר.
שינוי בעמדה האמריקנית בנוגע לריבונות על איי פוקלנד הוא אחד הצעדים שנשקלו השנה בפנטגון במסגרת הניסיון להפעיל לחץ על בעלות בריתה של וושינגטון בנאט"ו בעקבות סירובן לסייע לארה"ב במלחמתה נגד איראן. טראמפ עשוי לראות בשינוי המדיניות כלפי פוקלנד גם דרך להגביר את הלחץ על לונדון להגדיל את ההשקעה הכספית שלה בנאט"ו במקום להסתמך על התרומה האמריקנית. ביום חמישי, בריאיון לרשת GB News הבריטית, אמר טראמפ כי הוא אינו בטוח שבריטניה של היום תהיה ערוכה להילחם שוב על האיים: "אני פשוט לא יודע אם יש לכם את היכולת לעשות זאת", אמר. "פוקלנד זה עניין מעניין מאוד, מכיוון שהמדינה שלכם היא לא אותה מדינה שהייתה לפני 20 או 25 שנה". גם מיליי בנאומו תיאר את בריטניה כמדינה "בדעיכה" שניצבת בפני "משברים מרובים של הגירה, דמוגרפיה וכלכלה".
הכוח של אז הוא לא הכוח של היום. מטוסים צבאיים באיי פוקלנד
(צילום: gettyimages)
יחד עם זאת ראוי לציין כי בעוד בראשית שנות ה-80 הייתה באיי פוקלנד נוכחות צבאית בריטית מינימלית בלבד, כיום יש שם לבריטניה כוח הרתעה ממשי, הכולל יותר מאלף חיילים, מטוסי קרב מתקדמים וסיורים סדירים של הצי המלכותי בסמוך.
הרווח הפוליטי של מיליי, והשתיקה של ברנהאם
ביום שישי, שעות אחרי נאומו של מיליי, מסרה בריטניה כי עמדתה בנוגע לאיי פוקלנד בלתי ניתנת לערעור: "האיים הם בריטיים ויישארו כאלה, משום שזוהי עמדתם הגורפת של תושביהם", כתב שר החוץ הבריטי אד מיליבנד ברשת X. "זכותם להגדרה עצמית היא זכות עליונה, המעוגנת במשפט הבינלאומי, ואנו נגן עליה בנחישות".
על ראש ממשלת בריטניה החדש אנדי ברנהאם מופעל לחץ הולך וגובר, בעיקר מימין, להגיב באופן אישי לרטוריקה הלעומתית של מיליי וטראמפ בעניין איי פוקלנד. מפלגת הימין העמוק UK Reform, שצמודה בסקרים למפלגת הלייבור שבשלטון, מאשימה את ברנהאם כי הוא "חלש מדי" ואינו עומד איתן מול ארגנטינה בסוגיה.
"הפרתם את החלטות האו"ם". מיליי
(צילום: AP Photo/Evan Vucci)
יצוין כי בבריטניה נשמעים גם קולות אחרים. מנכ"ל משרד החוץ הבריטי לשעבר, סיימון מקדונלד, אמר למשל לרשת BBC Radio 4 כי על הממלכה לשקול מחדש את עלויות הניהול של טריטוריה המרוחקת ממנה כ-13 אלף קילומטרים: "אני חושב שהגיע הזמן שנבחן זאת שוב באופן יסודי", אמר מקדונלד, כשהוא מכיר ב"מעמד האייקוני" של הארכיפלג בבריטניה כתוצאה מניצחונה במלחמה לפני יותר מ-40 שנה.
אין לשלול גם את טענתו של שר ההגנה הבריטי ווס סטריטינג מסוף השבוע, שלפיו דבריו של מיליי נועדו למטרות פוליטיות פנים-ארגנטינאיות. נאומו של מיליי נישא בשעה ששיעור התמיכה בו בציבור נמצא בצניחה, קצת יותר משנה לבחירות שבהן יתמודד על כהונה נוספת, וכשסקרים מלמדים שרק 34% מהארגנטינאים תומכים במדיניות הידוק החגורות והדה-רגולציה הדרסטית שלו.
"השיעבוד הקולוניאלי" וההתנערות של ישראל
דבריו של מיליי בנאום על איי פוקלנד אכן התקבלו באהדה רבה בארגנטינה, ואפילו חלק מיריביו הפוליטיים בירכו עליהם, תוך שהם מותחים ביקורת על כך שלא נקט פעולה תקיפה מוקדם יותר. חואן גראבויס, ממנהיגי השמאל הבולטים בארגנטינה, כתב ברשת X: "פניית הפרסה של מיליי מבורכת; הוא הפך מפראייר משועבד-קולוניאלית לכזה שדורש מחדש את עמדתה ההיסטורית של ארגנטינה". גיירמו כרמונה, שריכז את מדיניות ארגנטינה בנוגע לתביעת הריבונות על פוקלנד תחת ממשלת המרכז-שמאל הקודמת, אמר כי צעדיו של מיליי הם מהלך חיובי אך אינם מספקים, לנוכח קשריה הדיפלומטיים ההדוקים של ארגנטינה עם ישראל. "על מיליי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל", אמר.
החברות מתגוננות: "יש לנו תמיכה מלאה של ממשלת בריטניה". איי פוקלנד
(צילום: Pablo PORCIUNCULA / AFP)
עבור מיליי אכן עשויה להיות מביכה העובדה שלפרויקט, לאנשים ולחברות שנגדם הוא מפנה כעת את חיציו יש קשרים ישראליים עמוקים: נאוויטס פטרוליום, המחזיקה ב-65% מהבעלות על הפרויקט, נסחרת בתל-אביב, ויו"ר החברה גדעון תדמור מחזיק בכ-9% ממניותיה; ורוקהופר אקספלוריישן, המחזיקה ב-35% הנותרים מהבעלות על הפרויקט, נסחרת בלונדון, והקרנות הישראליות נוקד קפיטל, קרן ברוש ו-ION נמנות עם חמשת המשקיעים המובילים בה, ומחזיקות בין 4.6% ל-9.2% כל אחת.
מיליי הוא אחד מידידיה הגדולים ביותר של ישראל בעולם, והוא מקפיד להציג עצמו כבעל ברית מובהק שלה והידק מאוד את היחסים בין בואנוס איירס לירושלים. בנאומו בסוף השבוע האשים את החברות כי הפרויקט שלהן מפר החלטה של האו"ם הקוראת לשני הצדדים בסכסוך סביב איי פוקלנד להימנע מפעולות חד-צדדיות באיים. החברות השותפות מסרו מצדן כי הן פועלות "עם רישיונות נפט תקפים" ו"בתמיכה מלאה ורציפה" של ממשלת בריטניה.
מיליי בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות בירושלים השנה. "היינו ונשארנו בקשר רציף עם ישראל"
(צילום: אלכס קולומויסקי )
שר החוץ הארגנטינאי פבלו קירנו נשאל ביום שישי על הסוגיה בריאיון לתחנת רדיו בארגנטינה, ואמר כי הצעדים שעליהם הודיע מיליי נגד החברות לא יגרמו לחיכוך דיפלומטי עם ישראל: "הדבר אינו פוגע כלל ביחסים בין ארגנטינה לישראל", אמר. "היינו ונשארנו בקשר רציף עם ישראל – ועם שר החוץ הישראלי". בירושלים הבהירו בעבר לארגנטינה כי מכיוון שנאוויטס פטרוליום היא חברה פרטית, אין באפשרות ממשלת ישראל להתערב בסוגיה.
