שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור הוא הוותיק, הבכיר והמנוסה מבין הדיפלומטים הישראלים בעולם כיום. יש להניח שדברי הגערה הפומביים שלו כלפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נאמרו באישור מפורש של ראש הממשלה ושל שר החוץ - שאם לא כן אין להעלות על הדעת שפקיד, בכיר ככל שיהיה, יתקוף שר בצורה כזאת באופן פומבי.
ממשלת גרמניה גינתה את החלטת הבנייה בהתנחלויות כפי שעשתה בעבר, יחד עם ממשלות אחרות באירופה. התגובה של סמוטריץ' - שמשתמש בעצם בכך שהיום הוא יום השואה בשביל לדבר על גבולות הגטו כאשר הוא מדבר על הגינוי הגרמני - היא תגובה בלתי ראויה, מתלהמת ופופוליסטית שגרמה נזק נוסף לישראל. האם יהיה בכך כדי להחזיר את היחסים עם גרמניה למסלול תקין? אין לדעת, שכן הגרמנים כבר ספגו מממשלת נתניהו עלבונות על ימין ועל שמאל בשנים האחרונות.
6 צפייה בגלריה
נתניהו בצד אחד, ומנהיגי אירופה מתרחקים יותר ויותר
(צילום: Ugis Riba/shutterstock, Tom Nicholson / POOL / AFP, REUTERS/Remo Casilli, Sean Gallup/Getty Images, שלו שלום)
בכלל, כאשר מסתכלים על יחסי ישראל-אירופה לא מופרך לומר שמצבנו מעולם לא היה כה גרוע. היכן שלא מסתכלים באירופה, למעט אולי סרביה וצ'כיה יוצאות הדופן, מצבנו הפך לרע מאוד. אפילו ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, חברה קרובה של ישראל, החליטה לשנמך הסכם הגנה ביטחוני עם ירושלים.
מדינות אחרות כמו צרפת, בלגיה, הולנד, סלובניה ועוד כבר איבדנו מזמן. אנחנו נמצאים כיום במצב ייחודי, שלא נמצאנו בו מעולם בעבר, שבו כמעט כל מדינות אירופה מביעות ביקורת פומבית קשה מאוד כלפי מדינת ישראל. ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס אמר היום, בתגובה לסילוקה של ספרד מהמפקדה המשותפת בקריית גת, כי "החוק הבינלאומי מופר כיום באופן יסודי על ידי מדינה אחת, וזוהי ממשלת ישראל". אותו סאנצ'ס פתח רק השבוע את שגרירות ספרד בטהרן, בשעה שלספרד אין שגריר בישראל.
6 צפייה בגלריה
לא מפספס הזדמנות לבקר את ישראל. ראש ממשלת ספרד סאנצ'ס
(צילום: Haruna Furuhashi/Pool via REUTERS)
המבצר האחרון היה הונגריה, והמבצר הזה נפל ביום ראשון. ראש הממשלה החדש פטר מדיאר כבר הודיע שיבחן כל החלטה בעניין ישראל לגופו של עניין, ואין לו עניין להמשיך במדיניות שנקט קודמו בתפקיד ויקטור אורבן. האם זה אומר שאיבדנו את יבשת אירופה? קצת מוקדם לומר דברים כאלה, אבל אין ספק שישראל איבדה את הרצון הטוב של ממשלות ומדינות שהיו ידידות היסטוריות של ישראל - ואת מעט התמיכה שהייתה לה בדעת הקהל.
כאשר אנו רואים את נתוני הסקרים, העלייה באנטישמיות ונתוני האהדה למדינת ישראל באירופה - חושך בעיניים. מצבנו הולך והופך לגרוע ביבשת שאפשר לזלזל בה - אבל מצד שני היא שותף הסחר המרכזי של מדינת ישראל. היא גם היבשת שכלפיה אנו מרגישים הכי קרובים מבחינה אידיאולוגית. היא גם היבשת שממנה מגיעים עשרות אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית, ובסופו של דבר היא היבשת הכי קרובה אלינו. עם כל הכבוד ליחסים החשובים והחיוניים עם ארצות הברית, גם אלה הצטמצמו בעצם ליחסים עם הנשיא טראמפ, וייתכן שאנו ממשכנים את עתידנו לטובת כמה שנים טובות עם דונלד טראמפ.
מאבדים את מלוני ומרץ
אז עם כל הכבוד לארצות הברית, לאסיה, להודו ולמדינות המפרץ, בסופו של דבר היבשת האירופית היא המשענת הקרובה והמיידית של מדינת ישראל. אפשר לטעון שאירופה הולכת לאבדון, שאירופה כבר לא חזקה כפי שהייתה, שהמהגרים המוסלמים משתלטים עליה - אבל זה לא הופך את אירופה לפחות חשובה עבורנו, ולו בתחומים קריטיים של סחר, שיתוף פעולה אקדמי ומדעי. ההתרחשויות האחרונות בין ישראל לבין אירופה הן בעיקר תעודת עניות והודאה בכישלון של הדיפלומטיה הישראלית - של ראש הממשלה וסביבתו הקרובה, וגם של משרד החוץ.
בעצם, לאורך השנים אירופה הוזנחה. אירופה קיבלה את המסר הישראלי שלפיו היא פחות חשובה, ואנו משקיעים בארצות הברית, בהודו וברחבי העולם - וכתוצאה מכך אנו גם מזלזלים באירופה ומייחסים לה פחות חשיבות. המסר הזה חילחל, ועכשיו אנו מקבלים בעצם את התמורה האירופית, שהיא התעלמות מהצרכים הישראליים ועלייה במפלס הביקורת והעוינות. שום דבר טוב לא ייצא מזה לישראל. אנו מדינה קטנה מכדי להרשות לעצמנו לריב עם יבשת גדולה שנמצאת בקרבתנו. גם אם היבשת זאת לא נמצאת במיטבה, וגם אם יש לנו עכשיו חברים אחרים. ראינו כבר כיצד מנהיג ידידותי שהיינו יכולים לסמוך עליו בעיניים עצומות, כמו אורבן, יכול להיעלם ברגע אחד, ואנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה חדשה באיחוד האירופי - בלי וטו שיעצור סנקציות כפי שאורבן עצר.
כי בסופו של דבר, הסוד של דיפלומטיה זה לדעת לא לשים את כל הביצים בסל אחד, ולהבין שאמנם יש אינטרסים, ואינטרסים זה חשוב מאוד, אבל יש גם ידידות עמוקה. יש גם סמיכות אידיאולוגית או רעיונית. וזה מה שחשבנו לאורך השנים שיש לנו עם אירופה, כדמוקרטיות מערביות, כבני תרבות יהודית-נוצרית. חשבנו שיש לנו הרבה מן המשותף, ופה אנו מאבדים את המשותף הזה. ייתכן שזו תהיה בכייה לדורות. ייתכן שמדינת ישראל תצטער על זה לאורך השנים - כאשר בארצות הברית יקום נשיא דמוקרטי שיהיה עוין בדיוק כמו שעוינים האירופים, ואולי אפילו יותר. כאשר במדינה כמו הודו נראנדרה מודי יתחלף במישהו אחר, שיאהד אותנו פחות ויעדיף את האינטרסים מול איראן והעולם הערבי, ואנו עלולים להישאר לבד - מצב בלתי רצוי שעלול לגרום לנו נזק אסטרטגי.
מילה על ג'ורג'ה מלוני ופרידריך מרץ: הם הידידים הטובים ביותר של ישראל באירופה, וגם אותם אנו מצליחים לאבד. צריך כישרון מיוחד בשביל לקחת אדם כמו פרידריך מרץ - ידיד ישראל בלב ובנפש, שהוכיח את זה פעם אחר פעם - ולהרחיק אותו מאיתנו, להעליב אותו ולפגוע בו, ובשם אינטרסים צרים של הימין הקיצוני. כיום, בזווית הדיפלומטית, ניתן לומר בפה מלא שממשלת ישראל הנוכחית, ובמיוחד האגף הימני-משיחי שלה, גורמים לנו נזק בלתי הפיך בעולם, והם בעצם האויב הכי גדול שיש למדינת ישראל כחברה במשפחת העמים.
איטליה היא מיקרוקוסמוס של מצבנו הגרוע כיום באירופה. מלוני בלחץ גדול לאחר שהפסידה במשאל העם על שינוי החוקה, והאופוזיציה שם מריחה דם. הביקורת על ישראל באיטליה מרקיעה שחקים. מלוני הודיעה על השעיית ההסכם הביטחוני עם ישראל, שנחתם בשנת 2005 ומתחדש אוטומטית מדי חמש שנים. מסר על ההשעיה הגיעה בכתב יום קודם לכן משר ההגנה האיטלקי לשר הביטחון ישראל כ"ץ, וזה מצטרף להחלטה קודמת של איטליה, להשעות אישורים ליצוא בטחוני לישראל, כבר משנת 2024.
במשרד החוץ הישראלי מיהרו להרגיע ש"אין לנו הסכם ביטחוני עם איטליה. יש לנו מזכר הבנות מלפני הרבה שנים שמעולם לא היה בו תוכן ממשי. זה לא יפגע בביטחון ישראל". התגובה הישראלית המבטלת היא כמעט אוטומטית. יורקים עלינו ואנחנו אומרים שזה גשם. ישראל הגיבה בביטול גם ב-31 ביולי 2025 כאשר סלובניה, מדינה לא חשובה, הכריזה על אמברגו נשק מלא. אז נכון, היא לא מוכרת נשק לישראל, אבל זה היה צעד סמלי שמצטרף לעוד צעדים כאלה ממדינות אחרות.
ספרד כבר הכריזה אמברגו נשק על ישראל. ישראל הגיבה בתחילה בביטול, אך בסוף חודש מרץ השנה – לאחר שצרפת אסרה על מטוסים צבאיים אמריקניים לעבור בשמיה בדרך לישראל עם חימושים נגד איראן – ישראל הודיעה על הפסקה טוטאלית של כל הרכש הביטחוני מצרפת לישראל. בישראל עמדו גם לסלק את צרפת מהמפקדה המשותפת בקריית גת, אך בינתיים הצעד הזה הוקפא. מה שכן, ישראל הטילה וטו על מעורבות צרפתית במו"מ בין ישראל ללבנון. אתם לא תהיו מתווכים בבית ספרנו.
איטליה עלולה לנתק את היחסים
ובחזרה לאיטליה: לפני כמה ימים פרסם שבועון שמאל קיצוני איטלקי בשם "ל'אספרסו" תמונת שער מזעזעת עם סטריאוטיפים אנטישמיים, שבה נראה חייל צה"ל עם פאות מביט בחיוך רחב על צעירה פלסטינית שעוברת לידו. הכותרת של עמוד השער הייתה "התעללות/ניצול לרעה". בישראל חשבו בהתחלה שמדובר בפייק, אך לאחר בירור התברר שמדובר בתמונה אמיתית, אך כזו שנערכה בצורה מעוותת.
האירוע כפי שתועד:
שגריר ישראל באיטליה יוני פלד גינה את העיתון. סרטון וידאו מהאירוע עצמו גילה שאותה צעירה פלסטינית התגרתה בחיילים, קיללה ודחפה אותם, ואותו חייל שלף את הטלפון הנייד וצילם אותה. האירוע לא היה אלים ובטח לא משפיל, אבל מה שבטוח הוא שהתמונה חיזקה את הנרטיב שצה"ל מאבטח דווקא את המתנחלים הקיצונים ולא מגן על הפלסטינים.
המצב באיטליה קשה מאוד - אם השמאל יעלה שם לשלטון בשנה הבאה, צריך להיערך אפילו לאפשרות שאיטליה תנתק את היחסים עם ישראל. כבר היום מנהיגי השמאל הקיצוני באיטליה מדברים על כך שאין לישראל זכות קיום. באקלים הזה הגיע עמוד השער של שבועון השמאל הקיצוני, שהציג את ישראל כמדינה נאצית.
וכך הוא הוצג בשבועון האיטלקי:
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר כי החלטתה של איטליה להשעות את הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל היא עוד כישלון מביך של ראש הממשלה ושל שר החוץ הלא קיים. "מלוני היא לא מנהיגה אירופאית שמאלנית-פרוגרסיבית, היא במחנה הימני-שמרני ומבינה את הצורך להילחם בטרור. הממשלה נכשלה בקידום האינטרסים של ישראל אפילו מול אנשים שאמורים להיות ידידים ובעלי ברית טבעיים שלנו. נחזור, נקים ממשלה, וישראל תשוב להיות המדינה שכולם רצו לאהוב", כך לפיד.
מי שהגיב לדברים היה שר החוץ גדעון סער, שכתב בין היתר: "לא את אהבת העולם צריך לחפש. נסתפק בכבוד, בהערכה ובשמירה על האינטרסים החיוניים שלנו. כך פתחנו שגרירויות חדשות ברחבי העולם, טיפחנו בריתות ורקמנו יחסים חדשים, הבאנו עוד שגרירויות לירושלים בירת הנצח שלנו והוצאנו את משרד החוץ משנים ארוכות של שיתוק וחולשה. כל זאת - בתקופת מערכה ביטחונית מאתגרת וחסרת תקדים. נמשיך לפעול במערכה המדינית מתוך מחויבות לנצח ישראל, לא ל'אהבת העולם'. המדינאות היא זירה לאנשים רציניים. לא לליצנים".
ויש גם נקודות אור בודדות: בשעה שאיטליה משעה את החידוש האוטומטי של הסכם ההגנה עם ישראל, מגיעה דווקא בשורה טובה מידידה של ישראל: סרביה. נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', הודיע כי סרביה וישראל יקימו מיזם משותף לייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), בבעלות שווה של שתי המדינות.
בנוסף, היום נפגש נתניהו בלשכתו בירושלים עם שר החוץ של צ׳כיה פטר מצינקה, ואמר לו כי הוא "מייצג באופן נפלא את הידידות הזאת. אני מודה לך וכמובן לראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש על התמיכה, שהיא מסורת ארוכה בין העם הצ'כי והעם היהודי".
ועכשיו לתקרית עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. הקנצלר ונתניהו שוחחו אתמול בטלפון. לאחר מכן צייץ הקנצלר שבשיחה ציין בפני נתניהו את דאגתו מההתפתחויות באיו"ש, והבהיר שאסור שיהיה סיפוח דה-פקטו. בתגובה צייץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "נגמרו הימים בהם גרמנים הכתיבו ליהודים איפה הם יכולים לחיות. לא תדחפו אותנו שוב לגטאות, בטח לא על אדמתנו".
כאשר נשאל על כך השגריר בריאיון בכאן רשת ב' הבוקר, השיב כי דווקא על רקע היום הזה הוא מגנה בצורה חד-משמעית את האמירה של שר האוצר. אפשרי ולגיטימי להתווכח עם הגרמנים. ברור שהיום הזה אמוציונלי - אבל אסור לערבב בין הדברים, כי זה מה ששוחק את זכר השואה ומציג את הדברים בצורה מעוותת. השגריר הוסיף כי הדבר אינו סותר את העובדה שגם לו, וגם לאחרים במדינת ישראל, יש ביקורת גדולה על הגרמנים בשל העובדה שיהודים בגרמניה כיום מפחדים להסתובב ברחוב עם סממנים יהודיים.
קיימת ביקורת לגיטימית על העלייה באנטישמיות ובאלימות כלפי יהודים וישראלים, כולל חוסר תגובה הולמת לשיח השולל את זכות קיומה של מדינת ישראל. השגריר הדגיש שזאת האחריות של גרמניה לטפל בתופעות אלו, וכי הביקורת כלפיהם היא על חוסר עשייה מספקת והקצאת משאבים כדי להגן על אזרחי גרמניה היהודים.
