ישראל הזמינה מארה"ב ציוד צבאי בשווי מיליארדי דולרים מעבר למה שוושינגטון התחייבה לממן, נתון שממחיש עד כמה יהיה קשה להפסיק את הסיוע האמריקני לישראל, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל". ארה"ב כבר התחייבה לספק סיוע צבאי שנתי של כמעט 7 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות. אלא שלאחר 2028 ישראל תזדקק לכ-10 מיליארד דולר נוספים כדי לשלם על הזמנות שהיו פתוחות עד 1 באפריל. כך עולה ממסמך של מחלקת המדינה שנשלח לקונגרס.
החשיפה מגיעה אחרי שהנשיא דונלד טראמפ אמר השבוע כי בכוונתו להפסיק את הסיוע לישראל. התמיכה האמריקנית בישראל הייתה אחד הנושאים המרכזיים בבחירות, שהסתיימו בהפסד צורם של הרפובליקנים. סגן הנשיא ג'יי.די ואנס כתב בפוסט ב-X כי המלחמה באיראן והיחסים של ארה"ב עם ישראל היו בין הסיבות העיקריות לכך שהבוחרים פנו נגד הרפובליקנים.
גורמים אמריקנים וישראלים דנים כבר חודשים בהפסקה הדרגתית של הסיוע הצבאי. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי ישראל צריכה בסופו של דבר להיגמל מהסיוע האמריקני, והציע לבטל את הסיוע הישיר בעשור הקרוב. ובכל זאת, דבריו של טראמפ ביום שלישי הפתיעו גורמים בישראל, ובהם גם בכירים במערכת הביטחון.
3.3 מיליארד דולר בשנה
ישראל מקבלת מארצות הברית סיוע צבאי גבוה במיוחד - מהגדולים שארצות הברית מעניקה. היא מקבלת 3.3 מיליארד דולר בשנה, שבהם היא יכולה לרכוש ציוד צבאי מתוצרת ארה"ב, ובהם פצצות, כלי רכב, מטוסי קרב וציוד נוסף. המימון בנוי כך שישראל יכולה להשתמש בכספים שהובטחו לה בעתיד כדי לרכוש ציוד עוד לפני שהכסף מגיע, שיטה שמעניקה לגורמים האמריקנים והישראלים גמישות רבה יותר במשלוחי נשק.
בעשורים האחרונים התחייבה ארה"ב לסיוע לישראל בסדרה של הסכמים לעשר שנים. האחרון שבהם הוא מזכר ההבנות שנחתם בתקופת ממשל אובמה, שתקף עד 2028 וכולל 3.3 מיליארד דולר בשנה בסיוע צבאי, המכונה FMF (מימון צבאי לחו"ל). ב-2024 אישר הקונגרס גם כ-26 מיליארד דולר בסיוע נוסף לישראל, בשיא המלחמה בעזה שפרצה אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
גם אחרי שהכספים האלה ייגמרו, ישראל תזדקק לעוד 10 מיליארד דולר כדי לשלם על ההזמנות הקיימות, כך לפי מכתב ששלחה מחלקת המדינה ללשכתו של חבר הקונגרס הדמוקרטי חואקין קסטרו מטקסס, שביקש לברר את הנושא מוקדם יותר השנה. לפי המכתב, הצרכים האלה "יכולים להיות מכוסים באמצעות FMF, באמצעות כספים לאומיים, או בשניהם", כלומר ארה"ב או ישראל עשויות לשלם על ההזמנות.
"גם אם מזכר ההבנות ימוצה עד 2028, עדיין יש 10 מיליארד דולר מעבר לזה, ויש שאלה מי ישלם עליהם", אמר קסטרו בראיון. ממחלקת המדינה לא נמסרה תגובה. לפי שירות המחקר של הקונגרס, מאז הקמתה ב-1948 ועד מאי 2025 קיבלה ישראל מארה"ב סיוע ומימון צבאי בהיקף כולל של כ-174 מיליארד דולר.
הפנטגון
(צילום: shutterstock/Ivan Cholakov)
מסיוע לייצור משותף
מחוקקים אמריקנים ניסחו הצעת חוק שתעביר את המימון מסיוע צבאי לחו"ל להשקעות ביטחוניות ולייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות. ההצעה תעגן את שיתוף הפעולה הצבאי בין ארה"ב לישראל בחוק האמריקני, כחלק מחבילת מדיניות הביטחון השנתית, חוק ההרשאה להגנה הלאומית (NDAA), שצפויה להיות מושלמת עד סוף השנה.
התומכים בהצעה אומרים שהיא תקל על הפנטגון לשתף פעולה עם ישראל ברכש טכנולוגיות צבאיות, ומקווים שהיא תתבסס על הצלחות עבר, כמו מערכת כיפת ברזל, שבפיתוחה השתתפו גם חברות אמריקניות. המבקרים טוענים שהיא תשלב את ישראל עמוק יותר בשרשראות האספקה ובתוכניות של הפנטגון, באופן שיקשה על קונגרס עתידי לבטל את שיתוף הפעולה.
הצהרתו של טראמפ מגיעה על רקע ירידה בתמיכה בישראל בשתי המפלגות, אחרי שנים של מלחמה בעזה ובלבנון והמתקפה המשותפת של ארה"ב וישראל על איראן השנה. הדמוקרטים התמקדו במיוחד בהתנהלות ישראל במלחמה בעזה, שהחריבה חלק גדול מהרצועה. לפי רשויות הבריאות הפלסטיניות, שאינן מבחינות בין לוחמים לאזרחים, נהרגו בה יותר מ-74 אלף פלסטינים.
טראמפ אמר במפורש שהפסקת הסיוע הישיר לישראל תשלול ממבקרי ישראל הדמוקרטים טיעון פוליטי, בהתייחס לקמפיין של עבדול אל-סייד, שנבחר ביום שלישי, בניצחון הסוחף של הדמוקרטים, לסנאטור המוסלמי הראשון ממישיגן. אל-סייד קרא בקמפיין להפסיק את הסיוע הבלתי מותנה לישראל.
הבחירות חשפו גם מתחים בתוך המפלגה הרפובליקנית סביב היחסים עם ישראל. ביום רביעי ציטט ואנס ב-X סקר שמנה את שינויי המדיניות שיחזירו את תמיכת הבוחרים ברפובליקנים, ובהם סיום המלחמה באיראן ושינוי היחסים של ארה"ב עם ישראל.
מי ישלם על ה-F-35
ההזמנות הפתוחות בהיקף 10 מיליארד דולר ממחישות את האתגר שעומד הן בפני מבקרי ישראל שרוצים לקצץ בסיוע והן בפני תומכיה, שרוצים לעבור מסיוע לייצור משותף. פירוק השיטה הנוכחית צפוי להימשך שנים. מעבר לשיטה חדשה יעלה את השאלה מי ישלם על הזמנות שאמורות להגיע בעתיד, כמו התוכנית של ישראל לרכוש טייסת של 25 מטוסי F-35 מתקדמים חדשים.
מטוסי ה׳אדיר’ בדרך לתקיפה באיראן
(צילום: דובר צה"ל)
גם הצעת הייצור המשותף לא תענה על הצרכים המיידיים של ישראל, שעדיין תלויה בזרימה סדירה של חימוש אמריקני, ובהם אלפי פצצות שארה"ב סיפקה בשנים האחרונות במהלך המלחמות.
אם ישראל תתחיל לממן חלק גדול יותר מהנשק שלה בעצמה, הדבר עלול להוביל לעלייה בהוצאות הביטחון, אחרי שנים שבהן הן כבר הגיעו לרמה גבוהה היסטורית בעקבות המלחמות. גם עם הסיוע האמריקני, ישראל מוציאה כיום כ-7% מהתוצר על ביטחון, יותר מכל חברה בנאט"ו.
הפסקת הסיוע תתנגש גם במדיניות אמריקנית ותיקה. החוק האמריקני מחייב את הממשל להבטיח שהיצוא הצבאי שלו יעניק לישראל "יתרון צבאי איכותי" על פני יריבותיה. הפסקת הסיוע תקשה לעמוד בכך.
כך או כך, גורמים אמריקנים בהווה ובעבר אומרים כי הפסקה פתאומית של הסיוע הצבאי לישראל אינה סבירה. "זה לא סביר שנפסיק עד סוף השנה", בגלל הכספים שהקונגרס כבר התחייב אליהם, אמר ג'וש פול, בכיר לשעבר במחלקת המדינה שהתפטר בתקופת ממשל ביידן במחאה על התמיכה במלחמה בעזה. "עוד לא ראינו שום דבר שמבסס את זה", אמר פול, שלדבריו היה תומך בהפסקת הסיוע.
