עשרות אלפי נשים לסביות, קוויריות, א-בינאריות וטרנסיות צפויות לשטוף את רחובות מנהטן היום (שבת) במסגרת "מצעד הדייקיות השנתי" ה-33 של העיר ניו יורק. השנה, המצעד יתקיים תחת הכותרת "HOT DYKES MELT ICE" (בתרגום חופשי, דייקיות לוהטות ממיסות קרח - בהתייחסות ל-ICE, רשות ההגירה האמריקנית - ד״א). אולם, ממש כמו בשנה שעברה, מארגנות המצעד המפורסם מבהירות שוב כי ״אנטי-ציונות״ הפכה לערך מרכזי של האירוע, וכי מי שמגדירה עצמה כציונית אינה רצויה שם.
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
תיעוד מהמצעד בשנה שעברה
(צילום: Nyc Dyke March)
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
(צילום: Nyc Dyke March)
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
(צילום: Nyc Dyke March)
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
(צילום: Nyc Dyke March)
במסמך רשמי המפרט את "ערכי ליבה" של המצעד, המארגנות מצהירות תחת הסעיף "פרו-שחרור" כי “אנו עומדות בסולידריות עם כל העמים המדוכאים והאדמות הכבושות, כולל פלסטין". מתחתיו, תחת הסעיף "אנטי-ציונות", נכתב במפורש: "אנו מתנגדות לאידיאולוגיה הפוליטית הלאומנית של הציונות, במיוחד כפי שהיא מקודמת בתוך מוסדות בארה"ב, אשר ממשיכה לשמש כדי להכפיף, לעקור ולדחוק לשוליים את העם הפלסטיני".
המארגנות ממשיכות וטוענות כי "אנטי-ציונות דוחה את התפיסה האימפריאליסטית לפיה הגדרה עצמית של עם אחד יכולה לשמש הצדקה לאי-שוויון ממסדי, לעקירה כפויה של אוכלוסייה מקומית, או לטיהור אתני ורצח עם של קבוצה אתנית ותרבותית אחרת". כדי להדוף טענות על אנטישמיות, הן מתעקשות בפרסומיהן: "אנו מבחינות בבירור בין התנגדות לציונות כאידיאולוגיה פוליטית לבין אנטישמיות" , ומוסיפות כי הביקורת שלהן "מכוונת למערכת ואידיאולוגיה פוליטית, לא כלפי העם היהודי או היהדות".
אלא שההצהרות הללו, המנסות להפריד בין החרמת ישראל לשנאת יהודים, לא משכנעות את הקהילה היהודית המקומית. המאבק הפנימי והמר שהשינוי הזה עורר בשנה שעברה התפוגג, ויחד איתו נעלמו גם משתתפות יהודיות ותיקות רבות. "הייתה יציאת מצרים", מתארים נייט שלו. שלו, המזדהים כא-בינאריים ומשתמשים בלשון הפנייה "הם" (They/Them), בילו עשור בוועדה המארגנת של המצעד לפני שפרשו. הם נשואים לישראלית, ולדבריהם, הוועדה הפנתה עורף לתומכי ישראל מיד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, והפגינה עוינות כלפי "כל מי שהביע התנגדות, כל מי שיש לו קשר כלשהו לישראל, כל מי שהוא במרכאות 'לא יהודי טוב'".
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
(צילום: Nyc Dyke March)
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
(צילום: Nyc Dyke March)
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
ניו יורק ארה"ב מצעד דייקיות
(צילום: Nyc Dyke March)
עד שנת 2025, חברת הוועדה ג'ודי קריינס מצאה את עצמה כקול היחיד שהתנגד להצעה לאשרר מחדש את המחויבות האנטי-ציונית של המצעד. לאחר שהביעה את חששותיה מהעמדה וההדרה של קהל רחב מניו יורק, הוועדה הצביעה על סילוקה ברוב מוחץ של 15 מול 2. "אתם לא זוכים לקבוע מי דייקית טובה או מי דייקית רעה, בדיוק כפי שאתם לא זוכים לקבוע מי אדם יהודי טוב או מי אדם יהודי רע", אמרה קריינס בתגובה להדחתה. אליה הצטרפה גם ג'ודית קסן-ווינדזור, אלמנתה של פעילת זכויות הלהט"ב האגדית אדי ווינדזור, שאף לה נאמר כי היא אינה רצויה יותר באף פגישת תכנון או ארגון של המצעד. "זו הייתה הקהילה שלנו, ועכשיו זו כבר לא הקהילה שלנו", אמרה.
התמונות מהמצעד בשנה שעברה, שמשך אליו כ-30,000 משתתפות, עדיין מהדהדות ברשתות החברתיות. המפגינות אז שרפו דגלי ישראל, קראו קריאות "Free Palestine" ודרשו לשחרר את כל האסירים הפלסטינים. בתי עסק שונים בעיר סומנו והותקפו מילולית, כאשר סניף של רשת טארגט כונה "מטרה ציונית", ונרשמו אף מחאות מחוץ לסניפי רשת המזון המהיר KFC, בגלל האזכור של ראש הממשלה נתניהו בנאומו בעצרת האו״ם -"'קווירים למען פלסטין׳ זה כמו 'תרנגולות למען KFC׳".
בעקבות האירועים, פעילים ופעילות יהודים ויתרו על הניסיון לשנות את המערכת מבפנים ומנתבים כעת את האנרגיות שלהם למרחבים קווירים יהודיים מקבילים. מחר, במקביל למצעד המרכזי, ישתתפו רבים באירוע נפרד שעורכת קבוצת "Shalom, Dykes” (״שלום, דייקיות״) - ארגון שהוקם בשנת 2024 על ידי יוצאי המצעד שנדחקו החוצה.
הארגון מתאר את עצמו כמקום שבו "לסביות יהודיות יכולות להתקיים באופן מלא וחופשי כפי שהן, בלי שאלות". מה שהתחיל כאירוע אלטרנטיבי חד-פעמי בבר באיסט וילג' עם 300 משתתפים והופעה של מלכת דראג יהודית, הפך לקהילה גדולה שמשכה בשנה שעברה כ-600 חוגגות למסיבת ריקודים, ופועלת כיום לאורך כל השנה. משתתפות שהודרו מהמצעד בשנה שעברה תיארו את הקבוצה האלטרנטיבית כ"חבל הצלה". לדבריהם למצעד הדייקיות או ארגונים קווירים אחרים ״אין שום עניין לקבל אותנו בחזרה. וזה כבר לא מעניין אותנו״.