בבית העלמין הצבאי באשקלון הובא אחר הצהריים (ראשון) למנוחות תושב העיר סרן דוד חזות (21), מפקד מחלקה בגדוד 12 של חטיבת גולני, שנהרג בהיתקלות עם מחבל חיזבאללה בדרום לבנון. "אמרת לי 'אמא, אני רק גולני', ואני אמרתי לך 'דוד יש לי רק אחד, אתה יכול לעשות מלא תפקידים'", ספדה מעל הקבר האם גלית.
הלווייתו של סרן דוד חזות
בסביבות השעה 2:00 בלילה נתקלו לוחמים מצוות הקרב של גולני במחבל עת שנכנסו לאיתור חשוד באזור הכפר דיר סיריאן. המחבל פתח באש, סרן חזות נהרג ולוחם נוסף נפצע קל. לאחר ההיתקלות, פתחו הכוחות בסריקות אחר המחבל וכמה שעות לאחר מכן הודיע דובר צה"ל כי הוא חוסל במבנה סמוך לנקודת ההיתקלות.
הקצין שנפל הוא בוגר בית הספר אורט אפרידר באשקלון. הוא התייתם מאביו כשהיה בן 16, והותיר אחריו מלבד האם גלית גם את האחות אוריה. כאלפיים בני אדם ליוו את סרן חזות בדרכו האחרונה. האם אמרה בדברי ההספד: "אמרת לי 'אם אני לא מקבל פיקוד אני גמור', וקיבלת קצין אג"ם. אמרת 'מה אני אעשה בתפקיד הזה, אמרתי לך 'תהיה משמעותי בכל תפקיד'. עברת ארבעה חודשים של ע. קצין אג"ם, אמרת 'אמא, יכול להיות שלא ייתנו לי פיקוד'. אמרתי 'אז מה? תהיה טוב במה שאתה'".
ארונו של סרן חזות
(צילום: תומר שונם הלוי)
בת הזוג רון
(צילום: תומר שונם הלוי)
(צילום: תומר שונם הלוי)
(צילום: תומר שונם הלוי)
(צילום: תומר שונם הלוי)
האם הוסיפה: "אמרת לי 'אני לא עושה חצי שבועיות בבית, אני רוצה לפקד על לוחמים'. נפגשת עם המח"ט, יצאת מהשיחה ובכית את נשמתך. אמרת 'אם אני עוזב את גולני - אני עוזב את הצבא'. היה שינוי בהחלטה וקיבלת מחלקה. יצאת אחרי חמישה שבועות מלבנון ישר לביקורי בית. נכנסת לבתים שלא היה בהם איפה לישון, מזרן בסלון. אמרת 'איך אני בתור מפקד אאפשר את זה?'. אספנו כסף ואמרת 'אמא, אני אטפל בכל החיילים הבודדים שלי, לא יהיה חייל שיישן על מזרן".
גלית אמרה עוד: "דוידי, אבא לא זכה להגיד לך קדיש, אבל אבא יקבל אותך בזרועות פתוחות. אני מתחננת לך - תעזור לי לעבור את האתגר הזה עם אוריה, אני הבטחתי לך - אני אתמודד, אני אמשיך לחיות לאורך לאורך כל הדרך. אני מבקשת מבורא עולם שיגיד די לצרותינו, די על כל חייל שאנחנו מאבדים. תעשו ראייה מושכלת ותשמרו עליהם. די לצרותינו, כל חייל שהולך שם הולך לחינם. מבקשת מכם, כל מי שיכול לעשות משהו, די עם המלחמה המזופתת הזאת. עברתי עזה, עברתי איו"ש, עברתי לבנון והפסדתי בלבנון. הבטחתי לך שאני ממשיכה את החיים למרות הכול".
"תמיד חייב להיות דוגמה ללוחמים שלך"
בהלוויה ספדה גם בת הזוג רון. "אני לא מאמינה שאני צריכה להיפרד ממך עכשיו", אמרה בת הזוג בדמעות. "אי אפשר לסכם אותך במילים. אהבה שלי, הבן אדם עם הלב הכי גדול בעולם. תמיד ידעתי שאם יקרה לך משהו זה בגלל האכפתיות שלך, אתה תמיד ראשון, תמיד חייב להוות דוגמה ללוחמים שלך, אכפת לך כל כך מהמדינה הזאת ורק רצית לתת מעצמך עוד ועוד, אהבה שלי. אני לא רוצה להיפרד ממך".
היא הוסיפה: "מי עוד יגיד לי 'את אשת'? מי יקנה לי פרחים ומי יקנה לי פטל עם שוקולד באמצע הלילה? מי יברח מהבסיס שלו באמצע הלילה וייקח מונית רק כדי לישון איתי במיטה ללילה אחד וילך בחמש לפנות בוקר? מי ירעיף עליי כל כך הרבה אהבה? שר איתי ברכב שירים של עומר אדם בקולי קולות. מי יזרום עם השטויות שלי ומי יבוא לקטוף איתי פטל ולעשות אוזניים? דוד בעלי, אתה אומר לי תמיד תודה על זה שזכית בי להיות האהבה של החיים שלך, אבל אתה אפילו לא יודע כמה אני מודה לך שהיית האהבה של החיים שלי".
איזנקוט בהלוויה
(צילום: תומר שונם הלוי)
האם גלית ביקשה מיו"ר ישר! גדי איזנקוט להגיע להלוויה. בהמשך אינזקוט אף התבקש לשאת דברים. "אני מודה על הזכות לחלוק כבוד אחרון לאדם, לוחם, ומפקד מיוחד", אמר המתמודד על ראשות הממשלה. "אני לא הכרתי אותו,אבל הקשבתי למילים, לסיפורים, ואפשר ללמוד איפה גדלים צעירים שכל כך מחויבים וכל כך אוהבים את הארץ הזו. המיטיבים הגדולים ביותר של מדינת ישראל".
איזנקוט אמר עוד: "קיבלתי דיווח בשעת בוקר מוקדמת שהייתה היתקלות, שיש הרוג ופצוע, ולאחר מכן ראיתי את הכתבה ואת התמונה. מה שרואים בתמונה זה את העיניים הטובות ואת החיוך הענק. ואני מקשיב למילים, אפשר לדעת מאיזה בית גידול יוצאים ומה מביא בחור צעיר לבחור בשירות קרבי, לעשות תפקידים שאני מכיר מקרוב. גם לוחם, גם מ"כ, וגם מפקד מחלקה בלבנון. הובלת חיילים מקדימה זו המורשת של גולני, ודוד יישם אותה.
"אני מרגיש את הכאב שלך גלית, אני לפני שנתיים וחצי קיבלתי הודעה דומה, זה היה כמה מאות מטרים מפה, מפקדת אוגדה 162. אני ביקרתי בה תוך כדי לחימה, ופה קיבלתי את הדיווח. האוגדה התמקמה בבית העלמין, סמוך לבית העלמין באשקלון. אני מבין את הכאב האדיר, את השילוב של הכאב והגעגוע, ואת תחושת ההחמצה התמידית של לאן דוד יכל להגיע. ולכן, המסר, עד כמה שאפשר לדבר באירוע כזה במסרים, זה להיות ראויים. למחיר הענק הזה, למחיר הכבד מאוד של דוד ושל נוספים. להיות טובים יותר, להיות מדינה טובה יותר, חברה טובה יותר, והמסר שעבר ממנו זה לבחור בחיים".
