נסיעתם של עשרות אלפי ישראלים, בהם חיילים רבים שהיו בדרכם לבסיסים, שובשה הבוקר (ראשון) בעקבות נפילת אדם אל מותו מגשר מעל מסילת רכבת באזור צומת גנות. האירוע התרחש בשעת שיא העומס והשפיע על כלל הקווים, גם בצפון הארץ ובדרומה. על פי הנוהל, במקרה של פגיעה באדם או בעל חיים על המסילה, מופסקת מיד תנועת הרכבות באזור לשני הכיוונים, ומוזנקים צוותי משטרה וארגוני ההצלה. אלא שהמיקום והשעה הפעם היו הגרועים ביותר עבור משתמשי הרכבת, והשיבושים נמשכו כשעתיים.
עומס בתחנת רכבת ההגנה, הבוקר
(צילום: עידו ארז)
צומת גנות הוא צוואר בקבוק קריטי ובו מתפצלת מסילת הרכבת המהירה לירושלים מקו תל אביב-לוד. הקטע מתחיל בחיבור בין תל אביב לנמל התעופה בן גוריון, וממנו ממשיך לאורך כביש 1. כיום, המסילה משמשת חלק מהקו המהיר תל אביב-ירושלים, לאורך 57 ק"מ עם מנהרות וגשרים, ומגיע עד לתחנת "יצחק נבון" בבירה. המשמעות היא שהאירוע הבוקר גרם לחסימת המעבר הכי מרכזי מתל אביב ואל תל אביב, לכיוון מזרח ולכיוון דרום.
קווי הרכבת השונים אינם פועלים במנותק זה מזה. שינוי בקו אחד מחייב שינוי בלוחות הזמנים של הקווים האחרים המשתמשים באותה תשתית. בנוסף, האירוע התרחש בשטח שאינו נגיש, ולקח זמן עד שצוותי המשטרה וכוחות ההצלה הגיעו למקום. גם אחרי שנקבע מות האדם שנמצא מתחת לגשר, חלף זמן עד שהתאפשר לחדש את התנועה – הן משום שהמשטרה נדרשה לוודא שלא מדובר באירוע פלילי, והן משום שאנשי זק"א היו צריכים לפנותו בצורה מכבדת.
תחילה נחסמה תנועת הרכבות לחלוטין מתחנת תל אביב ההגנה לכיוון לוד ונתב"ג, לשני הכיוונים. כשעה לאחר מכן אישרה המשטרה לפתוח מסילה אחת לפעילות, אבל משום שהצוותים עדיין היו בשטח, הרכבות נאלצו לנסוע לאט. כמו כן היה צורך להעביר רגלית את הנוסעים מרכבת שנשארה תקועה במסילה החסומה אל רכבת חלופית, פרוצדורה שהתארכה בגלל תנאי השטח והצורך לסייע לנוסעים בגיל השלישי ולמשפחות.
יוסי גלאם, תושב תל אביב, היה על הרכבת שנתקעה על המסילה. "חזרנו עם חבר בטיסה מתאילנד ויצאנו מנתב"ג בשעה 7:30", סיפר. "קצת לפני מחלף שפירים הרכבת פתאום האטה במהירות. עברו כמה דקות עד שאמרו בכריזה שאדם מוטל על המסילה והרכבת נאלצת לעצור. תוך 10 דקות הגיעו שני רוכבי אופנוע מארגוני ההצלה.
"הכול התרחש ממש מתחת לקרון שלנו. אחרי בערך שעה ורבע הגיעה רכבת חלופית במסילה המקבילה. חיילים ושוטרים שהיו איתנו עזרו לנוסעים אחרים לרדת בסולמות אל המסילה, ולאט לאט העבירו את כל הנוסעים לרכבת החלופית. אנשים איחרו לעבודה, אבל הבינו שזה אירוע חריג אז התמודדו עם זה בצורה יפה".
נגה אילון, שהייתה גם היא על הרכבת שנעצרה, הוסיפה: "אנשים היו בשוק אבל שמרו על שקט והגיבו בסבלנות יחסית. הפינוי שלנו לרכבת החלופית התחיל בערך אחרי שעה ו-20 דקות. כמו בני ישראל בים סוף, חצינו את המסילות ועלינו על הרכבת לתל אביב".
לנוסעים שלא הספיקו לעלות על רכבות לפני תחילת השיבושים הייתה אפשרות תאורטית למצוא חלופה, אבל מאחר שמדובר היה בשעת שיא גם בכבישים, גם האוטובוסים היו מלאים. לפיכך הרציפים בתחנות הרכבת נותרו מלאים ועמוסים.
"לקחתי את הרכבת של 08:09 מירושלים ואחרי 20 דקות הורידו אותנו בנתב"ג ואמרו שאין צפי לחידוש התנועה", סיפר יאיר שגב. "ניסיתי לחפש תחבורה ציבורית בנתב"ג או מוניות, אבל הכול היה מפוצץ באנשים אז החלטתי לחכות. בסביבות 10:00 הגיעה רכבת שהביאה לתל אביב".
אוריאל בן חיים סיפר שגם חידוש תנועת הרכבות לא סיים את התלאות של נוסעי הבוקר: "עד שכבר עליתי על רכבת לכיוון תל אביב, הייתה צפיפות נוראית. אנשים נדחקו ודחפו אנשים אחרים, כולל אותי".
אור הרכבת בקצה המנהרה
הפקק התחבורתי המרכזי של רכבת ישראל נובע מכך שרוב התנועה הארצית מתנקזת לקטע קצר בנתיבי איילון, המכיל כיום שלוש מסילות בלבד. בשל העומס הרב ותזמון הרכבות הצפוף, כל תקלה או אירוע בטיחות באחת המסילות, במיוחד בצוואר הבקבוק של צומת גנות, משתק את ציר התנועה הראשי ויוצר אפקט דומינו צפונה ודרומה.
הרשת של רכבת ישראל היא בעלת רגישות גבוהה לשיבושים כי אין מספיק מסילות עוקפות או חלופיות באזור זה, שיכולות לקלוט את נפח התנועה המלא במקרה של תקלה.
הבעיה הזאת אמורה לבוא על פתרונה ככל שיתקדמו הפרויקטים שמטרתם לאפשר המשך תנועה גם כשאחת המסילות נחסמת. השלמת פרויקט המסילה המזרחית עד 2027 צפויה להוות קפיצת מדרגה משמעותית בחסינות הרשת, שכן היא תיצור ציר אלטרנטיבי העוקף את צוואר הבקבוק של גוש דן ומאפשר ניתוב רכבות מצפון לדרום דרך מזרח הארץ.
בעתיד המעט הרחוק יותר, סביב שנת 2030, צפויה להתווסף המסילה הרביעית באיילון. היא אמורה לספק יכולת תמרון מקומית משופרת בתוך המטרופולין הצפוף, תאפשר הפרדה טובה יותר בין רכבות מהירות לפרבריות, ותגדיל את הקיבולת הכללית של הרשת.
