5 צפייה בגלריה
(צילום: אלי מנדלבאום, שאול גולן, יאיר שגיא, עמית שאבי, יואב דודקביץ', EPA, דנה קופל, אלכס קולומויסקי)
מדינת ישראל תלך ביום שלישי הבא לקלפי בפעם החמישית תוך 3.5 שנים בגלל פלונטר פוליטי שקשה לפרום. התיקו הלכאורה-נצחי הזה בין הגושים לא מאפשר לאף אחד מהמועמדים לראשות הממשלה להקים קואליציה יציבה לארבע שנים: הקמת ממשלה צרה לא תבטיח יציבות שלטונית, כמו שקרה לקואליציית בנט-לפיד, ושעטנז בין הגושים מקשה גם הוא על תפקוד לטווח ארוך – כמו שקרה לממשלת נתניהו-גנץ שקמה במרץ 2020.
על הנייר ישנם ממתינים כמה תסריטים להרכבת ממשלה, אולם הסיכויים שלהם נמוכים עד אפסיים. ובהיעדר הכרעה מובהקת, גובר הסיכוי למערכת בחירות שישית ברצף הנוכחי. מהן האופציות המרכזיות להרכבת ממשלה לאחר הבחירות הקרובות? ומה הסיכויים שאחת מהן תצא לפועל?
1. ממשלת ימין צרה בראשות בנימין נתניהו
הסיכוי: בינוני
אם ארבע המפלגות התומכות בנתניהו (הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה) יקבלו יחד 61 מנדטים או יותר, הוא יוכל להרכיב ממשלת ימין צרה. ח"כ איתמר בן-גביר כבר הכריז כי בממשלה כזו "יכהנו חמישה בן-גבירים", כלשונו. מדובר בממשלה הומוגנית לכאורה אבל עם פוטנציאל גדול להתנגשות בכל מה שקשור לניהול ענייני המדינה.
(צילום: אסף חן)
מכל האפשרויות, לפחות על פי הסקרים, ממשלה כזאת היא בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר (באופן יחסי כמובן). לאורך השנה האחרונה הלבין נתניהו את בן-גביר והעצים אותו, ואף הצהיר אתמול שהוא יהיה שותף מרכזי ויכהן כשר בממשלתו (רעיון שממנו הסתייג נחרצות בעבר). אבל ספק אם מדובר בממשלת שעליה חולם נתניהו, החושש להיות מאותגר מימין בנושאי התנחלויות וניציות ביטחונית. מבחינת נתניהו – ממשלת ימין מלא היא ברירת מחדל. ועדיין, כאמור, בהיעדר אופציות אחרות (ראו להלן), הקמת ממשלת 61 בראשות נתניהו היא התסריט עם הסיכויים הגבוהים ביותר למימוש.
2. ממשלת אחדות בראשות נתניהו עם גנץ
הסיכוי: נמוך
נתניהו הבטיח בכמה מערכות בחירות בעבר כי יקים רק ממשלת ימין. בפועל הוא תמיד העדיף להקים ממשלת אחדות עם המרכז-שמאל. ב-13 השנים האחרונות הוא הקים ממשלות עם אהוד ברק, ציפי לבני, יאיר לפיד ובני גנץ. הוא גם ניהל מגעים מתקדמים מאוד עם ראשי מפלגת העבודה לשעבר יצחק הרצוג (אחרי בחירות 2015) ואבי גבאי (רגע לפני פקיעת המנדט שלו בסבב א'), אולם המגעים לא צלחו.
אל ממשלת האחדות שהוקמה עם כחול לבן אחרי סבב ג', שנומקה בסכנת הקורונה ובחשש מכאוס של מערכת בחירות רביעית, נכנס נתניהו חרף הצהרתו שלא ישתף פעולה עם בני גנץ ("גנץ זה שמאל"). גם הפעם, אפשרות הקמת ממשלת אחדות כזאת עדיין קיימת על הנייר. אלא שגם גנץ התחייב לא ליפול להרפתקה נוספת עם נתניהו, מה גם שהוא רץ ברשימה אחת עם גדעון סער, מבכירי המתנגדים ליו"ר הליכוד. לכן, הסבירות להקמת ממשלה כזאת היא נמוכה.
3. ממשלה לפיד עם תמיכה מבחוץ של חד"ש-תע"ל
הסיכוי: נמוך מאוד
ראש הממשלה יאיר לפיד הצהיר שהמפלגה הערבית חד"ש-תע"ל (שרידי הרשימה המשותפת) לא תהיה חלק מהממשלה שלו בשום מקרה. על השאלה איך ירכיב ממשלה השיב בעמימות אופיינית: "נדע להקים ממשלה אחרי שנדע את תוצאות הבחירות".
אבל המספרים, לפחות לפי הסקרים, לא מתכנסים לכדי רוב של 61 מנדטים. על הנייר, לפיד עדיין יכול להרכיב ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של חד"ש-תע"ל (בהנחה שהיא תעבור את אחוז החסימה). אלא שממשלת מיעוט היא כמעט בהגדרה ממשלה זמנית שבלתי אפשרי לנהל, מה גם שקשה לראות את לפיד מוצא שפה משותפת עם איימן עודה ואחמד טיבי. לפיכך, הסיכוי לתסריט כזה הוא נמוך עד אפסי.
4. אחדות של לפיד עם פורשי ליכוד והחרדים
הסיכוי: נמוך עד אפסי
אם נתניהו לא יצליח להגיע ל-61 מנדטים, זה יאפשר ללפיד להישאר ראש ממשלת מעבר (במקרה הרע מבחינתו) או לנסות להקים ממשלת אחדות. במקרה שנתניהו לא יגיע למספר הנכסף, המטרה תהיה לנסות ולפרק את הגוש שלו ולקחת ממנו מפלגות או פורשים שיצטרפו למחנה לפיד. שר האוצר אביגדור ליברמן טען בריאיון ל"ידיעות אחרונות" שאם נתניהו לא יגיע ל-61 מנדטים יהיה מפץ פוליטי בליכוד, כלומר פרישה של ח"כים מהסיעה או הדחת נתניהו מראשות המפלגה. התסריט הזה נשמע דמיוני ולכן הסיכוי של מהלך כזה להצליח הוא בין נמוך לאפסי.
יחד עם זאת, זו תהיה פעם נוספת – אולי אחת יותר מדי – שבה נתניהו לא מצליח להרכיב קואליציה, עובדה שיכולה להשליך על הסבלנות של השותפים שלו בגוש. התשובה לאפשרות הזאת תלויה בשאלה אם אותם שותפים ישברו הפעם את הבלוק, בניגוד לעמדת המצביעים שלהם, או ימשיכו לתת לו תעודת ביטוח פוליטית. בפועל, הסיכוי לתרחיש כזה מזערי עד לא קיים.
5. ממשלה בראשות בני גנץ עם המפלגות החרדיות
הסיכוי: נמוך עד אפסי
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מנהל בחודשים האחרונים קמפיין שלפיו רק הוא יכול להוציא את מדינת ישראל מהפלונטר הפוליטי ולהרכיב ממשלה עם מפלגה אחת או יותר מהגוש הנגדי. הוא מתכוון למפלגות החרדיות, והוא אכן נחשב מקורב לנציגיהן יותר מכל מנהיגי המפלגות האחרות מממשלת בנט-לפיד. הוא מנהל שיח עם נציגיהם ומבקר בישיבות ובבתי הרבנים החשובים. בימים האחרונים, בעיקר בגלל לחץ של נתניהו, מנהיגי המפלגות החרדיות השיבו לו כתף קרה ואמרו כי בשום מקרה לא ירכיבו איתו ממשלה.
וממילא, החיבור המשולש גנץ-סער-איזנקוט לא הקפיץ את המחנה הממלכתי, שנותר בסקרים על מספר מנדטים נמוך משציפה. וממילא, ממשלה בראשותו דורשת יותר מדי משתנים שפשוט לא מסתדרים, כמו שותפות קואליציונית בין יריבים או מנהיגי מפלגות בעלות יותר מנדטים מהמחנה הממלכתי שיסכימו לשבת תחתיו. כלומר, הסיכוי לכך כמעט לא קיים.
פורסם לראשונה: 23:06, 23.10.22
