בזמן שאביגדור ליברמן כבר הכריז על כוונתו להפר את אם כל הבטחות הבחירות שלו, ובזמן שאיזנקוט הודיע שבקרוב יפר את אחת או יותר מהבטחות הבחירות שלו, נפתלי החליט לשתוק.
פחדנות? הססנות? יותר מכל זו ערמומיות.
(צילום: יובל חן)
בנט שב אל המערכת הפוליטית עם מטרה מוגדרת וברורה, כס ראש הממשלה. לא תיק בכיר, לא שחקן משמעותי, אלא חזרה אל משרד רה"מ, למכוניות השיירה, לזרועות מאבטחי 730 ואל פגישות האחד על אחד בבית הלבן. בנט לא עשה את כל הקאמבק שלו כדי להיות מזוהה עם הפרות הבטחות בחירות של אחרים, בזמן שאותם אחרים, קרי, ליברמן או איזנקוט יישבו באקווריום ואת נפתלי ישליכו לדגים.
בנט שקט ושותק, הוא נותן לליברמן לדמם הבטחות במזומן לשותפיו הפוטנציאלים מיהדות התורה ומש"ס, הוא נותן לאיזנקוט להכיר מקרוב את הפער בין קמפיין בחירות וליטוף באולפנים ובין מו"מ קואליציוני אכזרי ומתעתע. בנט שותק, מה יועיל לו לדבר?
אם יתמוך בהפרת הבחירות של ליברמן שלא לשבת עם המפלגות החרדיות, יכתים את עצמו, אם יתמוך באייזנקוט ובנסיונותיו להמליך ממשלת מיעוט בסיוע עקיף (שאין ישיר ממנו), של המפלגות הערביות, יכתים את עצמו, אם ייצא נגד אחד משותפיו יכתים עצמו כביביסט מוסווה, אז הוא שותק, בצדק הוא שותק.
עכשיו כשהמנדט בידיים של איזנקוט את עיקר הקשיים יציב בפניו ליברמן, בנט ישקיף בסיפוק מהיציע, בתרחיש הסביר שאיזנקוט ייכשל בהקמת קואליציה, כתם הכישלון לא יידבק בבנט, יהיו שיאשימו את הקטנוניות של איווט, יהיו שיאשימו את חוסר ניסיונו של גדי, אף אחד לא יאשים את נפתלי.
נפתלי יוכל, בצדק, לטעון שהוא היחיד שלא התכופף, הוא היחיד שעמד בהבטחותיו, ספק גדול כמה מנדטים זה יעביר מגוש לגוש, אבל בתוך הגוש - משיח חדש
גם בתרחישים האחרים בהם אנו עוד צפויים להיתקל, ניסיונות להקים ממשלת אחדות, ממשלת חרדים-ליברמן, בנט לא יהיה הראשון לקפוץ בראש ולתמוך. הוא ימתין לשעת כושר, לנקודה בה בלעדיו אין היתכנות, ואז בפוטו פיניש, אם יגיע, נפתלי יקום מרבצו, ובאופן חד ובלתי מתפשר יתנה את אצבעותיו ואצבעות חבריו תמורת…אתם יודעים תמורת מה.
כשמדובר בניהול קמפיין בחירות בנט קופצני, ויש שיאמרו פזיז, נמהר, חסר את שיקול הדעת והמזג הנכון לגרוף בטיימינג המתאים את ערימת המנדטים הנכספת. אך כשמדובר במו"מ, כשהגב אל הקיר, זה הזון שלו, איזור הנוחות והחוזקה, עוד מימיו כסארטאפיסט שמעלה בעשרות מיליוני דולרים את מחיר הסטארט-אפ שלו בפוקר הייטקסטים מותח, ועד שיחות קואליציוניות בהם סגר תיקים בכירים לו ולשקד, ובהמשך את תפקיד שר הביטחון הנחשק, וכזכור את התפקיד הרם מכולם באמצעות 6 מנדטים בלבד. נפתלי נע על אותו הציר.
נבו כהןתמיד קיים הסיכון (סיכוי?) שכל התרחישים והקונסטרוקציות יסתיימו במפח נפש וכישלון מופתי שבסופו יציאה לסבב בחירות נוסף. המרוויח היחיד יהיה בנט, בחליפתו לא תדבק תווית הלוזר שלא ידע להביא קואליציה לגוש, גלימתו לא תוכתם בלכלוך של הפרת בחירות. נפתלי יוכל, בצדק, לטעון שהוא היחיד שלא התכופף, הוא היחיד שעמד בהבטחותיו, ספק גדול כמה מנדטים זה יעביר מגוש לגוש, אבל בתוך הגוש - משיח חדש.
אז שימו לב לנפתלי, שתיקה שהיא כולה אסטרטגיה.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי
