דרמה במטכ"ל: אלוף אמיר ברעם, סגן הרמטכ"ל, פנה במכתב לרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, וביקש ממנו לסיים את תפקידו בחודש הבא. כך נודע הערב (שישי) ל-ynet.
ברעם, אחד מהקצינים הוותיקים והמנוסים ביותר בצה"ל, שימש כאלוף פיקוד צפון לפני שהתמנה לסגן הרמטכ"ל באוקטובר 2022, תפקיד שבו כיהן בטבח 7 באוקטובר ובמהלך כל 15 חודשי המלחמה מאז.
במכתב לרמטכ"ל הלוי כתב כך אלוף ברעם: "לפני מספר חודשים, בהמשך לבקשתך ובתיאום שר הביטחון, הארכתי את תפקידי בחצי שנה נוספת (עד פברואר 2025) כי סברתי שראוי ונכון להיענות לבקשה בשל המלחמה העצימה ועל אף שבאופן מסורתי קדנציית סגן הרמטכ"ל היא למשך שנתיים בלבד".
"ב-18 בדצמבר ביקשתי מעוזרך לקבוע פגישה שמטרתה היערכות לסיום תפקידי במועד המוסכם", כתב בביקורת מרומזת על הרמטכ"ל במכתב שהעביר אליו 12 ימים אחר כך.
לדברי אלוף ברעם, בקשתו נבעה "מכיוון שעצימות המלחמה ירדה משמעותית, מכיוון שאני חש כי במצב העניינים הנוכחי יכולתי לתרום כסגן רמטכ"ל מוגבלת ומכיוון שאין בכוונתי לשמש כסגן הרמטכ"ל למשך שלוש או ארבע שנים מלאות (קדנציה כפולה). לפיכך, אבקש לסיים את תפקידי במועד שהוסכם - פברואר 2025 - בחום כשנתיים וחצי ממועד תחילת תפקידי. כמובן שבעתיד אהיה נכון למלא במערכת הביטחון כל תפקיד שאדרש".
ברעם חי את מרבית חייו במתקנים ומחנות צבא. הוא בנו של קצין בצה"ל, למד בפנימייה צבאית, ואחר כך התחיל קריירה צבאית שלא נקטעה עד למכתב הזה. הוא נתפס כקצין שמסור לתפקידו, נחבא אל הכלים, שלא נחשב כאיש רעים להתרועע, על היתרונות והחסרונות של הדבר.
בשנה האחרונה היו כמה גלים של ידיעות על מתיחות בינו ובין הרמטכ"ל בנוגע טענות, או לפחות טענות לכאורה של ברעם, על אי-שיתופו בכל צמרת קבלת ההחלטות בעת לחימה, גם באופן פרקטי וגם באופן שבו צה"ל מדברר את ההחלטות והמהלכים כלפי חוץ, על אופי התחקירים ועוד.
ברעם, לפחות ככל הידוע, לא שיתף פעולה עם הידיעות הללו, טרח להכחיש אותן ונמנע ממלחמות הגנרלים שאפיינו חלק ממערכות היחסים בצבא. אך מקורבים אליו כן שמעו בעת האחרונה ביקורת מסוגים שונים על התנהלות הצבא וחוסר נוחות מחלק מהמהלכים. לפי אחד הגורמים, ברעם העלה את הדברים על הכתב ואף מסר אותם להלוי, וחלקם גם מקבלים ביטוי במכתב סיום התפקיד שלו.
יש הסבורים כי המילים "מכיוון שעצימות המלחמה ירדה משמעותית, מכיוון שאני חש כי במצב העניינים הנוכחי יכולתי לתרום כסגן רמטכ"ל מוגבלת", בשפתו העדינה של ברעם, המבין בוודאי את האפקט של כל דבר שיגיד בעת הזו על המערכת כולה, יש בהם כדי להביע ולו במשהו את מורת רוחו מהמתרחש. בנוסף, ההערכה היא כי במילים "כמובן שבעתיד אהיה נכון למלא במערכת הביטחון כל תפקיד שאדרש" יש יותר מהצהרת כוונות כי פניו להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל.
ההתפטרות הזו יכולה לשחק לידיהם של שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו שנראה כי מנוי וגמור עימם להיפטר מהרמטכ"ל הלוי, גם כדי למנות אדם משלהם וגם כדי להרחיק את אשמת טבח 7 באוקטובר מהממשלה, ובמיוחד מהעומד בראשה. התפטרות של ברעם היא יותר מסימן ורמז להלוי כי עליו להסיק את המסקנות. זאת ועוד - הלוי יתקשה למנות במצבו הנוכחי סגן חדש, מה שיעלה עוד את הדרישות ממנו לסיים את תפקידו, בוודאי מצד פוליטיקאים בימין המבקשים את ראשו.
גורמים בכירים במטכ"ל אמרו כי גם היחסים בין הלוי וברעם סבלו כדבריהם מ"תסמונת הסגן" - מערכת יחסים סבוכה שבה, פעמים רבות בהיסטוריה של צה"ל, דווקא האדם שנבחר אמנם על ידי שר הביטחון אבל בברכת אם לא בבקשת הרמטכ"ל, זוכה לכתף קרה, למידור, לחשיפה תקשורתית נמוכה, או לעיתים אף ליחס עוין של ממש מצד הבוס שלו.
כך, למשל, ב-1987 הרמטכ"ל משה לוי טען בחשאי באוזני שר הביטחון יצחק רבין כי סגנו, דן שומרון, אינו ראוי להתמנות לתפקיד כי הוא הומוסקסואל. רבין, שנבוך מהטענה כמו גם מהמקור שטען אותה, הורה על חקירה חשאית בצבא שמצאה כי הדברים אינם נכונים. בזמנו, סגן הרמטכ"ל הלוי טען כי הבוס שלו, הרמטכ"ל אביב כוכבי, אינו משתף אותו בקבלת החלטות בחלק מהנושאים, ו"מאכיל אותו לקרדות", כדברי אלוף ותיק במטכ"ל.
היו כאלה שאמרו כי שמעו טענות דומות גם מברעם, עוד מלפני תחילת המלחמה. על הרקע הזה, נשמעו גם טענות של מקורבים לברעם כאילו מדיניות הדברור של מערך דובר צה"ל דילגה פעמים רבות על ברעם והפעולות שהוא היה מעורב בהן או הוביל מתחילת המלחמה. ברעם עצמו, לפחות ככל הידוע, לא אישר בפומבי וגם בפורומים צבאים סגורים את הטענות הללו, אך למקרא הדברים באיגרת סיום תפקידו לרמטכ"ל נראה כי הם משקפים, לפחות באופן מסוים, טענות שלו.
מקורבי ברעם מקפידים לקרוא להחלטה הדרמטית "סיום תפקיד" לפי המסוכם מראש, אבל סיום תפקיד שכזה אינה מלווה במכתב מהסוג הזה ולא במכתב שנשאר לפי הבטחתו של ברעם בסוד במשך שבועות ארוכים. אם הכל כמתוכנן, מדוע החשאיות?
סיום תפקידו של סגן רמטכ"ל באופן כזה בעת מלחמה אינו עניין של מה בכך. בלי קשר לנכונות הטענות שצוטטו בשמו בידי מקורבים כאילו מודר מחלק מהעשייה, הרי שברעם היה עסוק בשורת עניינים מהותיים הקשורים בבניין הכוח, לרבות ובמיוחד בזה הנוגע לתקיפה עתידית אפשרית באיראן, ובקשרים עם פיקוד המרכז של ארצות הברית, הכוח האמריקני העיקרי שאמור לסייע לישראל בתקיפה כזו, אם וכאשר היא תזכה לתמיכת הנשיא הנכנס דונלד טראמפ.
אבל הצורך למנות סגן חדש, ובאופן מיידי לנוכח הפרישה של ברעם בחודש הבא, תחדד את שאלות המפתח שיוצרות מתח חריף בתוך צה"ל ובינו לבין הדרג המדיני - לאן פניו של הצבא כעת, איך ממנים ומי ממנה? וכל זה קורה ביום שבו גדי איזנקוט קורא לרמטכ"ל, לצד הקריאה לראש הממשלה, לממש את אחריותם למחדל 7 באוקטובר, ולהתפטר.
נראה כי גם הלוי וגם ברעם ביקשו להשאיר את הצעד הזה כרגע סודי, והפרסום הערב ב-ynet תפס אותם בהפתעה. סביר להניח כי בשעות הקרובות יהיו בצה"ל מי שיבקרו את ברעם על עצם החלטתו לפרוש ויראו בכך צעד לא קולגיאלי, בטח בעת מלחמה. הם בוודאי יטענו כי ברעם מבקש למקם את עצמו במקום טוב על ספסל המועמדים לרשת את הלוי, וכי הוא חשב כי יעשה זאת טוב יותר מבחוץ. בכל מקרה, הצעד הזה הוא כאמור בוודאי הפתעה נעימה למי שמבקשים לזרז את התהליך של החלפת הרמטכ"ל - ראש הממשלה ושר הביטחון.
מדובר צה"ל נמסר כי "סגן הרמטכ"ל ביקש לסיים את תפקידו בסוף חודש פברואר 2025, לאחר שהאריך את תפקידו משנתיים לשנתיים וחצי לבקשת הרמטכ"ל נוכח המלחמה. הרמטכ"ל והסגן שוחחו בעניין והרמטכ"ל הביע את הערכתו לעשייתו החשובה של הסגן בעת המלחמה ובכלל. סגן הרמטכ"ל יבצע כל תפקיד אליו יידרש או יתבקש".
