במשך שנים ארוכות מ' לא קרא לזה פגיעה מינית, על אף שזכר לפרטי פרטים את שורת המעשים שבוצעו בו מאז שהיה בכיתה ח' ולאורך שנות החטיבה והתיכון. "קראתי לזה 'קשר מורכב', שהיו בו חלקים טובים וחלקים לא טובים", הוא שחזר. היום (שני), לאחר שהפוגע הורשע, כבר אפשר לכנות את המעשים האלה בשמות הראויים להם, אינוס ומעשים מגונים, ובתום מאבק משפטי שניהל מ' יחד עם ynet ו"ידיעות אחרונות" באמצעות עורכי הדין פז מוזר ונעה אלבז - אפשר גם לחשוף את שמו של הפוגע: עמיאל שרעבי, שהיה מורה בישיבה התיכונית שבה למד.
עמיאל שרעבי
עמיאל שרעבי
"אין אמת בעדותו". עמיאל שרעבי
(צילום: גיל יוחנן)
את פרטי המעשים שביצע שרעבי גוללו מ' וחבר נוסף לספסל הלימודים בפני בית המשפט בעדויות "ברורות, קוהרנטיות, מפורטות וכואבות". כך לפי הכרעת הדין.
יותר מחמש שנים חלפו מהרגע שמ', כיום בשנות ה-30 לחייו, החליט להגיש תלונה נגד שרעבי. לאורך השנים הללו חש על בשרו מה שידעו רבות ורבים לפניו: ההחלטה להגיש תלונה במשטרה היא רק תחילתה של דרך ארוכה וקשה. "בדיעבד, היום, אני לא יכול להמליץ לאף אחד לעשות את זה", אמר.
חשוב לו לציין שמרבית אנשי המערכת שפגש בדרך היו קשובים ואמפתיים. אך ההליך עצמו היה ארוך וסוחט, בין היתר בגלל דחיות חוזרות ונשנות בדיונים. "עינוי הדין", כלשונו, הפך להתמודדות בפני עצמה, עד כדי דיכאון שבו אובחן לאחרונה. "הנפש כבר לא יכולה יותר", אמר.

נכנסתי אליו למשרד, הוא דיבר בטלפון אבל סימן לי שאתקרב. הוא הושיב אותי על הברכיים, ואני התחלתי להרגיש לא בנוח כי השיחה נמשכת ואני כבר ילד גדול. אני זוכר את עצמי חושב: זה בסדר? שנינו בנים, אז מותר? אסור?

לכך התווסף גם התסכול מכך שלאורך הדרך הוטל על ההליך כולו צו איסור פרסום. בתחילה, משום שזוהי מדיניות המערכת במקרים שבהם הנפגעים היו קטינים בזמן הפגיעה, על מנת להגן על פרטיותם. ואולם, מ' לא הצליח להבין מדוע איסור הפרסום נותר על כנו לאורך כל השנים הללו. "ניסיתי להבין למה לא מפרסמים את השם שלו ולא קיבלתי תשובה", ציין.
שרעבי התנגד כמובן לפרסום שמו, ותלה את ההתנגדות בנזק שייגרם לאשתו ולילדיו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את טיעוניו, וקבע כי לנוכח עבירות המין החמורות שבהן הורשע "קיים אינטרס ציבורי מובהק בחשיפת הפרטים". שרעבי ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון - אך זה דחה את הערעור.

"רציתי שהוא יראה אותי, ברמה של פרפרים בבטן"

מ' פגש בשרעבי לראשונה כשחינך את כיתתו בשנתיים האחרונות של בית הספר היסודי, באזור הצפון. כששרעבי הודיע שהוא עוזב למוסד חינוכי אחר, מ' ותלמידים נוספים הלכו בעקבותיו. מ' מתאר קשר קרוב, מעין תחליף אב. "אבא שלי איש ציבור, לא הייתי איתו בקשר קרוב באותן השנים, וחיפשתי את הדמות שלי", אמר בשיחה שהתקיימה עמו בהפוגות הקצרות בעיצומו של שירות מילואים ממושך, "זה היה ממש ברמה של פרפרים בבטן, רצון שהוא יסתכל עליי, יראה אותי".
הנאשם ב אונס אנס עמיאל שרעבי ו המתלונן מ'
הנאשם ב אונס אנס עמיאל שרעבי ו המתלונן מ'
השריטות בנפש לא נעלמו. שרעבי ומ'
התפנית האפלה התרחשה בקיץ שבין כיתה ז' ל-ח'. "נכנסתי אליו למשרד, הוא דיבר בטלפון ורציתי לחכות שהוא יסיים, אבל סימן לי שאתקרב. הוא הושיב אותי על הברכיים, ואני התחלתי להרגיש לא בנוח כי השיחה נמשכת ואני כבר ילד גדול". אז אירע המגע המיני הראשון. "אני זוכר את עצמי חושב: זה בסדר? זה לא בסדר? שנינו בנים, אז מותר? אסור?".
המגע המבלבל ההוא היה יריית פתיחה לשנים של מגע שהלך ונעשה מפורש יותר ויותר. "גרף לינארי מהיר", שחזר מ'. הדפוס שחזר על עצמו כל העת הוא חיפוש אחר קרבתו של שרעבי על מנת לפרוק בפניו את הקושי שנגרם בשל אותו מגע מיני אסור. "ואז יש רגיעה והקלה, ואז הוא יודע לרכך אותי ו'לרתום' אותי לפגיעה הבאה".
הדואליות בין הקשבה והכלה לבין פגיעה חוזרת, היא אחד ממאפייניה של הפגיעה המינית בגיל הנעורים. בניגוד לתפיסה הרווחת, רק 3% מהפגיעות מתבצעות בידי אדם זר. רוב הפגיעות מתבצעות בידי אדם קרוב - הורה, בן משפחה, מורה. שרעבי היה דמות דומיננטית במוסד החינוכי, והמפגשים הארוכים במשרדו לא הדליקו נורה אדומה.
ובכל זאת, היה מי שהבחין בסימני האזהרה. "בגיל 15 אבא שלי סיפר על מישהו מהיישוב שיצא מהארון וסיפר להוריו שהוא נפגע מינית בישיבה", סיפר מ'. "אבא שלי שאל אותי אם עברתי משהו". מ' הקפיד לא להזיז שום שריר בפניו. "שלא יעלו עליי, זה הרי סוד. זה רק ביני לבינו".
מ' ש נפגע נאנס ע"י עמיאל שרעבי
מ' ש נפגע נאנס ע"י עמיאל שרעבי
מ'
(צילום: אבי כהן )
הפגיעות נמשכו ברצף לאורך שנים. בכיתה י' הציב מ' גבול אחד: "הרגשתי שאני כבר לא מסוגל עם הנשיקות בפה. כל מגע אחר אני יכול להתנתק ו'לברוח', אבל לא מזה". באמצע כיתה י"ב עזב את הישיבה.
מ' התגייס לצבא, התחתן, וכל אותה העת לא סיפר כמעט לאיש על מה שעבר. באותן השנים, כאמור, גם לא ידע לקרוא לזה פגיעה מינית. שרעבי נותר דמות בחייו, ואפילו שימש כעד בחתונתו. מ' ניסה לשים את מה שאירע בתיכון מאחוריו, "בבוידעם". ואולם, השריטות בנפש לא נעלמו.

התפנית: "החלטתי שאני יוצא למלחמה"

הסדקים סביב חומת השתיקה נפערו והפכו לבקיעים בחודש מאי 2021, במבצע "שומר החומות". בכמה ערים מעורבות בישראל פרצו מהומות ומ' נפל קורבן לניסיון לינץ', שהותיר אותו חבול קשות בגופו ובנפשו. הוא פנה לטיפול על מנת להתמודד עם הטראומה ההיא, אך מהר מאוד מצא את עצמו מדבר על הפגיעה שעבר כנער. "זאת הייתה הפעם הראשונה שקראתי לזה פגיעה מינית. זה היה כמו להוציא כביסה מלוכלכת, לקפל ולהחזיר לארון. לא התכוונתי לצאת עם זה החוצה, בטח שלא להתלונן במשטרה".
רק כעבור חודשים של טיפול החליט לספר, לאשתו ולאביו. "סיפרתי לו שהאיש שהוא סמך עליו בגד לא רק בי, אלא בו". גם לאחר ששיתף בסוד, מ' לא חשב לפנות למשטרה. אלא שבירור שערך העלה כי שנה וחצי קודם לכן גם תלמיד אחר בישיבה החליט להגיש תלונה. "ברגע ששמעתי את זה החלטתי שאני יוצא למלחמה".
מ' ש נפגע נאנס ע"י עמיאל שרעבי
מ' ש נפגע נאנס ע"י עמיאל שרעבי
"סיפרתי לאבא שהאיש שהוא סמך עליו בגד בו"
(צילום: אבי כהן )
מ' ש נפגע נאנס ע"י עמיאל שרעבי
מ' ש נפגע נאנס ע"י עמיאל שרעבי
מ'
(צילום: אבי כהן )
לאורך ההליך הציגו מ' והמתלונן הנוסף גרסה עקבית ומפורטת על מה שנעשה להם לאורך שנות החטיבה והתיכון. בית המשפט התרשם מכך ש"הזמן שחלף לא הקהה את בהירות הכרתם". על עדותו של שרעבי אמרו שופטי המחוזי בחיפה אבי לוי, ערן קוטון ועירית ויינברגר כי "אין בהם ולו צל צלה של אמת". לפני שנה הוא הורשע.
בשבועות הקרובים, לאחר אינספור דחיות, צפוי להתקיים דיון הטיעונים לעונש של שרעבי. מ' מקווה שהעונש ישקף את חומרת הפגיעה, אך גם יודע שהמאבק האישי שלו לשיקום לא ייגמר עם כניסתו של שרעבי לכלא. חשוב מהעונש, הוא אומר, הוא רוצה שהמערכת תשתנה. "אתם רוצים לעודד אנשים להתלונן ולהיפרע מעבריינים? תעבירו הסמכה מקצועית לכל מי שנוגע בשרשרת החיול - שוטרים, חוקרים, פרקליטים, שופטים", סיכם.
עו"ד עזריאל פרידנברג שמייצג את שרעבי מסר: "בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואנו מכבדים את החלטתו. עם זאת, חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם: ההליך הפלילי מצוי בשלב שלאחר הכרעת הדין ולפני שמיעת הטיעונים לעונש. טרם ניתן גזר דין והליכים הצפויים לבוא בהמשך".