הפיצ'ר החדש של רשת X (לשעבר טוויטר), שנמצאת בבעלותו של המיליארדר הליברטריאן אילון מאסק, ממשיך להכות גלים. התכונה החדשה מציגה לכאורה את מיקום המשתמש ומגבירה שקיפות, אולם בפועל היא חושפת עד כמה אנו מופקרים ברשתות החברתיות – ומזכירה לנו שוב כמה מערכת הבחירות הקרובה בישראל בסכנה ממשית.
נתחיל בפן החיובי. התכונה החדשה תאפשר לגולשים לקבל אינדיקציה נוספת לגבי זהות משתמשים מן השורה ומשפיענים המעצבים את דעת הקהל. בכך ניתן יהיה לנסות ולהבחין ברשתות השפעה זרות, שמנסות לנהל מבצע תעמולה זדוני בחשאי. זה לא איום עתידי, אלא סכנה עכשווית שפוגעת בהמוני ישראלים מדי יום.
רק בשבוע שעבר הגשנו בפייק ריפורטר מכתב התרעה ל-120 ח"כים והזהרנו על הסכנות הנשקפות למערכת הבחירות הקרובה. אנו מזהים הסלמה בארבעה דפוסי פעילות זדונית: רשתות השפעה זרות; יצירת עמודים וחשבונות הנראים כקשורים לנבחרי ציבור, אך מופעלים על ידי גורמים זרים; התחזות לפרופילים רשמיים של מפלגות וחברי כנסת; ורשתות בוטים.
בין היתר זיהינו קבוצת תמיכה פיקטיבית בח"כ נעמה לזימי, שהופעלה על ידי רשת איראנית בפייסבוק באין מפריע במשך שנים, על אף פניות חוזרות ונשנות למטא ולמערך הסייבר. הקבוצה היתה בית של אלפי ישראלים תמימים שלא ידעו כי הם משמשים ניצבים במבצע השפעה זר יומיומי. שותפו בה באופן קבע תכנים שנועדו לשלהב את הקהל, להקצין עמדות ולהעמיק את הקיטוב הפוליטי בישראל. לא תופתעו לגלות שרגע אחרי שפורסמה כתבה בנושא הקבוצה הוסרה (בטוויטר, אגב, היוזר שהקים את הקבוצה, "מרים קוזק", ממשיך לפעול).
כך גם זיהינו פעילות של בוטים בעמוד האינסטגרם של ח"כ מרב בן ארי; ופעילות בוטים נגד חשבון הפייסבוק של ראש העיר ערד לשעבר ניסן בן-חמו, שהעלה פוסט ביקורתי נגד מחליפו יאיר מעיין. זיהינו גם התחזות לעמודים של יש עתיד ו"ישראל חופשית". וזאת כמובן רק טיפה בים.
בחזרה לפיצ'ר ב-X. על פניו, כאמור, מהלך חיובי, שכן הוא מגביר שקיפות. ואולם במקביל הוא חושף מידע רגיש – מיקום פיזי - שעלול לסכן אקטיביסטים, עיתונאים ואזרחים הפועלים במדינות עם מגבלות על חופש הביטוי. חובה עלינו גם בישראל לקחת את הסיכון הזה בחשבון.
זוהי תוצאה פרדוקסלית: מחד אנו עדים לשקיפות טכנית, ומאידך אין בכוחה לספק הגנה מהותית מפני מניפולציות ותכנים מזיקים. המציאות הזאת ממחישה את הצורך באסדרה חכמה ורחבה ב-X, שידועה כמרחב קריטי בעיצוב השיח הציבורי
בנוסף למורכבות זו, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה: תחת מאסק הפלטפורמה צמצמה מנגנוני בקרה, שינתה את מדיניותה בנוגע לסינון נגד מידע מטעה והחלישה את המערך שאמור להגן על הגולשים. הלכה למעשה, X התעצבה בדמותו של המיליארדר האקסטרווגנטי חובב הכאוס העומד בראשה, והפריטה את ההגנה על המשתמשים: במקום מערך בדיקת עובדות כפי שהיה נהוג בעבר, עתה קהילת משתמשים מצומצמת אחראית על סימון הערות קהילה על מידע שגוי, ללא יכולת סינון אפקטיבית.
רועי שושןזוהי תוצאה פרדוקסלית: מחד אנו עדים לשקיפות טכנית, ומאידך אין בכוחה לספק הגנה מהותית מפני מניפולציות ותכנים מזיקים. המציאות הזאת ממחישה את הצורך באסדרה חכמה ורחבה ב-X, שידועה כמרחב קריטי בעיצוב השיח הציבורי.
בנוסף, הפיצ'ר החדש, כפי שהדגישו גם קברניטי X, לא חף מטעויות טכניות כאלה ואחרות שעלולות לקבוע מיקום לא מדויק (לצד טשטוש עקבות בעזרת VPN). מיד עם כניסתו לשימוש מיהרו משפיעני רשת וכלי תקשורת מרכזיים לקבוע שעיתונאי שפועל מעזה כלל לא היה שם, על אף שסיפק ראיות לכך. כך נולדה לה תמונה דיסטופית שבה אותו עיתונאי מעלה לייב מעזה כדי להוכיח שהוא אכן מדווח משם, אך טענותיו נפלו על עיניים סגורות לרווחה מצד מי שרואים בפיצ'ר כלי פוליטי בלבד.
בשורה התחתונה, הפיצ'ר החדש לא יכול להיות האינדיקטור היחיד, והסערה סביבו מעלה שוב את הצורך במנגנוני הגנה לגולשים ואסדרה נרחבת. הטכנולוגיה לא יכולה להוות תחליף לחשיבה ביקורתית והטלת ספק בריא בתוכן שאנחנו צורכים ברשת, לא כל שכן בימים שבהם הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מסחרר. והסכנה הזו - מניפולציות והטיית דעת קהל נרחבת - תלך ותתגבר ככל שנתקרב לבחירות.
רועי שושן הוא מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר
