שר המשפטים יריב לוין מעביר את הטיפול בבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר עמיחי אליהו. בהודעה מטעמו נמסר כי הוא עשה במטרה לסכל "ניסיונות לעכב את ההליך בחודשים רבים, בטענה שיש לפסול את המלצתו בשל ניגוד עניינים".
בהודעה לשכת שר המשפטים נכתב כי מחלקת החנינות במשרד המשפטים השלימה את הכנת חוות הדעת באשר לבקשת החנינה של נתניהו. "השר לוין מקורב מאוד לראש הממשלה לאורך שנים ארוכות, היה עד במשפטו, והוא מספר 2 במפלגתו, דבר שצפוי היה להביא לניסיונות לעכב את ההליך בחודשים רבים, בטענה שיש לפסול את המלצתו בשל ניגוד עניינים", נכתב בהודעה.
"על מנת למנוע זאת, ולהבטיח סיום מהיר של ההליכים, הנחה השר לוין את מחלקת החנינות להעביר את חוות הדעת לשר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, שמטפל באופן קבוע בתיקים בהם השר לוין מצוי במניעות", הוסיפו. "זאת, על מנת למנוע כל עיכוב בהליך קבלת ההחלטה על ידי נשיא המדינה". בכל מקרה, הן לוין והן אליהו צפויים לתמוך בחנינה לנתניהו.
בשבוע שעבר השתלח נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחריפות חסרת תקדים בנשיא המדינה יצחק הרצוג, שאמר: "הרצוג הוא חרפה. הוא צריך צריך לתת חנינה לראש הממשלה עוד היום. אני לא רוצה שיהיה משהו שיטריד את ביבי חוץ מהמלחמה עם איראן".
בסביבתו של הרצוג הכחישו שהוא הבטיח לטראמפ, או לגורם אחר כלשהו, שיעניק חנינה לנתניהו. מבית הנשיא נמסר מטעמו: "בשעה שכולנו מגויסים, נשיא המדינה לא עוסק בסוגיית החנינה לראש הממשלה נתניהו. הנשיא הרצוג מכבד ומעריך מאוד את תרומתו האדירה של הנשיא טראמפ לביטחון ישראל, רואה בו מנהיג העולם החופשי, בעל ברית מרכזי של מדינת ישראל ומוקיר במיוחד את עמדתו הנחושה נגד איראן".
במערכת הפוליטית העריכו לאחר המתקפה הזו של טראמפ כי הרצוג יחל בקרוב במגעי גישור בין פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין אנשי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – במטרה למצוא נוסחה שתאפשר הנעת הסדר טיעון שיאפשר את סיום משפטו של נתניהו. אבן הנגף במגעים שכאלו, אם אכן יתקיימו, שוב עלולה להיות סוגיית הקלון. נתניהו אינו מוכן להודות בעבירה שיש עמה קלון מחשש שלא יוכל להישאר ראש ממשלה – ואילו הפרקליטות עומדת על כך.
נתניהו הגיש את בקשת החנינה שלו בסוף נובמבר אשתקד. בקרוב צפויה להימסר חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, והיא צפויה להתנגד לבקשה. עד כה הבהירו גורמים משפטיים בכירים שאין מדובר בבקשת חנינה שגרתית: העובדה שנתניהו הגיש בקשה מבלי שהוא מודה באף עבירה, לא מביע חרטה ומשפטו עדין מתנהל – משבשת את הבחינה השגרתית בבקשה.
לכן מחלקת החנינות אינה יכולה למלא אחרי הדרישות החיוניות לגיבוש חוות דעתה – מפני שמשפטו של נתניהו לא הוכרע הוא ממילא לא מוגדר כעבריין מורשע ולא ניתן לבחון כמקובל את הכרעת הדין במשפט, או לקבל חוות דעת מצד שירות המבחן ושירותי הבריאות.
היועמ"שית צפויה להתייחס לבקשה בשני מישורים – המישור המשפטי והמישור הציבורי. במישור המשפטי נתניהו אינו עומד בשני תנאי הסף כאמור: הודאה בעבירות והבעת חרטה, והעובדה שמשפטו לא הסתיים בהרשעה במשפט או במסגרת הסדר טיעון. כמו כן צפויה בהרב-מיארה לנמק את התנגדותה בנימוקים של אינטרס הציבור: בשם השוויון בפני החוק, נתניהו לא צריך להיות מוחרג לטובה. זאת, לצד התנהלותו במהלך משפטו כשמתח ביקורת על צוות התביעה. היא תדגיש שיש למצות את ההליך המשפטי עד תומו.
בחוות דעתה, צפויה היועמ"שית גם להזכיר שהיא פתחה את הדלת בפני צוות ההגנה של נתניהו לערוך הסדר טיעון, כמו קודמה בתפקיד אביחי מנדלבליט. אך העובדה שנתניהו סירב – ועדיין מסרב – להודות בעבירות שיש עימן קלון, לא אפשרה לסכם על הסדר.
