(צילום: נוויל האריס,סטס קופולו, חגי דקל)
לא טוב היות האדם לבדו: במגפת הקורונה מצאו עצמם מבוגרים רבים מבודדים בימים האחרונים לחייהם. הם סיימו את חייהם בבידוד, כ"נגועים", הרחק מהמגע החם של בני המשפחה. הפרופ' דרור מבורך, מנהל המערך ההראומטולוגי-אימונולוגי בבית החולים הדסה עין כרם, אמר כי "הקורונה לימדה אותנו שאדם לא יכול למות לבד". בריאיון בוועידת הגיל השלישי של ynet ו"ידיעות אחרונות" הוסיף: "אדם צריך לחיות בזקנה בכבוד, ולמות בכבוד. זו החובה שלנו כרופאים וכחברה, לדעת ללוות אדם לקראת מותו".
מבורך ציין גם כי "בכל פעם שראינו איש מבוגר שלצערנו נגזר עליו למות לבד - כל אחד מאיתנו שראה את זה ידע שהוא לא רוצה שסבא שלו יעזוב ככה את העולם".
- מה הסכנה הבריאותית שיש בבדידות?
"הבדידות היא דבר איום. הוא משאיר את האדם לבדו וגורם לו להרגיש חסר אונים. הוא מרגיש מוזנח, שלאף אחד לא אכפת ממנו, וזה דבר שאנחנו לא רוצים. אחד הדברים החשובים שאנחנו יכולים להקנות לזקנים זה את ההרגשה הזאת שהם דרושים. אדם שמרגיש שהוא לא דרוש ולאף אחד לא אכפת ממנו אז המקום הרגשי שלו נמצא במקום כל-כך נמוך שזה ישפיע על הבריאות שלו ועל כל דבר שהוא עושה".
חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה) ציין כי "מתוך זה שאדם בודד ומתנתק מהעולם, בסוף זה משפיע גם על הכוח שלו להתמודד עם בעיות רפואיות. אני לא רופא, אבל ודאי יש לכך הסברים רפואיים". מקלב הוסיף כי "צריך להציף גם את הנושא של העובדים הזרים. מצמידים לאדם עובד זר, ויכול להיות שזה משפר את מצבו מבחינות מסוימות, אבל מבחינות אחרות זה מנתק אותם. הוא לא מתקשר עם הקשיש, הוא עסוק בטלפון הוא עם האוזניה. זה לא פתרון לבדידות, ולא תחליף".
- ח"כ מקלב, איזה מענים המדינה נותנת ובמה עליה להשתפר?
"המדינה מנסה להוביל תוכניות, אבל היא לא מספיקה להדביק את הדרישה ולעמוד בצורך. בנושא ניצולי שואה למשל, שעליהם שמו דגש מיוחד, עדיין יש חוסרים מאוד גדולים - חוסר מימוש של תקציבים. לכן יש במה להשתפר".
2 צפייה בגלריה
"צריך להגיע לגיל זקנה מוקפים בחברים ומכרים". יריב מן, סמנכ"ל וראש מינהל אזרחים ותיקים
(צילום: יאיר שגיא)
יריב מן, סמנכ"ל וראש מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הוסיף על דבריו של מקלב וציין כי "יש הרבה מה לשפר. זה נושא שעלה על סדר היום הציבורי בשנים האחרונות, ואנחנו מתקשים להדביק את הפער בעקבות היעדר תשתיות ידע ועלייה בתוחלת החיים. האתגרים הולכים ונהיים מורכבים יותר, ואנחנו מנסים להדביק את הפער".
חן קלסי-רטה, עובדת סוציאלית, גרונטולוגית ומנהלת בעמותת מטב, הוסיפה כי "גם אנחנו לא מצליחים להגיע לכל הקשישים בישראל. לפעמים כשאנחנו מגיעים לבית, בין אם זה עם מטפלת או אפילו לשמוע סיפור, זו תחושה של באמת ללוות את האדם בסוף חייו בכבוד".
- מה המענים שיש למשרד הרווחה?
"הרבה בתחום המניעה. כמה מאיתנו מכירים אנשים שמגיעים לגיל הזקנה ולצערי מפרקים מערכות יחסים? גם מערכות יחסים חברתיות תורמות לזה שתגיע לגיל הנכון ותגיע עם רשת של חברים ושל מכרים. להקפיד על הדבר הזה, לא לנהל מריבות מיותרות, לבוא אל גיל הזקנה כשאתה מוקף בחברים ומכרים, כשאתה פעיל ומעורב חברתית. זו גם אחריות של האדם, ופה משרד הרווחה מוביל".
