יום העצירה הארצי שיזמו משפחות החטופים ומועצת אוקטובר היה מפגן מרשים ומשמעותי של סולידריות אזרחית, כמיהה לנורמליות וזעם ציבורי. הסיפור האנושי של 50 החטופים, יחד עם פעולות מחאה נחושות והסיקור התקשורתי, סחפו מאות אלפי ישראלים לצאת לרחובות ולקרוא להשבת החטופים, לסיום המלחמה ולהתחלת מסע לתיקון החברה הישראלית. יום העצירה הוא דוגמה לשביתה מלמטה, מהלך שבו אלפי עובדים מחליטים באופן עצמאי שלא להגיע לעבודה. על-אף ההצלחה של יום העצירה, בהסתכלות קדימה יש להכיר בכך שכל עוד ארגוני העובדים, ובראשם ההסתדרות ימשיכו לשבת על הגדר, יהיה קשה לשמר לאורך זמן את היקף ההשתתפות בפעולות המחאה.
מה צריך לקרות כדי שההסתדרות וארגוני עובדים נוספים יצטרפו למהלך משמעותי להצלת המשק, החברה, וציבור העובדים? טענה שכיחה נגד שביתה של ההסתדרות הוא שבית הדין לעבודה יחסום מהלך כזה. המצדדים בטענה מזכירים שזמן קצר אחרי שיו"ר ההסתדרות הכריז בספטמבר 2024 על שביתה במשק בעקבות גילוי הגופות של 6 החטופים, בית הדין לעבודה קבע שהשביתה אינה חוקית. כישלון השביתה בספטמבר 2024 קיבע תפיסה שלפיה שביתה של ההסתדרות אינה חוקית אם היא לא על רקע פגיעה ישירה בזכויות העובדים ובתנאי ההעסקה שלהם. תפיסה זו היא תפיסה שגויה.
מומחים בדיני עבודה, הפסיקה בתחום, ועורכי דין מובילים מדגישים שארגון עובדים יכול לשבות גם בשל נושאים שאינם קשורים במישרין לפגיעה בזכויות העובדים. מעבר לכך, ניתן בהחלט גם לקשור בין פגיעה בשלטון החוק לבין פגיעה כלכלית בזכויות העובדים. בחודש אפריל 2024 העברנו, ארבעה פרופסורים לכלכלה ופרופסור למשפטים – שמומחיותו דיני עבודה - חוות דעת כלכלית ליו"ר ההסתדרות המתארת את הנזקים הכלכליים הצפויים לציבור העובדים עקב הפגיעה בשלטון החוק. חוות הדעת, שנכתבה לבקשת ההסתדרות הרחיבה על נזקים שכבר התגבשו לכלכלה הישראלית, וגם תיארה כיצד הצליח ממשל אורבן לפגוע בציבור העובדים ההונגרים, בין היתר, באמצעות הלאמת חשבונות הפנסיה, וזאת בעקבות החלשת מערכת המשפט שם. גם בישראל, עם הימשכות המלחמה בעזה ועלויותיה הכלכליות הבלתי נתפסות, וכששלטון החוק תחת מתקפה מתמדת, מתגבר החשש שהממשלה לא תעמוד בפיתוי ותושיט את ידה לחסכונות של ציבור העובדים בישראל. ללא שומרי סף ועם מערכת משפט רעועה, לא יהיה מי שיעצור את הממשלה.
הלכה למעשה - בשבוע שעבר ארגון הסגל הבכיר של אוניברסיטת תל-אביב החליט ברוב מוחץ על שביתה שתתקיים ב-3 בספטמבר. החלטת האסיפה הכללית באוניברסיטת תל-אביב התבססה על סכסוכי עבודה שהכריזו ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות לפני מספר חודשים, ובהם עלה חשש קונקרטי מהשלכות הפגיעה בשומרי הסף. ההצבעה של ארגון הסגל נקבעה בעקבות החלטת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה וההפרות של צווי בית המשפט על ידי שרי המשפטים והתקשורת. הפרות מכוונות ובוטות של פסיקות בית המשפט, שפעמים רבות ארגוני העובדים פונים אליהם לקבלת סעד, ממחישות שאין מהלך שהממשלה תירתע ממנו – יהא זה פגיעה בזכויות עובדים, בטוהר הבחירות או באינטרסים בסיסיים אחרים של חברה דמוקרטית מתוקנת.
המועד שנקבע לשביתה באוניברסיטת תל אביב אינו מקרי - זהו היום בו בית המשפט העליון צפוי לדון בהדחתה של היועצת המשפטית לממשלה. בשבוע הבא תתקיימנה אסיפות של ארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות העברית, חיפה, טכניון, הפתוחה, וגם בהן תעלה להצבעה הצעה להשבתה ב-3 בספטמבר.
שביתת הסגל האקדמי הבכיר – מעבר לתמיכה ערכית והצהרתית חשובה ביועצת המשפטית לממשלה ובמערכת המשפט – ממחישה להסתדרות, ולארגוני העובדים של הרופאים והמורים, שאפשר והכרחי לקדם מהלכי השבתה על רקע הפגיעה בשומרי הסף
לא צריך להפריז בחשיבות שביתה בת יום אחד במוסדות להשכלה גבוהה. שביתה של האוניברסיטאות לא תשפיע על ממשלה שמקדשת בורות, רדידות ונאמנות אישית, ערכים שהם הפוכים לערכי הליבה של האקדמיה. לא בכדי האקדמיה הישראלית היא אחד מיעדיה של ההפיכה המשטרית. יחד עם זאת, שביתת הסגל האקדמי הבכיר – מעבר לתמיכה ערכית והצהרתית חשובה ביועצת המשפטית לממשלה ובמערכת המשפט – ממחישה להסתדרות, ולארגוני העובדים של הרופאים והמורים, שאפשר והכרחי לקדם מהלכי השבתה על רקע הפגיעה בשומרי הסף. רוצה לומר, "אין אי אפשר – יש לא רוצה". על ההסתדרות להכריז בהקדם האפשרי על סכסוך עבודה המדגיש את הפגיעה החמורה בשלטון החוק, ועל בסיסו לקדם מהלכים ארגוניים כנגד ההתנקשות שמבצעת הממשלה בשלטון החוק. על ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות - להכיר בתפקידו ההיסטורי ולא להיות שותף למהלכי הממשלה להרס הכלכלה, הדמוקרטיה וגם לפגיעה אנושה בציבור העובדים.
פרופ' איתי אטר, אוניברסיטת תל אביב, ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה וממובילי מאבק האקדמיה
